מדינת ישראל נ' שחם ואח'

ב"כ המאשימה/המשיבה : עו"ד ניר ישראל

ב"כ הנאשם/המבקש: עו"ד מוטי לזר

החלטה

לפני בקשת נאשם 1 להתיר לו ולבא כוחו להפגש עם רואת החשבון מאיה אופק (להלן - רו"ח אופק), לשם התייעצות בנוגע להגנת הנאשם בתיק זה. המשיבה מתנגדת לבקשה, מאחר שרו"ח אופק עובדת במשרדו של רו"ח נתן הרפז, שהינו עד תביעה בתיק.

טיעוני המבקש

רו"ח אופק עבדה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום ועד היום כרו"ח במשרדו של רו"ח נתן הרפז (להלן - רו"ח הרפז), שהינו עד תביעה בתיק זה. רו"ח הרפז שימש, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, ומשמש עד היום, כרו"ח של נאשמים 1-3. במסגרת עבודתה במשרד רו"ח הרפז טיפלה רו"ח אופק גם בענייניהם החשבונאיים של נאשמים 1-3.

רו"ח אופק אינה נכללת ברשימת עדי התביעה והיא אף לא נחקרה בתיק הנדון. ידיעותיה המקצועיות הקונקרטיות של רו"ח אופק והיכרותה המקצועית רבת השנים עם הנאשמים 1-3 עשויים להועיל להגנה ועל כן ההגנה מבקשת להתייעץ עמה בכל הקשור לחומר החקירה החשבונאי.

ביום 14.2.11 פנה ב"כ המבקש לב"כ המשיבה והודיע לו כי רו"ח אופק תסייע להגנה בתיק הנדון. ביום 15.2.11 הביע ב"כ המשיבה את התנגדותו להודעת ההגנה בעניין רו"ח אופק. ביום 23.2.11 פנה שוב ב"כ המבקש לב"כ המשיבה בבקשה לבחון מחדש את עמדתו ואף הציע לנסות ולהגיע להסכמה בעניין זה, על דרך הפשרה, אף שאין כל הוראה בדין התומכת בעמדת המשיבה, אך עמדת המשיבה נשארה בעינה.

המבקש מפנה לכלל 37 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986, שהוא, לטעמו הוראת הדין היחידה שיכול ויש לה נגיעה לענין הנדון. כלל זה קובע איסור מפגש עם עד מטעם הצד שכנגד שנכלל ברשימת עדי התביעה. ואולם, טוען המבקש, המשיבה מבקשת להחיל איסור זה על מפגש עם רו"ח אופק, למרות שאין היא עדה מטעמה ואף לא נחקרה בתיק.

תשובת המשיבה

ראשית מציינת המשיבה כי אינה מסכימה עם העובדות המפורטות בבקשה, ובפרט עם דברי המבקש לפיהם רו"ח הרפז היה רואה החשבון של נאשמים 1-3 בלבד.

מבלי לחשוף את ראיות המשיבה בשלב זה, מצינת המשיבה כי רו"ח הרפז הינו עד תביעה קרדינאלי להוכחת העובדות המפורטות בכתב האישום. חשיבותו של רו"ח הרפז נובעת מתוקף אחריותו כמייצג בפני רשויות המס ולמען הדיוק, אחריות משרדו של רו"ח הרפז על כל אורגניו כמייצג בפני רשויות המס.

המשיבה מציינת כי מדובר במקשה אחת - רו"ח הרפז מסר עדויותיו לחוקרי המשיבה כמי שהיה אחראי על עבודת משרדו מול המבקש. רו"ח אופק עבדה במשרדו של רו"ח הרפז והדעת הנותנת, כי עבודתה היתה בכפוף להחלטת רו"ח הרפז, בעל המשרד.

לטענת המשיבה, הידברות עם רו"ח אופק הינה כהידברות עם עד התביעה רו"ח הרפז. לפיכך אותו טעם המונע מן המבקש לשוחח עם רו"ח הרפז עובר לעדותו, מונע ממנו לשוחח עם רו"ח אופק עובר לעדותו של רו"ח הרפז.

זאת ועוד: לאור כוונת המבקש לחשוף את רו"ח אופק לכל חומר הראיות, קיים חשש מתוקף היותה עובדת של רו"ח הרפז, כי תובא לידיעתו בדרך לא פורמאלית אינפורמציה שיכול ותשפיע על מתן עדותו בפני בית המשפט. חשש זה מקבל משנה תוקף לאור העובדה כי משרדו של רו"ח אופק מספק שירותים למבקש וחברות נוספות שברשותו גם בימים אלו.

לטענת המשיבה, יש לשקול חלופות נוספות שמחד גיסא - לא תפגענה בהגנת המבקש, ומאידך גיסא - לא יפגעו האינטרסים של המשיבה. המשיבה מציעה כי בחינת חומר הנהלת החשבונות יעשה על ידי רואה חשבון חיצוני. הצעה נוספת הינה זימון רו"ח אופק כעדת הגנה, אך בית המשפט מתבקש להורות שאם יסתייע המבקש ברו"ח אופק, יעשה הדבר רק לאחר סיום מתן עדותו של רו"ח הרפז.

לטענת המשיבה, לא ניתן להיאחז בענייננו בהוראות כלל 37 לכללי הלשכה, מאחר שמדובר בהוראה חוץ ראיתית, שאין בכוחה להשפיע על סדרי הדין הפלילי. לטענת המשיבה, מאחר שאין הוראה בחיקוק המסדירה את הסוגיה נושא מסמך זה, מתבקש בית המשפט לפעול כהוראת סעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

תשובה לתשובה

אין כל בסיס לטענת המשיבה ממנה עולה כי היא חושדת שרו"ח אופק תשמש כלי להעברת אינפורמציה שתוכל ותשפיע על מתן עדותו של רו"ח הרפז. על אף שמדובר בחשש בלתי מוחשי של המשיבה, ניתן להפיגו בכך שהן הנאשם והן רו"ח אופק יוזהרו כי אל להם לשתף את רו"ח הרפז בבדיקות החשבונאיות שתקיים רו"ח אופק ובכל פרט שתמסור רו"ח אופק לידי המבקש. היתר למפגש עם רו"ח אופק אינו מהווה היתר לשיבוש הליכי משפט. בהעדר חשש קונקרטי מבוסס לשיבוש או השפעה על רו"ח הרפז, אין לאסור סיוע של רו"ח אופק להגנה.

החלופות אשר הוצעו על ידי המשיבה אינן מועילות למבקש ואינן שוות ערך לעזרתה של רו"ח אופק. המבקש מדגיש כי רו"ח אופק שימשה ומשמשת כרו"ח של נאשמים 1-3 ומכאן נובע הרצון להעזר בה ובידיעותיה אודות התנהלותם החשבונאית של הנאשמים. זימון רו"ח אופק כעדת הגנה אינו עומד על הפרק בשלב זה.