אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' יוסף ליבוביץ

מדינת ישראל נ' יוסף ליבוביץ

תאריך פרסום : 09/11/2017 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון ירושלים
6732-17
07/11/2017
בפני השופט:
ד' מינץ

- נגד -
המבקשת:
מדינת ישראל
עו"ד עדי שגב
עו"ד נתנאל חיים
המשיב:
יוסף ליבוביץ
עו"ד מירי פרידמן
החלטה

 

 

לפנַי בקשה שנייה להארכת מעצר בתשעים יום לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), או עד למתן פסק דין בת"פ 44911-09-16 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

 

תמצית כתב האישום וההליכים עד כה

  1. הרקע הצריך לעניין פורט בהרחבה בהחלטות קודמות שניתנו על ידי בית משפט זה בעניין הארכת מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו, שהאחרונה שבהן ניתנה ביום 28.9.2017 (בש"פ 7071/17, השופטת ד' ברק-ארז). בקליפת אגוז ייאמר כי ביום 19.6.2016 הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כתב אישום, אשר תוקן לאחר מכן ביום 4.1.2017, בגדרו מיוחסות למשיב עבירות של קבלת שוחד, תיווך בשוחד, הלבנת הון, גניבה בידי עובד ציבור, רישום כוזב במסמכי תאגיד ומרמה והפרת אמונים. על פי האמור בכתב האישום, במועדים הרלוונטיים, עבד המשיב בעיריית תל אביב-יפו כאשר במסגרת עבודתו הוא מונה לתפקיד של מנהל מרכז השליטה והבקרה בתאגיד המים של העירייה, חברת מי אביבים 2010 בע"מ (להלן: התאגיד). התפקיד כלל ניהול של התקשרויות התאגיד עם קבלני משנה, ובכלל זה אישור החשבונות שהגישו אותם קבלנים בגין השירותים שסיפקו לתאגיד.

 

  1. בשלושה אישומים מתוארת פרשת שחיתות רחבת היקף שהתנהלה בתקופת כהונתו של המשיב בתאגיד, כאשר הלה נמנה על אחד מיוזמיה ומהגורמים הדומיננטיים בהוצאתה מן הכוח אל הפועל. במסגרת הפרשה, עובדי ציבור בתאגיד נטלו כספי שוחד בסכומים של מיליוני שקלים מקבלני משנה בתמורה לקידום ענייניהם הפרטיים והעסקיים של אותם קבלנים – החל מאישורים של חשבונות מנופחים שהגישו חרף אי-התאמה בין תוכנם לבין היקף השירותים שסיפקו, בקידום ענייניהם במכרזים שערך התאגיד וכלה בהימנעות מדיווח על אי-עמידה בתנאי ההתקשרות עמם. כתוצאה מהפעילות העבריינית נטען כי נגנבו כספי ציבור בשווי של למעלה מ-19 מיליון ש"ח, מתוכם שלשל המשיב לכיסו לפחות 5.5 מיליון ש"ח, תוך שהוא גבה את הכספים מהקבלנים, תיווך בינם לבין עובדי ציבור אחרים בתאגיד ואף ביצע שורה של פעולות במטרה להלבין את הכספים ולהקשות על זיהויים. בגין מעשים אלה יוחסו למשיב העבירות כדלקמן: קבלת שוחד (לפי סעיף 290 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק)); תיווך בשוחד (לפי סעיף 295 לחוק); עבירות של הלבנת הון (לפי סעיפים 3(א) ו-3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000); גניבה בידי עובד ציבור (לפי סעיף 390 לחוק בצירוף סעיפים 383(א) ו-29(ב) לחוק); רישום כוזב במסמכי תאגיד (לפי סעיף 423 לחוק); מרמה והפרת אמונים (לפי סעיף 284 לחוק).

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, כאשר ביסוד הבקשה עמדו שני טעמים מרכזיים: החשש לשיבוש הליכי משפט; החשש להימלטותו של המשיב מהדין. נטען כי המשיב ביצע פעולות שמטרתן להתחמק מההליכים שנפתחו נגדו, ובכלל זה פרש מעבודתו תוך שוויתר על זכויות פנסיוניות, התגרש מאשתו, הבריח רכוש וכסף לחו"ל, ויתר על זכויות בנכסי נדל"ן ואחרים ואף נמלט למדינת קוּבּה, עמה אין למדינת ישראל הסכם הסגרה, והעתיק לשם את מרכז חייו. כן נטען כי כאשר הודיעה המבקשת למשיב שהוא דרוש לחקירה בישראל, הלה התחמק בתואנה כי מצבו הבריאותי אינו מאפשר לו לטוס. לבסוף, עת נחת בפנמה לאחר טיסה מקובה, נעצר המשיב על ידי השלטונות המקומיים וביום 30.8.2016 הוסגר לישראל.   

