מדינת ישראל נ' ט'

האישום ותשובת הנאשם

1.הנאשם בתיק זה, צעיר, יליד 29.5.1993, מבני העדה האתיופית, הואשם בביצוע עבירת שוד, עבירה לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

כמצוות הדין מודיעה אני, תחילה, כי החלטתי לזכות את הנאשם מכל המיוחס לו בכתב האישום.

2.להלן פרטי האירוע כפי שהוא מתואר בעובדות כתב האישום:

א.בתאריך 29.10.17, סמוך לשעה 18:30, הלך הקשיש ויקטור זלובובסקי יליד 1932 (להלן: "המתלונן") ברחוב החייל 4, בחיפה (להלן: "זירת האירוע"), בעזרת הליכון עם גלגלים ובכיס מכנסיו מאחור, ארנק המכיל, בין היתר, 2 כרטיסי אשראי, כרטיס רב קו, וכ- 20 ₪ במזומן (להלן: "הארנק").

ב.באותה עת, הנאשם ניגש אל המתלונן מאחור, הוציא את הארנק מכיסו, ודחף את המתלונן בגבו, בכוונה לשדוד את המתלונן. מיד לאחר מכן נמלט מזירת האירוע, כשהארנק באמתחתו.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם, המתלונן נפל ארצה, ונגרמו לו חבלות של ממש: שפשופים בברכיים.

ג.בהמשך לאמור לעיל, בין השעות 18:35-18:37, בכיכר מאירהוף בקריית אליעזר בחיפה, הנאשם השתמש בכרטיס האשראי של המתלונן וניסה, ללא הצלחה, למשוך כסף מזומן ממכשיר הכספומט בסניף 707 של בנק הפועלים.

ד.במעשיו המתוארים לעיל: הנאשם גנב מהמתלונן את הארנק, כשבשעת המעשה או בתכוף לפניו או לאחריו, הנאשם ביצע מעשה אלימות במתלונן, זאת כדי להשיג את הרכוש שנגנב או לעכבו אצלו או כדי למנוע התנגדות המתלונן לגניבה או להתגבר עליה.

3.הנאשם כפר במיוחס לו, מכל וכל, וטען לאליבי.

לדבריו, בכל הזמנים הרלבנטיים לכתב האישום, הן בשעה בה הותקף המתלונן והן בשעה בה נעשה (על פי הנטען) ניסיון למשוך כספים בכספומט, היה הנאשם בביתו. לטענת הנאשם, קיימת טעות בזיהוי ומי שביצע את המעשים המתוארים בכתב האישום (ככל שבוצעו), היה אדם אחר ולא הוא.

בפי הסנגור גם טענה מעורבת של עובדה ומשפט - הנוגעת לנסיבות ביצוע העבירה והיא, כי לפי נסיבות העבירה, כפי שהוכחו, אין מדובר בשוד, אלא בגניבה בלבד.