בפני
כב' השופט בני שגיא
גזר דין
כללי
1.הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות של התפרצות למקום מגורים, היזק לרכוש במזיד והחזקת מכשירי פריצה.
על פי עובדות כתב האישום המתוקן, עובר ליום 1.6.10 בשעה 14:00 התקשר הנאשם לדירתם של משפחת פז, ולאחר מכן, ביום 1.6.10, הגיע לדירה מצויד בכלי פריצה, ובהם מכשיר דיסק חשמלי לחיתוך ברזל, שני מברגים, פלייר שפיץ ומפתח שוודי.
הנאשם הסיג גבול לגג הדירה, ניפץ את שמשת הזכוכית ונכנס לדירה. לאחר שנכנס, החל הנאשם בפיזור תכולת המגירות והארונות וכן פירק את אחד מקירות חדר השינה על מנת להגיע לכספת שהייתה חבויה בו ולגנוב את תוכנה.
במסגרת הסדר הטיעון אשר גובש בין הצדדים, הגבילה המאשימה עתירתה לרף עליון של 30 חודשי מאסר, אשר יכלול הפעלת מאסר מותנה בין 12 חודשים ורכיבי ענישה נוספים. סוכם כי ההגנה אינה מוגבלת בעתירתה ביחס לכל רכיבי הענישה.
טיעוני הצדדים
2.התובעת, עו"ד מירי לוינזון, התייחסה לחומרת העבירה בה הורשע הנאשם, להרס שזרע הנאשם בדירה אליה פרץ, לעברו הפלילי המכביד, ולצורך להגן על הציבור בפני מעשיו. בנסיבות אלה עתרה התובעת לאימוץ הרף העליון של הסדר הטיעון, דהיינו להשתת עונש של 30 חודשי מאסר על הנאשם, וכן רכיבי ענישה נוספים.
3.הסניגור, עו"ד רושל, עשה כל שניתן על מנת לשכנעני כי בעת הזו, יש לנהוג בנאשם במידת הרחמים. הסניגור מיקד את טיעוניו בנתוניו האישיים של הנאשם ובדרך אותה עבר מאז עלייתו לארץ. הנאשם כבן 31, יליד קזחסטאן, בן לאם יהודיה ואב מוסלמי, נשוי ואב לשלושה ילדים קטנים. הסניגור תיאר כי הנאשם עלה לארץ בעקבות אשתו, ללא משפחתו המורחבת, ונאלץ להתמודד כאן עם יחסה העוין של משפחתה של אשתו. בהיעדר אזרחות ישראלית או אישור עבודה קבוע מצא עצמו הנאשם מתמודד עם קשיים כלכליים לא מבוטלים, עובד בעבודות מזדמנות ומנוצל על ידי מעסיקיו, ומכאן – המרחק לביצוע עבירות הפך קצר. נטען כי יש ליתן משקל משמעותי להודאת הנאשם, לחסכון בזמן שיפוטי, ולמניע שעמד ביסוד ביצוע העבירה – רצונו של הנאשם להביא פת לחם לילדיו הקטנים. בסיכומו של טיעון, ביקש הסניגור להטיל על הנאשם עונש כתקופת מעצרו, וכן לקבוע כי המאסר המותנה בטל מעיקרו. אתייחס לטיעוני הצדדים ביחס לתחולת המאסר המותנה בהמשך.
4.אשתו של הנאשם, שהעידה בשלב העונש, התייחסה בעדותה למשמעות הענישה על מצבה ומצבם של ילדיהם הקטנים, וציינה כי בעת הזו, יש מקום לאופטימיות שכן ברשויות הביעו הסכמתם ליתן לנאשם אישור עבודה.
5.תסקיר שירות המבחן שהתקבל סקר את נתוניו השונים של הנאשם, התייחס למידת הפנמתו באשר לחומרת מעשיו, ולהסבריו השונים להתדרדרותו. שירות המבחן לא מצא כי יש מקום להמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם.
6.הנאשם בדברו האחרון התייחס לנסיבות חייו, לקשייו בקבלת אישור עבודה, לעבודות השונות בהן עסק, ולהדרדרותו לביצוע עבירות רכוש. הנאשם ציין כי בתי המשפט הטילו עליו בעבר עונשים חמורים, ואף תנאי מאסרו היו תמיד חמורים והוא לא זכה מעולם להקלות או לניכוי שליש. הנאשם סיים דבריו בהבטחה כי לא ישוב עוד לספסל הנאשמים.
אדון תחילה בשיקולי הענישה ובנתונים הרלונטיים השונים.
השיקולים לחומרה
7.אין המדובר באקט ספונטני, שכן קדמה לו שיחת טלפון שנערכה לבית המתלוננים (הסניגור הסביר בטיעוניו כי הנאשם בירר שאין אף אחד בבית – פרו' עמ' 22 ש' 27). מסקנה זו אף נלמדת מכלי הפריצה המגוונים בהם הצטייד הנאשם כאשר פרץ לדירה - דיסק חשמלי לחיתוך ברזל, שני מברגים, פלייר שפיץ ומפתח שוודי. הנאשם זרע הרס רב בדירת המתלוננים – ראה לעניין זה התיאור המילולי המופיע בכתב האישום, תמונת דלת הזכוכית המנופצת ויתר תמונות הדירה – תע/3. אותו דיסק חשמלי שהביא הנאשם שימש אותו לצורך פירוק אחד הקירות בניסיון לעקור את הכספת מהקיר (תע/3 – תמונה 11).
ניתן רק לשער את תחושתם הקשה של המתלוננים שעה שחזרו לדירה ומצאו כי הנאשם חדר לביתם – מבצרם ועשה בו שמות.
8.בניגוד לחלק מאירועי הפריצה בהם עובר העבריין/נרקומן בבניין מגורים, "מנסה מזלו" בפתיחת אחת הדלתות, ויוצא בשלל "רב" המסתכם בפריטים שערכם נמוך, הרי שבמקרה שלפנינו הגיע הנאשם, במלוא חושיו, מצויד במגוון מכשירי פריצה לרבות דיסק חשמלי, וזאת לאחר שערך שיחת טלפון לוודא כי המתלוננים אינם בדירה. הנאשם ידע היטב לאן פניו מועדות, משל היה אדם שהולך לעבודתו הקבועה. יש אפוא בחומרת המעשה כדי להצדיק הטלת ענישה מוחשית ומשמעותית על הנאשם.
9.בחינת גליון הרשעותיו של הנאשם מלמדת כי עסקינן במי אשר הספיק לצבור לחובתו הרשעות בעבירות אלימות ורכוש (כניסה והתפרצויות לדירות מגורים), והוא אף ריצה 3 תקופת מאסר (32 חודשים – ת.פ 1596/05, 6 חודשים – ת.פ 1189/03, 9 חודשים – ת.פ 51/08). יש לזכור כי הנאשם עלה לארץ בשנת 2003, כך שביחס לתקופת שהייתו בארץ, מדובר ב"הספק מכובד" אם לא למעלה מכך.