מדינת ישראל נ' ניאמצ'יק ואח'

 המבקשים להצטרף לבקשה: רותי גפן, מיכאל גפן

בשם המבקשים להצטרף לבקשה: עו"ד עירית גזית

השופט ס' ג'ובראן:

1. לפנינו בקשה לגביית ראיות, בהתאם לסעיף 211 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן בהתאמה: הבקשה לגביית ראיות או הבקשה; וחוק סדר הדין הפלילי).

2. נגד המשיבים ואדם נוסף הוגש כתב אישום מתוקן אשר כולל שני אישומים, ומייחס להם עבירות של רצח, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן בהתאמה: עבירת הרצח; וחוק העונשין); קשירת קשר לביצוע פשע או עוון, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; והחזקת נשק, לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין. יוער כי האישום הראשון – בגין רציחתו של אבי דוד ז"ל – התייחס לכלל המשיבים, ואילו האישום השני – בגין רציחתו של יצחק גפן ז"ל – התייחס למשיב 1 בלבד. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים נ' אחיטוב, מ' דיסקין ור' בן-יוסף) בפסק דינו בתפ"ח 46038-03-12 מיום 10.9.2014, זיכה את המשיבים מכל האישומים שיוחסו להם, מחמת אי-דיות ראיות להרשעתם בדין.

3. המבקשת (להלן: המדינה) לא השלימה עם זיכוי המשיבים, והגישה ערעור על פסק הדין לבית משפט זה (להלן: הערעור). בימים 14.10.2015, 31.1.2016, 1.5.2016 ו-26.6.2016, קיימנו דיונים שבהם שמענו את טענות בעלי הדין בערעור. בתום הדיון האחרון, לנוכח טענות המשיבים בדבר מחדלי חקירה שעלו לראשונה במהלך הדיון, החלטנו כי המדינה תגיש תשובתה בכתב לטענות אלו, וכי המשיבים יוכלו להגיב בכתב על תשובה זו. ואכן, ביום 15.8.2016 הוגשה תשובת המדינה.

4. בחלוף מספר ימים, ביום 18.8.2016, הגישה המדינה הודעה, שבה מסרה כי בכוונתה להגיש בזמן הקרוב בקשה לגביית ראיות. לאחר כחודש, ביום 12.9.2016 הגישה המדינה את הבקשה לגביית ראיות שלפנינו. במסגרת בקשה זו, טוענת המדינה כי הגיעו לידיה ראיות חדשות אשר קושרות באופן ישיר את המשיבים לרצח המנוחים בשני האישומים, במידה שאינה מותירה כל ספק סביר באשר למעורבותם בפרשיות אלו. המדינה מתארת כי ראיות אלו הגיעו לידיה במסגרת פנייה של אדם (להלן: א.א.) לשמש כעד מדינה בפרשיות רצח רבות וחמורות, בהן שתי פרשיות הרצח שבמוקד הערעור. עוד מציינת המדינה כי על יסוד המידע שמסר א.א. בהסכם שנחתם עמו והראיות שנאספו בעקבותיו, הוגשו לאחרונה שלושה כתבי אישום חמורים לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, הכוללים 11 אישומים. אחד מאישומים אלה (האישום השלישי בתפ"ח 48914-08-16) עוסק בפרשיית רצח איציק גפן ז"ל – היא עניינו של האישום השני בערעור זה. במסגרת אותו אישום, הואשמו גם המשיבים 2 ו-3 במעורבות בפרשיית הרצח: למשיב 2 יוחסה, בין היתר, עבירת הרצח; ולמשיב 3 יוחסה, בין היתר, עבירת סיוע לרצח. המשיב 1, אשר לו יוחסה באישום החדש מעורבות ישירה ברצח ביחד עם המשיב 2 ובסיועו של המשיב 3, לא הואשם במסגרת האישום החדש, וזאת בשל זיכויו ממעורבות בפרשיית הרצח בתיק נושא ערעור זה. המדינה מוסיפה וטוענת כי המידע שמסר א.א. שופך אור גם על מעורבות המשיבים בפרשיית רצח אבי דוד ז"ל – היא עניינו של האישום הראשון בערעור זה. מידע זה מצטרף, לטענתה, למידע נוסף בנוגע לפרשיית רצח זו אשר התקבל במסגרת חתימה על הסכם עד מדינה עם אדם אחר (להלן: ב.ב.) לפני כשנתיים, וכן לראיות נוספות שנאספו התומכות בגרסת ב.ב.. בבקשתה, עותרת המדינה כי נורה לבית המשפט המחוזי לשמוע את שני העדים הנזכרים – א.א. ו-ב.ב. – וכן לקבל את ראיות הסיוע והחיזוק שנאספו אגב הודעותיהם ולצורך בחינת מהימנותן. עוד עותרת המדינה כי נורה לבית המשפט המחוזי לשוב ולשקול את הכרעתו בתיק זה בהתאם למכלול הראיות שהוצגו ושיוצגו לפניו. 

