מ"ת
בית משפט השלום פתח תקווה
|
34569-08-10
28/08/2010
|
בפני השופט:
שירי רפאלי
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
1. שמעון קרקוקי (עציר) 2. שמעון אבו
|
|
החלטה (משיב 1)
לפני בקשה למעצר המשיב 1 עד תום ההליכים.
כנגד המשיב 1 הוגש כתב אישום מתוקן, המייחס לו עבירות של התפרצות בצוותא לדירה וגניבה וכן הסתייעות ברכב לביצוע פשע בצוותא. על פי כתב האישום, המשיב 1 נסע עם המשיב 2 ברכבו של המשיב 2 ובין היתר הגיעו לרחובות מרכז העיר פתח תקווה. בנסיבות אלה התפרצו שני המשיבים בצוותא לדירת המתלוננת שנעדרה אותה עת מהדירה, זאת באמצעות מפתח תואם או גנוב, וגנבו מהדירה כ – 95 תכשיטים של המתלוננת וביתה. לא למותר לציין, כי ברכב בו נסעו המשיבים נמצא גם סכין ולפיכך יוחסה למשיב 2 גם עבירת החזקת סכין.
עיון בתיק הראיות מעלה כי בעקבות מידע מודיעיני, הוצב ביום העבירה המיוחסת עוקב על מנת לעקוב אחר המשיב 1. העוקב מילא דו"ח המשמש ראיה בתיק. על פי הדו"ח, נצפו המשיבים כשהם ברכבו של המשיב 2 ברחוב בפתח תקווה, במקום סמוך מאד למקום הדירה שנפרצה. המשיב 1 נראה יוצא בשעה 13:53 מהרכב, ובשעה 14:14 כבר נראה צועד יחד עם המשיב 1 לכיוון הרכב בו נסעו, כאשר המשיב 2 האוחז בשקית. כרבע שעה לאחר מכן נעצרו המשיבים ברכב המשיב 2, כאשר הגיעו לקרית אונו. במושב האחורי של הרכב נתפסה שקית ובה רכוש שנגנב מהדירה בפתח תקווה. בחקירתם הכחישו המשיבים כי שהו באותו יום בפתח תקווה. המשיב 2 טען כי את השקית רכש בכפר קאסם. המשיב 1 הכחיש כל קשר וידיעה לגבי השקית.
ב"כ המשיב טוען כי אין ראיות לכאורה למיוחס למשיב 1 אלא לכל היותר נסיבות מחשידות. לדבריו, בדו"ח העוקב אין כל תיאור של השקית שאחז המשיב 2 ולפיכך אין ראיה כי זו היתה שקית התכשיטים שנתפסה. כמו כן, אין כל ראיה לקשר כלשהו של המשיב 1 לשקית. עוד הוא טוען, כי העובדה שהמשיב מכחיש כל קשר לשקית אינה יכולה לשמש יסוד לקביעה כי אין בפיו הסבר להמצאה ברכב בו ישב עד כדי הקמת חזקה תכופה. הסניגור מוסיף וטוען כי גם אם יש תשתית ראייתית לכאורית כלשהי למיוחס, הרי שהיא חלשה עד כדי חיוב לשחרר את המשיב לאלתר לחלופה.
התביעה טוענת כי ראיות לכאורה קיימות אף קיימות. לשיטת התביעה, הנסיבות בהן שני המשיבים נראו בסביבת הדירה שנפרצה, כאשר המשיב 1 נראה יוצא את הרכב וסמוך לאחר מכן חוזר אליו בצוותא עם המשיב 2 האוחז שקית, וסמוך מאד לאחר מכן נעצרו יחדיו כאשר ברכב נמצאה שקית התכשיטים, מקימות חזקה תכופה, בפרט כאשר המשיב 1 הכחיש כליל את עצם המצאו בפתח תקווה, וזאת בניגוד לדו"ח העוקב.
