מדינת ישראל נ' ד. (אחר/נוסף)

רקע

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של גידול סמים, החזקת כלים להכנת סם והכשלת שוטר. הודאת הנאשם באה במסגרת הסדר דיוני, אשר כלל תיקונים בכתב האישום, ללא הסכמה לעניין העונש. ואלו עובדות כתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם:

בחודש יוני 2015 שכר הנאשם בית מגורים במושב בקוע.

בחודשים שלפני דצמבר 2015 רכש הנאשם זרעי קנביס וציוד המשמש לגידולו, ובכלל זה עציצים, מתקני אוורור, תאורה יעודית, מדי חום, חומרי דישון, כלי השקיה ועוד. הנאשם התקין את הציוד האמור באחד מחדרי הבית וגידל שם צמחי קנביס. ביום 6.12.15 הגיע משקל הצמחים אותם גידל הנאשם לכ- 2.7 ק"ג.

כמו כן החזיק הנאשם בבית משקל וכלי עישון ("באנגים").

ביום 6.12.15 הגיע כח משטרה לביתו של הנאשם לבצע חיפוש. השוטרים דפקו על הדלת והורו לנאשם לפתוח, אך הנאשם התעלם מהוראות השוטרים והשליך מחלון הבית חלק מהסמים שהיו ברשותו, על מנת שלא ימצא על ידי השוטרים.

עמדות הצדדים

ב"כ המאשימה טען כי מתחם העונש ההולם את עבירת הגידול הוא מאסר בפועל, לתקופה שבין ששה חודשים לשנתיים, וביקש להשית על הנאשם עונש של 15 חודשי מאסר. בהמשך טיעונו ביקש לתקן את דבריו ולקבוע מתחם עונש שבין 15 חודשי מאסר ועד 30. בטיעונו התייחס לחומרתן של עבירות הסמים ונזקיהן. ולא שמעתי הסבר מספק מהמאשימה לשינוי המתחמים להם עתרה ולא למיקומו של הנאשם בתוך המתחם.

ב"כ הנאשם ביקש לבטל את הרשעת הנאשם ולהטיל עליו של"צ בלבד. בטיעונו הרחיב ביחס לנסיבותיו האישיות של הנאשם, אליהן אתייחס בהמשך, ולכך שלאחרונה קיבל הנאשם אישור להשתמש בקנביס רפואי. עוד התייחס לפגיעה שעלולה להגרם לנאשם בשל הרשעתו ולשיקולי שיקומו.

מתחם העונש ההולם

חומרתן של עבירות הסמים בכלל ועבירת גידול סמים בפרט, ידועה וברורה, וכך גם הנזקים הנגרמים כתוצאה מהן. חובתו של בית המשפט היא לתת ידו למאבק בנגע הסמים - ובית המשפט ימלא חובתו בדרך של השתת עונשים מרתיעים, אשר יבטאו בצורה מוחשית וברורה את הפסול בעבירות אלו והנזקים הנגרמים מהם לצרכני הסם ולחברה כולה.

מצאתי חומרה ניכרת בנסיבותיו של מקרה זה: הנאשם שכר דירה וייעד בה חדר מיוחד אשר שימש אותו כמקום לגידול הסם (בדרך המכונה "מעבדה"). גידול הסם כלל השקעת מאמץ ומשאבים מצדו של הנאשם, אשר רכש ציוד רב וחומרים ופעל באופן מתוכנן ותוך הפגנת ידע. כמו כן הנאשם גידל כמות סם נכבדה - למעלה משניים וחצי קילוגרם מריחואנה.

חומרת מעשיו של הנאשם אינה מתבטאת רק בכמות הסם הנכבדה אותה גידל, אלא בעיקר בפוטנציאל לגידול כמויות ניכרות של סמים. פוטנציאל זה נלמד מהאופי המאורגן וה"תעשייתי" של הגידול, מהמשאבים הרבים אותם השקיע הנאשם ומן הידע המקצועי הנדרש לשם כך, כפי שפרטתי למעלה. כמו כן הדברים אמורים בשים לב לכך שהנאשם החל לגדל את הסמים כחצי שנה לפני מעצרו, וככל שהיה חולף זמן, יש להניח כי היה עולה בידו לגדל כמויות גדולות יותר.

לפני שירות המבחן טען הנאשם, כי גידל את הסמים לצורך שימושו העצמי בלבד – אך לאור ההשקעה הניכרת הכרוכה בגידול הסם וכמות הסם הנכבדה אותה גידל, כמו גם מיתר הנסיבות האופפות את המקרה, התקשיתי מאוד לקבל אפשרות זו.

ר' למשל בהקשר זה רע"פ 4512/15, אברהם הרוש נ' מדינת ישראל, שם נפסק (פסקה 8 להחלטה):

"אוסיף, למעלה מן הצורך, כי גם לגופו של עניין אין בידי לקבל את טענותיו של המבקש. המבקש טוען, כאמור, כי כמות שתילי הסם שנתפסו בבית היא אשר שימשה בסיס מכריע להחמרת עונשו, להבדיל ממשקלם הנמוך (יחסית) של הסמים שנתפסו. אין בידי לקבל טענתו זו של המבקש. מגזר דינו של בית משפט השלום עולה במפורש, כי חומרת מעשיו נקבעה על בסיס כלל נסיבות המקרה, ולא, כפי שטוען המבקש, על בסיס כמות שתילי הסם שנמצאו בבית. בית משפט השלום קבע, כי:

"בענייננו מדובר במי ששכר לצורך גידול הסם המסוכן בית מיוחד אשר יתאים לצרכיו אלה ובמרתף הבית אשר יועד להיות מעבדה לגידול סמים, אכן הקים מעבדה לצורך כך, מתוכננת ומאובזרת כראוי.

[המבקש] השקיע לא מעט מאמצים בתכנון המעבדה, ברכישת חומרים ומתקנים ובהקמתה.

כל כולו של מרתף הבית יועד לגידול הסמים באופן המיטבי לעשות כן. במקום נמצאה כמות גדולה של שתילי צמח קנבוס – 378 שתילים. אם כמות הסם המצויינת בכתב האישום אינה גדולה באופן יחסי, הרי זה משום שהמעבדה נמצאה זמן קצר לאחר הקמתה וכאשר השתילים עוד היו בגדר נבטים, כמופיע אף בצילומים שתעדו את המעבדה בעת החיפוש.