5. המדינה מדגישה בבקשתה כי לדידה עומד ערעורה היטב גם ללא גביית הראיות החדשות, ואולם היא רואה לנכון להביא בפני בית משפט זה ראיות משמעותיות נוספות, כנדבך ראייתי נוסף של הערעור. בהתחשב בכך, בשילוב עם האינטרס הציבורי יוצא הדופן לשיטתה באכיפת הדין ובמיצויו בתיק נושא ענייננו, והעובדה שהראיות החדשות פותרות לטעמה תהיות העומדות ביסוד זיכויים של המשיבים – המדינה סבורה כי ראוי שבית המשפט ייחשף לראיות אלו ויורה על גבייתן בבית המשפט המחוזי. המבקשת עומדת על כך שבע"פ 8080/12 מדינת ישראל נ' אולמרט (6.8.2014) (להלן: הבקשה בעניין אולמרט) נקבע כי גם המדינה יכולה להגיש בקשה לגביית ראיות חדשות, אם כי אמות המידה שיחולו עליה יהיו מחמירות יותר. לגישתה, היא עומדת היטב בשני השיקולים שנקבעו בבקשה בעניין אולמרט, ואף בשיקולים נוספים שלטעמה יש מקום לשקול, כגון טיבה של העבירה שעליה נסב הערעור ונסיבותיה. על כן גורסת המדינה כי יש לקבל את הבקשה לגביית ראיות.

6. המשיבים, בתגובתם מיום 27.11.2016, מתנגדים לבקשה. לטענתם, נקודת המוצא היא כי גביית ראיות נוספות היא חריג שבחריגים, וכי במסגרת עקרון סופיות הדיון יש לשקול גם את טיבו של הפסק נושא הערעור. המשיבים מבחינים בין עניינם לבין הבקשה בעניין אולמרט בכך שהם זוכו פה אחד ולא מחמת הספק, לאחר שנמצאו מהימנים. בהקשר זה, המשיבים עומדים על כך שבפסיקת בית משפט זה הוצגה עמדה (על ידי השופטים נ' סולברג ו-י' דנציגר) שלפיה עצם הגשת ערעור שעה שזוכה נאשם פה אחד אינה עניין מובן מאליו. המשיבים מוסיפים ומציינים כי בבקשה בעניין אולמרט, הראיות הנוספות שגבייתן הותרה לא עמדו בסתירה חזיתית לקביעות העובדתיות של הערכאה הדיונית ביחס לאמינותו של הנאשם – בניגוד לראיות המבוקשות כעת. עוד עומדים המשיבים על השלב הדיוני המתקדם שבו מצוי הערעור – בחלוף למעלה משנתיים ממועד הגשתו, ולאחר ארבע ישיבות בבית משפט זה. המשיבים מוסיפים ועומדים על עינוי הדין המייסר שלהם בהליכים עד כה, ועל עינוי הדין הצפוי להם מכאן ולהבא לנוכח טיבן והיקפן של הראיות הנוספות – בייחוד בהשוואה לבקשה בעניין אולמרט, שם הותרה הגשתן של שתי ראיות חפציות בלבד. כן מעלים המשיבים טענות בדבר שינוי המותב בבית המשפט המחוזי. לבסוף, המשיבים טוענים כי הסיכוי שגבייתן של הראיות הנוספות תביא לשינוי תוצאות המשפט הוא נמוך. זאת, בין היתר, בשל בעיות שונות בעדותו של ב.ב. ובהגשתה של העדות, ובשל חוסר רלוונטיות של עדותו של א.א.. המשיבים גורסים כי יש בכל אחד מהנימוקים המפורטים בבקשתם, לא כל שכן במשקלם המצטבר, כדי להצדיק את דחיית הבקשה.

7. ביום 5.12.2016 התקבלה בקשה מהורי יצחק גפן ז"ל (להלן: הורי המנוח) להתייצב לדיון על מנת להשמיע עמדה. הורי המנוח התבקשו להגיש את תגובתם בכתב, וזו אכן הוגשה ביום 11.1.2017. בתגובתם, עומדים הורי המנוח על כך שהאינטרס הציבורי מחייב אכיפה ומיצוי הדין בעניינם של המשיבים. לדידם, חומרת העבירות ונסיבותיהן בתיק דנן – מעשה רצח, מתוכנן ומאורגן היטב, שבוצע לאור יום בטבורה של עיר במקום ציבורי – מצדיקות את קבלת הבקשה. הורי המנוח מדגישים כי אכיפת הדין ומיצויו מהווים עבורם נדבך במאמצי השיקום של בני המשפחה, אשר חרב עליה עולמה עם מות המנוח.