הכרעת דין
אנו מזכים את הנאשם מחמת הספק מהעבירות המיוחסות לו בשני האישומים.
השופטת ליאורה ברודי:
כתב האישום
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של רצח, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 יחד עם סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין (לגבי אישום ראשון); ושיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין (לגבי אישום שני).
על פי עובדות האישום הראשון, במועד הרלוונטי היה יוסי תורג'מן (להלן: "המנוח") שותף, בין היתר, עם יוסי חדד, בהפעלה ובניהול הימורים שהתקיימו בדירה ברחוב הסחלב 100 בנתניה (להלן: "דירת ההימורים" או "הדירה"), בה נהג הנאשם להמר במשחקי קלפים שהתקיימו במקום.
עובר ליום 10.11.10 היה הנאשם חייב אלפי שקלים למנוח, עקב הפסדים במשחקי קלפים.
במועד הנ"ל הגיע הנאשם לדירה, ועל רקע אי תשלום החוב האמור, ניגש המנוח לנאשם והיכה אותו בפניו בנוכחות אחרים.
בעקבות המתואר לעיל, גמלה בליבו של הנאשם החלטה להביא למותו של המנוח.
עובר ליום 12.11.10 הצטייד הנאשם באקדח מסוג שאינו ידוע (קליבר 9 מ"מ) (להלן: "האקדח") ובאופנוע מסוג שאינו ידוע (להלן: "האופנוע").
ביום 12.11.10 בירר הנאשם אם המנוח נמצא בדירת ההימורים, ובשעה 01:06 מסר לו יוסי חדד, בשיחה טלפונית, שהמנוח נמצא בדירה.
במהלך הבירורים, בשעה 01:03 או בסמוך לכך, יצא הנאשם מדירת חברתו מלי כלפון, המתגוררת בשכירות בביתו של שלומי בן סימון (להלן: "שלומי") ברחוב הידידות 21 בנתניה (להלן: "בית שלומי"), כשהוא רכוב על האופנוע ומצויד באקדח, ונסע לדירת ההימורים.
דקות ספורות לפני השעה 01:20, נכנס הנאשם לדירת ההימורים דרך המרפסת, כשהוא רעול פנים וחובש קסדה, ניגש למנוח, אשר באותה עת עמד בסמוך לגרם המדרגות הפנימי בדירה, ובסמוך אליו מאריק חננייב (להלן: "חננייב"), והחל לירות לעברו.
המנוח הדף את חננייב על מנת להגן על חננייב, ואולם חננייב נאחז במנוח, וכתוצאה מכך פגעו היריות בחננייב: האחת, מתחת לעצם הבריח מצד שמאל; והשנייה, מעל הפטמה השמאלית.
כתוצאה מהירי נהדף חננייב הצידה, והנאשם המשיך וירה במנוח מספר יריות נוספות אשר פגעו בגופו. המנוח נפל ארצה, ואז ירה הנאשם לעברו עוד מספר יריות. כתוצאה מהירי נגרמו למנוח פציעות, אשר גרמו למותו במקום, כדלקמן: פצעי כניסת קליע בעורף (אשר עבר דרך המוח), בשתי הלחיים (כולל מעבר דרך הלסת התחתונה והעליונה) ובפטמה השמאלית (עבר דרך הריאות, הלב והכבד), וכן בזרוע ימין ובירך.
על פי עובדות האישום השני, לאחר הרצח, התוודה הנאשם בפני שלומי שהיה "מעורב בסיפור", וביקש ממנו לקחת אותו למקום אחר, בציינו כי הוא חייב להתקלח ולהחליף בגדים.
על מנת להבטיח את הימלטותו של הנאשם מהדין, פעלו הנאשם ושלומי, כדלקמן:
לבקשת הנאשם, דאג שלומי לכך שהכונן עליו נשמרו קלטות מצלמות האבטחה המותקנות בבית שלומי, יוסר ויועבר מהמקום, זאת כדי לטשטש את העובדה שהנאשם יצא מהבית עם האופנוע בסמוך לפני הרצח.
במהלך נסיעה ברכב, נטל הנאשם מכשיר טלפון מנטלי אדרי, ובהמשך רכש שלומי בעבור הנאשם כרטיס סים בתחנת דלק בהרצליה.
הנאשם ושלומי נסעו לדירתו של משה חזן ברמת גן, שם התקלח הנאשם, החליף את בגדיו ואת נעליו, ושטף את גופו באלכוהול על מנת להעלים את שרידי הירי מגופו, ובהמשך זרק את הבגדים אותם לבש בעת הרצח.