לאחר שבחנתי את הראיות, אני מעדיפה את עמדת התביעה לפיה קיימות ראיות לכאורה למיוחס. הלכה היא כי: "בשלב שבו בוחן בית המשפט את שאלת מעצרו של נאשם עד תום ההליכים, אין הוא נדרש לבסס את הכרעתו בהתאם לרף הראייתי שיידרש לשם הרשעה במשפט עצמו. בשלב זה נדרשות רק ראיות המקיימות פוטנציאל סביר להביא להרשעת הנאשם בסופו של הדיון בתיק העיקרי, לאחר שהראיות הגולמיות יעברו את "כור ההיתוך" של ההליך המשפטי, ובכלל זה חקירות נגדיות וטיעונים מפורטים לגופו של עניין, ויעובדו לכדי ראיות של ממש (ראו בש"פ 9564/09 נסיראת נ' מדינת ישראל, סעיף 6 (לא פורסם, 9.12.09); בש"פ 9202/09 עבאסייה נ' מדינת ישראל, סעיף 5 (לא פורסם, 23.11.09))" (בש"פ 2934/10 בעניין קורעאן, מאגר נבו). דו"ח העוקב מהווה ראיה היוצרת מארג עובדתי לכאורי שיש בו כדי לסבך במובהק את המשיב 1 במעשה המיוחס: עצם המצא שני המשיבים יחדיו ברכב סמוך לדירה במועד הרלוונטי, שעה ששניהם מכחישים את עצם הימצאם בפתח תקווה באותו יום ובכך נבצר מהם לספק הסבר למיוחס להם בדו"ח העוקב; הקשר הברור ביניהם, סמיכות הזמנים בין יציאת המשיב את הרכב לבין שובו אליו כשהוא צועד בצוותא עם המשיב 2 האוחז בשקית; סמיכות הזמנים בין התרחשות זו לבין מעצרם של שני המשיבים בקרית אונו, לאחר מעקב צמוד של העוקב וכאשר במכוניתם שקית המכילה רכוש רב שנגנב מהדירה בפתח תקווה. במארג זה יש "מסה קריטית" להקמת חזקה תכופה ולהוכחת המיוחס לאחר ליבון במשפט (ואף לעניין זה ראה בש"פ קורעאן לעיל, והפסיקה הנזכרת בו).
אין חולק כי בהתקיים ראיות לכאורה, הרי שקיימת עילת מעצר של מסוכנות לציבור, וזאת לאור מהות המעשה (ביצוע התפרצות לדירה בצוותא, תוך תיאום ותכנון מראש ולאור יום), במשולב עם מיהות העושה (עבר פלילי מכביד ועדכני, לרבות בעבירות רכוש והתפרצויות לדירות, ולרבות תיק נוסף התלוי ועומד נגדו בעבירות דומות).
מכאן לאפשרות שחרור לחלופה. התביעה טוענת כי המשיב הינו פגע הרע המאיים על שלום הציבור ומבצע עבירות תכופות ללא כל מורא מהחוק, וכי אין ליתן בו כל אמון. אכן, נוכח עברו הפלילי של המשיב, אין טענה זו נטולת יסוד. אעיר כי עבר פלילי מכביד זה של המשיב 1 מהווה יסוד גם לכך שהמשיב 1 עדיין בעמצר בעוד המשיב 2, שאין לו עבר פלילי, כבר שוחרר בתנאים.
מכל מקום, אין לדעתי לחסום על הסף את האפשרות למצוא למשיב 1 חלופת מעצר, ובלבד שזו תהא חלופה איתנה ומציבת גבולות במידה מספקת על מנת לאיין את המסוכנות הנשקפת ממי שצובר עבירות בכמות ובתכיפות כמשיב שלפני. לבחינת אפשרות זו יש צורך בעיניו המקצועיות של שירות המבחן.
מורה, איפוא, כי שירות המבחן יואיל להכין תסקיר מעצר אודות המשיב.
קובעת את התיק לדיון ליום 21.9.10 שעה 13:00 לפני.
המשיב יובא על ידי הליווי.
ניתנה היום, י"ח אלול תש"ע, 28 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.