מדינת ישראל נ' שרין פליקס

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו אי ציות לתמרור ב-36 בכך שבעת שיצא מצומת הכניסה ליישוב מגדל, לא נתן זכות קדימה לכלי הרכב שבאו משמאלו.

בישיבת ההקראה כפר הנאשם כפירה כללית וטען כי היו איתו שני טרמפיסטים.

בטרם תחילת שמיעת הראיות, הוסברו לנאשם, שאיננו מיוצג, מהות ההליך ומהלכו.

מטעם התביעה העידו השוטרת רס"ר ליזו לוי (להלן: "השוטרת") והמתנדב לוי מרדכי (להלן: "המתנדב").

מעדותה של השוטרת וכן מהדוח ת/1 אשר הוגש באמצעותה, עולה כי בשעה שיצא הנאשם מהצומת הגיעו שני כלי רכב משמאלו. שני כלי הרכב היו במרחק קטן מאוד מהצומת ונאלצו לבלום עד שכמעט פגעו זה בזה. הרכב הקרוב יותר לצומת היה אדום והרכב שאחריו כסוף. גם הניידת, שהגיעה מימינו של הנאשם, נאלצה להאט את מהירותה וכשהגיעה במקביל לנאשם שהיה בנתיב ההאצה, הורו לו לעצור בשול הדרך.

בחקירתה הנגדית חזרה השוטרת על עיקרי האמור בת/1, ובאופן המתיישב עם השרטוט ששרטטה בחלקו האחורי של ת/1. השוטרת השיבה שאיננה זוכרת את מהירות נסיעת הניידת ואישרה כי המתנדב רץ לצומת ממנו יצא הנאשם, על מנת לוודא שאכן קיימים שם תמרורים המורים על חובת מתן זכות הקדימה. עוד אישרה, כי אין במקום תמרור עצור.

עדותה של השוטרת בפני, כמו גם הדוח שכתבה, מעידים על כך שביצעה את עבודתה נאמנה. עדותה בפני הייתה עקבית ומהימנה ולא נסתרה בחקירה הנגדית ואף לא נמצאו סתירות בין דבריה לבין דברי המתנדב שהעיד אחריה.

לפיכך אני מעניקה לעדותה ולת/1 את מלא המשקל הראייתי.

המתנדב כתב את המזכר ת/2 ושרטט את השרטוט שבסופו.

בחקירתו הנגדית אישר כי הוא היה הנהג בניידת וכי הם נסעו לאט משום שהיו לפני צומת, המתנדב העריך את מהירותם בכ- 60 קמ"ש. המתנדב לא ידע לחשב את קצב התקדמותם כפי שביקש ממנו הנאשם לעשות. המתנדב חזר על עיקרי האמור בת/2. חזר והדגיש כי ראה את ביצוע העבירה שעה ששום כלי רכב לא חצץ בינו לבין הנאשם. המתנדב אישר כי היו נוסעים ברכבו של הנאשם, אך השיב כי אין זה מתפקידו לרשום את פרטיהם.

מעדותו של המתנדב וכן מן האמור בת/2 התרשמתי כי המתנדב תאר נכונה את הדברים שראה במו עיניו. דבריו, אשר עולים בקנה אחד עם דברי השוטרת, לא נסתרו בחקירתו הנגדית.

אשר על כן, אני מוצאת לנכון להעניק לעדותו את מלא המשקל הראייתי.

בחקירתו הראשית, העיד הנאשם כי בהגיעו לצומת הבחין מצד ימין בשיירת מכוניות, כאשר הניידת הייתה כלי הרכב השלישי בשיירה ולאחר שהסתכל גם לכיוון שמאל, החל להשתלב בתנועה. כשהסתכל ראה את כלי הרכב שמימינו מגיעים מכיוונו ולכן עצר בנתיב ההשתלבות והמתין שם עד אשר נעצרה לידו הניידת והשוטרים הורו לו לעמוד בצד. לדבריו, השוטרים הסבירו לו שביצע עבירה של אין מתן זכות קדימה, והוא השיב שהמתין להם. אז הסבירו לו השוטרים שהעבירה בוצעה ביחס לכלי רכב שהגיעו מהכיוון הנגדי, דהיינו משמאלו של הנאשם בטרם יצא מהצומת. הנאשם הדגיש כי נהג ברכב שהיה חדש וכי לא היה מסכן את רכבו החדש.

לדעתו של הנאשם, השוטרים העלילו עליו את הדברים "הם כנראה היו חייבים לעצור אותי, בחדשות באותו לילה אמרו שהיה קמפיין ולקחו 50 רישיונות מהנהגים שהורידו אותם מהכביש".

יודגש כי בעדותו הראשית, לא התייחס הנאשם כלל לשאלה האם הגיע כלי רכב כלשהו מצד שמאל בטרם נכנס לצומת.

בחקירתו הנגדית (עמ' 4 שורה 2 ואילך) השיב לשאלת התובעת כי "אני לא יכול להגיד שלא היו רכבים מצד שמאל שלי" ומשנשאל שאלה זו שוב השיב "אני אומר שלא היו כלל כלי רכב מצד שמאל". בהמשך דבריו השיב "מכיוון מג'אר הגיע רכב והוא היה לבן ולא אדום".

באשר לשתי הטרמפיסטיות שטען כי היו ברכבו, אמר בתחילה "לא לקחתי את הפרטים של הטרמפיסטיות", אך בהמשך טען "לקחתי את המספר טלפון שלהם ... הם לא ענו לי וחשבתי שאולי הם עסוקות...ולא איתרתי אותם" (עמ' 4 שורה 4 ואילך). בהמשך השיב הנאשם לשאלת התובעת ואמר "לקחתי מספר טלפון רק של אחת מהן והשנייה לא נתנה לי את המספר שלה" (שם שורה 9). הנאשם לא רשם את שמה של הטרמפיסטית ממנה לקח את מספר הטלפון.

הנאשם טען הן בחקירתו הנגדית והן בסיכומיו, כי שקל את ההצעה של שכנתו לבוא ולהעיד במקום הטרמפיסטית, אותה לא איתר, ולדבריו "אם הייתי מביא עכשיו בנות ככה סתם מבחוץ, אז מה?" (שם שורה 10).

סופו של יום, הנאשם החליט שלא להביא עדי שקר.