  2. לאחר מספר דיונים בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו וניסיונות שלא צלחו להגיע למתווה מוסכם על מעצר המשיב בפיקוח אלקטרוני בליווי פיקוח אנושי מתאים, ביום 16.2.2017 קבע בית המשפט (מ"ת 44863-09-16, השופט ש' יניב) כי קיימות ראיות לכאורה המבססות את החשדות המיוחסים למשיב; כי מידת מסוכנותו היא גבוהה נוכח היקף העבירות, השיטתיות בביצוען, מידת מעורבותו ובעיקר החשש הכבד להימלטותו מהדין; וכי לא נמצאו חלופות מעצר ראויות, נוכח העובדה שאמו של המשיב אינה מתאימה לפקח עליו. אף על פי כן, הואיל ונקבע כי המשיב נמצא כפסע מהאפשרות שיועבר למעצר בפיקוח אלקטרוני, נקבע דיון המשך בעניינו ליום 28.2.2017 כדי לאפשר לו להציג מפקחים פוטנציאליים אחרים. משהודיע המשיב ביום 19.2.2017 כי לא יוכל להציע מפקחים אחרים כאמור, ביום 20.2.2017 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח עד לתום ההליכים נגדו. ערר על החלטה זו נדון בבית משפט זה לפני השופטת (כתוארה אז) א' חיות, אשר בהחלטתה מיום 9.4.2017 (בש"פ 2298/17) דחתה את הערר בקבעה כי "במקרה דנן ניסיון העבר מלמד כי יש קושי של ממש ליתן אמון בעורר...".

 

  1. ביום 30.4.2017 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר בהחלטה על מעצרו עד תום ההליכים והציע מפקח נוסף. לאחר מספר דיונים נוספים, בחלקם הציגה המבקשת חומר מודיעיני חסוי, קבע בית המשפט המחוזי (מ"ת 44863-09-16, השופט א' הימן) בהחלטתו מיום 27.6.2017, כי החומר המודיעיני החסוי אכן מצביע על חשש מוחשי לכך שאם המשיב ישוחרר ממעצרו הוא עלול לנסות להימלט. חרף האמור, נקבע כי המשיב יועבר למעצר בית בפיקוח אלקטרוני ככל שיעמוד בתנאים שיפחיתו את החשש שצוין: פיקוח אנושי צמוד, ערבות עצמית בסך של 500,000 ש"ח, ערבות צד ג' בסך של 500,000 ש"ח והפקדה כספית בסך של 2 מיליון ש"ח. כן נקבע דיון המשך ליום 4.7.2017, במסגרתו הוזמן תסקיר משלים בעניין המפקחים המוצעים. לנוכח ממצאי תסקירים אלה ומשלא עמד המשיב בתנאי השחרור שנקבעו, ביום 16.7.2017 הורה בית המשפט המחוזי (השופט א' הימן), בהסכמת המשיב, על המשך מעצרו מאחורי סורג ובריח.

 

  1. משלא הסתיימו ההליכים המשפטיים נגד המשיב בתוך תשעה חודשים מיום הגשת כתב האישום, ביום 20.7.2017 הוארך מעצרו לראשונה לפי סעיף 62 לחוק המעצרים (בש"פ 4582/17, השופט י' דנציגר).

 

  1. לשלמות התמונה יצוין כי במהלך חודש אוגוסט הוחלף ייצוגו של המשיב ומונתה באת-כוחו הנוכחית, אשר באמצעותה הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר בהחלטתו מיום 27.6.2017. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 24.8.2017 (השופט א' הימן). נקבע כי לא התקיים שינוי נסיבות ולא חלף פרק זמן משמעותי דיו המצדיק את שחרורו ממעצר או את הפחתת גובה הערבויות וההפקדות הכספיות. גם על החלטה זו הוגש ערר לבית משפט זה (בש"פ 7071/17), אשר נדון לפני השופטת ד' ברק-ארז. לאחר שהציגה המבקשת את החומר המודיעיני החסוי בדיון מעמד צד אחד, נקבע כי קיים חשש ממשי לכך שהמשיב ינסה להימלט מהדין בהינתן שעת כושר. כן נקבע כי על אף שתנאי המעצר אכן מקשים על המשיב לעיין בחומר החקירה בעניינו, אין בכך כדי להצדיק את שחרורו, וחזקה על המבקשת שתנהג על פי נהלים המאפשרים לו לעיין בחומר כנדרש, חרף המגבלות הברורות בהיותו שוהה בבית מעצר. באשר לגובה הערבויות צוין כי אמנם יש להימנע מקביעת ערבויות שהמשיב לא יכול לעמוד בהן, אך מנגד יש גם להימנע מקביעת ערבויות שאינן מרתיעות דיין את המשיב מפני ויתור על נכסים שברשותו כדי להימלט מהדין. הערר נדחה אפוא ביום 28.9.2017.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