מדינת ישראל נ' שחר הורביץ

החלטה

המשיב "מסובך" עד מאוד בבעיות כלכליות, הוא צבר חובות כבדים בהוצל"פ ויש שאלה משפטית מה לעשות עם הרכב בו הוא נהג, אין הוא יודע מה לבחור בין צו איסור השימוש והעורך דין של בנק לאומי שתובע את הרכב באמצעות הוצל"פ.

אלא, בית המשפט אינו דן בבעיות הכלכליות של המשיב, אלא במסגרת הבקשה המונחת בפני יש אך ורק שאלה אחת להכרעה, האם יש הצדקה לפסול את המשיב עד תום ההליכים בתיק זה.

החלטה בבקשה כזו מבוססת אך ורק על שיקול אחד בלבד, האם נהיגתו של המבקש מסכנת את שלום הציבור באופן שמן הראוי למנוע ממנו לחזור לנהוג עד לסיום המשפט.

העבירות המיוחסות למשיב בוצעו ביום 18.10.08 , קצין הפוסל פסל אותו לנהוג ל – 30 יום תוך שציין שלא קיבל ממנו את הרשיון הנהיגה שלטענת המשיב נשאר בתוך הרכב שהיה נמצא ברחובות.

במצב עניינים זה, למעשה כאשר קיים – לטענת המשיב רשיון וזה לא הופקד, עדיין לא התחיל המשיב את תקופת הפסילה המנהלית.

העבירה העיקרית המיוחסת למשיב הינה עבירת השיכרות. אישום זה מבוסס על מדידת מכשיר הינשוף שהניבה תוצאה של 295 מק"ג.

במידה והמשיב היה מבצע עבירה זו ימים בודדים לפני כן, עדיין פסק דין המקורי בענין "עוזרי" היה מביא – לכאורה – לזיכויו של המשיב. אולם לאחר ההחלטה בערעור ע.פת 25457/04/10 שניתן ביום 14.10.10 (4 ימים לפני מועד ביצוע העבירה), נקבע המידה הקבועה לצורך הענין כ- 290 מק"ג, קרי 5 מק"ג פחות מהמדידה המיוחסת למשיב.

השאלה הנשאלת איפוא האם על סמך המדידה שבנדון יש הצדקה בשלב זה להורות על פסילת רשיון הנהיגה של המשיב עד תום ההליכים בתיק העיקרי שיכול להימשך חודשים רבים במיוחד נוכח העומס הרב המוטל על ביהמ"ש זה.

אני לוקח בחבשון שבשלב זה שכל עוד אין למשיב רשיון נהיגה תקף, אסור לו לנהוג אבל זה לחוד, ושאלת פסילתו עד תום ההליכים לחוד.

לא התעלמתי מגליון הרשעות קודמת של המשיב, ואף מהתנהגותו בזירת האירוע בפני השוטרים .

אולם יתכן מאוד ומדובר בהתנהגות "כללית" נוכח בעיותיו האישיות של המשיב ולאו דווקא התנהגות הנובעת מהיותו שיכור. הכל יתברר במהלך ניהול המשפט.

המשיב נוהג משנת 2006 עברו אינו קל, הקנסות שהוא צבר גרם לחובותיו במרכז לגביית קנסות ויש לו למעשה 2 פסילות על תנאי ברי הפעלה, אחת בגין נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף ואחת בגין מהירות, אין לו הרשעות קודמות בגין עבירות יותר מסוכנות ולא עבירות בגין נהיגה בשיכרות.

בבוא העת אם וכאשר יורשע בדין, יצטרך בית המשפט שדן בתיק להחליט איזה עונש יש להטיל על המשיב.

אבל משיכלול כל הנתונים שהובאו בפני בית המשפט אין אני סבור שהוכחה כי נהיגתו של המשיב מסכנת עד כדי כך עבורי הדרך באופן שיש הצדקה להורות על פסילת הרשיון עד תום ההליכים.

שוב מזהיר בית המשפט את המשיב שאם יתפס נוהג ללא רשיון נהיגה תקף פעם נוספת, פתוחה בפני המבקשת להגיש בקשה נוספת וגם אם הוא נקלע לחובות וחייב לעבוד, אין זה מצדיק ומאפשר לו לנהוג ברכב כל עוד אין לו רשיון נהיגה תקף.

בית המשפט מסביר למשיב שעליו להפקיד את הרישון שיש לו בידי הקצין הפוסל , אחרת ה – 30 יום פסילה מנהלית לא מתחילה לרוץ ואם לא מתחיל ריצוי מנין הימים למעשה זה גם לא יסתיים .

אולם בכל הקשור לבקשה לפסילה עד תום ההליכים החלטתי לדחות את הבקשה.

ניתנה והודעה היום ד' כסלו תשע"א, 11/11/2010 במעמד הנוכחים.

דוד לנדסמן, סגן נשיא