מדמון נ' מלווח צנעני -בעלות צדוק

פסק דין

עניינה של תביעה זו בטענתו של התובע כי רכש מלאווח אותו מייצר הנתבע ומצא אותו מזוהם ועל כן נגרמו לו נזקים בשווי כולל של 5,000 ש"ח.

התובע ציין, כי הינו נוהג לרכוש מלאווח בכמויות גדולות ואף ב-1.11.09 עשה כן והניח את המלאווח במקרר שברשותו, כאשר כשבועיים לאחר מכן ביקש לעשות בו שימוש ואז הבחין כי יש עליו כתמים לא ראויים והוא אינו ראוי למאכל. במאמצים גדולים הגיע אל מס' הטלפון של הנתבע, יצר איתו קשר וביקש כי יפוצה על שקרה. סוף דבר נפגשו השניים, אלא שהנתבע סירב לפצותו ועל כן הוא פנה אל משרד הבריאות ב-1.12.09, הגיש תלונה שנמצאה מוצדקת, שכן המלאווח נמצא מזוהם וכן הוטל על הנתבע קנס בסך 1,000 ש"ח.

התובע סבור, כי בשל המלאווח המזוהם שרכש ובשל הטרדה שנגרמה לו ועוגמת הנפש, הוא זכאי לפיצוי בסך 5,000 ש"ח.

הנתבע, אינו מכחיש כי המלאווח שנבדק במשרד הבריאות, הוא אכן המלאווח מתוצאת שלו, יחד עם זאת הוא מציין, כי אין הוא יודע מה עבר על מוצר זה מאז עזב אותו ועד שהגיע אל התובע ואף לאחר מכן. ראשית, הוא טוען, שהרי לפי טענת התובע, הוא רכש את המוצר ב"יש זול" בכפר סבא וזוהי חנות, אשר לנתבע, אין כל קשר עמה ואין הוא מוכר לה מוצרים. עוד הוא ציין, כי אכן גם לתובע אין כל הוכחה, קבלה, או מסמך, כי אכן רכש את המלאווח כפי שטען.

הנתבע הוסיף וטען, כי את המוצר העביר לתובע אל משרד הבריאות, כחודש לאחר רכישתו ואין לדעת באלו תנאים הוחזק המוצר ומה עבר עליו מאז רכישתו.

הוסיף הנתבע וטען טענות קשות יותר וציין, כי אמנם נפגש עם התובע וביקש לראות את המוצר הפגום, אך נענה בשלילה. הוא עצמו הגיע, לאחר ששמע כי מדובר במוצר פגום, ברצון טוב לפצות את התובע והציע לו 10 חבילות מלאווח חדש ו-200 ש"ח, אלא שלדבריו התובע עמד על כך כי יפצה אותו בסכום של 2,000 ש"ח ואם לא יעשה כן איים עליו כי יזהם את המלאווח שלו ויגיש נגדו תלונה. בשל כך עזב את המקום. לטעמו איים עליו התובע בסחיטה ואף מימש את איומיו עד כדי שהגיש נגדו תביעה בסכום מוגזם ומופרז לחלוטין.

עיינתי בכתבי הטענות, בנלווים להם ושמעתי את הצדדים ומצאתי, כי אכן העביר התובע למשרד הבריאות מוצר שנמצא פגום ומזוהם ומוצר זה אכן נוצר אי פעם אצל הנתבע, אך לא עלה בידי התובע להוכיח מתי רכשו, היכן רכשו ומה עבר על מוצר זה מאז רכישתו ומאז עזב את הנתבע ועל כן לא עלה בידיו להוכיח כי אכן אחריות כלשהי יש לתובע על מוצר זה.

למעשה, לא עלה בידי התובע להוכיח כלל ועיקר האם רכש את המוצר, שכן אין בידו כל קבלה על רכישתו ועל כן אין לדעת מהיכן השיגו, כאשר טענתו על מקום הרכישה הופרכה משהוברר כי הנתבע אינו מצוי בקשרים כלשהם עם מקום זה.

משכך, לא עלה בידי התובע להוכיח תביעתו ואני דוחה אותה.

בנסיבות הכוללות אין צו להוצאות.

מזכירת בית-המשפט תעביר עותק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ו' טבת תשע"א, 13 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.