מדינת ישראל נ' אברג'יל ואח'

           בקשה להארכת מעצרם של המשיבים 6-4 לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 ב-150 ימים מיום 7.7.2017 או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 24984-07-15, לפי המוקדם.

1. ביום 13.7.2015 הוגש נגד המשיבים 6-4 (להלן: המשיבים ו-סבח, בוהדנה ולוי בהתאמה), יחד עם נאשמים נוספים, כתב אישום המייחס להם שורה של עבירות במסגרת ארגון פשיעה בינלאומי (להלן: הארגון) בפרשה שזכתה לכינוי "פרשה 512". פרטי האישומים תוארו בהרחבה בהחלטתה של השופטת ברק-ארז מיום 28.11.2016 (בש"פ 8806/16), ועל כן נעמוד בתמצית על פרטיהם של שני האישומים המיוחסים למשיבים. על פי הנטען באישום השלישי סבח ו-4 נאשמים נוספים היו מעורבים בניסיון לרצוח את זאב רוזנשטיין (להלן: רוזנשטיין) באמצעות מטען רב עוצמה שהוטמן ברכב אשר עמד בסמוך למשרדו בתל-אביב. בגין אישום זה יוחסו לסבח עבירה של ניסיון לרצח במסגרת ארגון פשיעה ועבירות אלימות נוספות. האישום הרביעי נסב על ניסיון התנקשות נוסף ברוזנשטיין באמצעות הפעלת מטען חבלה בבניין שבו מצוי עסק להמרת מטבע (צ'יינג') ברחוב יהודה הלוי בתל-אביב. כתוצאה מהפעלת המטען נהרגו שלושה אנשים ו-51 אנשים נוספים נפצעו. בגין אישום זה יוחסו לסבח, בוהדנה ולוי 3 עבירות רצח ועבירות נוספות, כמפורט בכתב האישום.

2. בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה המדינה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים נגדם ובית המשפט המחוזי נעתר בהחלטות שונות לבקשה. ערר שהגיש סבח על החלטת המעצר בעניינו נדחה (בש"פ 4398/16) ונקבע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית המקימה סיכוי סביר להרשעתו בעבירות נושא האישום הרביעי. עוד נקבע כיבהתחשב בחומרת מעשיו ובעברו הפלילי המכביד, אין ספק כי קמה עילת מעצר בעניינו. בית המשפט דחה את טענת האפליה מול נאשמים אחרים שהעלה סבח ובכל הנוגע לטענתו כי מקומו בארגון הפשיעה היה שולי נקבע כי:

בית המשפט המחוזי קבע מפורשות כי מעורבותו של העורר [סבח] "רחוקה מלהיות שולית או מינורית" ... מסקנה זו אף עולה מעיון בחומר הראיות שהוגש לפנַי. ודוק, בעניין מוגרבי אכן נקבע ביחס לנאשמים השונים כי "אין להתייחס לכל המשיבים כמקשה אחת ללא הבחנה ביניהם". עם זאת, נעשית הבחנה בין מי שניהלו "מגעים ספורים עם הארגון, מבלי שהשתלבו בו באופן רציף" לבין מי שאמנם הועסקו בעבודות "שעל פי ההיררכיה הפנימית בארגון היו במדרג הנמוך (נהגים, בלדרים, מחלקי מנות, מוכרים ו'בשלנים')" אך עם זאת "עבדו בארגונים באופן קבוע ובמשך פרקי זמן לא מבוטלים" כך שהם "בחרו בעבריינות זו כדרך חיים". אף אם נניח כי הצדק עם העורר בכל הנוגע למעמדו הזוטר בארגון הפשיעה, הרי שנדמה כי למרבה הצער הוא אכן בחר בעבריינות "כדרך חיים", שהרי פעל במסגרת ארגון הפשיעה במשך שנים רבות ואף המשיך בפעילות עבריינית משמעותית אף לאחר האירועים נשוא כתב האישום. (שם, פסקה 14).

           עררים שהגישו בוהדנה ולוי על החלטות המעצר בעניינם נדחו אף הם (בש"פ 4212/16 בעניינו של לוי, בש"פ 6197/16 בעניינו של בוהדנה) ומשחלפו תשעה חודשים מעת שהוגש כתב האישום אך משפטם של המשיבים טרם הסתיים נדרש בית משפט זה להאריך את מעצרם של המשיבים מספר פעמים (חלקם לתקופות קצרות, בש"פ 2865/17; בש"פ 4078/16; בש"פ 5340/16; בש"פ 6446/16; בש"פ 7912/16; בש"פ 8806/16; בש"פ 1467/17).

           ביום 17.5.2017 הוארך מעצרם של המשיבים, בהסכמה, ב-45 ימים לשם מיצוי הליך גישור (בש"פ 3804/17, השופטת ע' ברון).

3. אשר להליך העיקרי יצוין בתמצית כי פתיחת המשפט התעכבה, בין היתר, נוכח היקפי החומר יוצאי הדופן בהליך וכן בשל עניינים הקשורים בייצוגם של הנאשמים. ביום 9.8.2016 הוחלט כי שמיעת הראיות תחל ביום 1.1.2017 במשך 3 פעמים בשבוע, ובהמשך תישקל האפשרות לקיים 4 ימי דיונים בשבוע, עד לסיום ההליך. עם זאת, בשל סוגיות הקשורות בייצוגו של המשיב 1 נדחתה שמיעת הראיות והחלה ביום 5.2.2017. עד ליום 4.5.2017 התקיימו שמונה דיוני הוכחות. ביום 7.5.2017 ביקשו הצדדים לבטל שלושה דיוני הוכחות בחודש מאי ועדותו של עד המדינה הראשון נדחתה ליום 16.5.2017, עוד נקבע כי שמיעת הראיות בתיק תימשך גם בשבוע הראשון של פגרת בתי המשפט. בהמשך בוטלו שתי ישיבות נוספות בשל קיומו של הליך גישור שכשל. ביום 23.5.2017 החלה חקירתו הראשית של עד המדינה הראשון (ש.כ.) אשר הסתיימה ביום 25.5.2017. חקירתו הנגדית של העד החלה ביום 28.5.2017 והיא נמשכה על פני שבעה דיוני הוכחות נוספים (בין ה-1.6 ל-18.6.2017). מאז הגשת בקשת ההארכה דנן התקיימו עוד 11 דיוני הוכחות, ועד ליום 27.7.2017 קבועים 9 מועדים נוספים. מפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 11.7.2017 עולה כי ביום 16.7.2017 צפויה להתחיל חקירתו הראשית של עד המדינה א.ג.

4. 45 הימים שנקצבו בהחלטתה של השופטת ברון מיום 17.5.2017 נקפו ביום 7.7.2017 ועל כן הגישה המדינה את הבקשה שבכותרת ובה היא מבקשת להאריך את מעצרם של המשיבים ב-150 ימים. לטענת המדינה המסוכנות הנשקפת מכל המשיבים היא רבה כמי שלקחו, לכאורה, חלק בפעילותו של ארגון פשיעה רב זרועות אשר לא בחל באמצעים על מנת להשיג את מטרותיו. המבנה ההיררכי של הארגון ושיטות הפעולה שלו, כך נטען, מלמדים על התנהלות עבריינית מתוחכמת המסכנת את שלום הציבור. עוד נטען כי לסבח עבר פלילי מכביד (12 הרשעות קודמות) וכי בעקבות הרשעתו האחרונה משנת 2010 בגין קשירת קשר לפשע וסיוע לאחר מעשה, הוא אף ריצה שבע שנות מאסר. המדינה מוסיפה ומציינת כי לבוהדנה תשע הרשעות קודמות (האחרונה שבהן משנת 2013) בגין עבירות רכוש ואלימות וללוי שמונה הרשעות קודמות (האחרונה משנת 2013) בגין עבירות רכוש ואלימות. לבד מן המסוכנות הנשקפת מן המשיבים, נטען כי קיים בעניינם חשש להימלטות מאימת הדין ולשיבוש מהלכי משפט וזאת נוכח העבירות המיוחסות להם והעונשים הכבדים הצפויים להם, אם יורשעו. אשר לקצב התקדמות ההליך העיקרי, טוענת המדינה כי מאז 5.2.2017 משפטם של המשיבים מתקדם ביעילות, מתקיימים שלושה מועדי הוכחות מדי שבוע, עד עתה נשמעו 13 עדים ולגבי 149 עדים נוספים הגיעו הצדדים להסכמה המייתרת את עדותם. לטענת המדינה שמיעת עד המדינה השני (א.ג.) צפויה להסתיים ב-27.7.2017 ומיד בתחילת שנת המשפט הבאה צפויה להתחיל שמיעתו של עד המדינה השלישי (ה.צ.).

5. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענת סבח ההליך העיקרי צפוי להסתיים רק בעוד מספר שנים ועל כן צפויה עוד שרשרת של בקשות להארכת מעצרו, ובחלוף כשנתיים מיום מעצרו הגיעה לגישתו העת לבחון את שחרורו לחלופת מעצר ולבקש תסקיר מעצר בעניינו. זאת בפרט, כך נטען, בהינתן תפקידו הזוטר בארגון והבעיות הבריאותיות מהן הוא סובל. בוהדנה מצטרף לטענות סבח ומוסיף כי עד המדינה היחיד שרלוונטי לעניינו הוא ש.כ, כי החלק המיוחס לו בפרשה הוא מינורי לעומת המעורבים האחרים ולא נשקף ממנו חשש להימלטות. לוי טוען כי יש מקום לשוב ולבחון את טענת אפלייתו מול נאשמים אחרים שחלקם בפרשה רב יותר, שכן ההבחנה עליה נסמך בית משפט זה בבש"פ 4212/16 הנוגעת לעברו הפלילי, אינה נושאת עוד את אותו משקל בחלוף שנה מיום מתן ההחלטה.