עמ"י
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
27237-08-10
16/08/2010
|
בפני השופט:
יהודית אמסטרדם
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
גל קנטור
|
|
החלטה
אני מבקשת להקדים ולציין, שלא היה מקום לערר הן מבחינה מהותית והן מבחינת אופן הגשתו לבית המשפט.
הערר הוגש באופן לקוי, כאשר בנימוקיו צויין כי העוררת – משטרת ישראל – עותרת לביטול החלטתו של בית המשפט קמא, והארכת מעצרו של "משיב" למשך יומיים נוספים, לצורך המשך חקירה.
ראשית, מדובר בשני משיבים ולא במשיב אחד, ושנית, אין מחלוקת שלא היתה כוונה מצד המשטרה לבקש הארכת מעצרם של המשיבים, ופקד אביב פורת – קצין חקירות מרחב יפתח חתם על ערר שלמצער ניתן לומר שאין לו כל בסיס.
יתרה מזאת, למשיבים שהינם צעירים ילידי 1990 ו- 1991, נמסר ערר, הכולל טופס בקשה להוצאת צו מעצר, כאשר בטופס היה רשום שמו של אחר – נפתלי בן בנימין אללישווילי אשר חשוד בביצוע עבירות של גניבה, התפרצות, החזקת מכשירי פריצה, החזקת נכס חשוד כגנוב ואיומים.
משיב 1 ציין כי הוא וחברו נחרדו כאשר ראו את בקשת המעצר עד שהבחינו בשמו של החשוד, והבינו כי נפלה שגגה בערר.
נציג המשטרה אשר טען בערר הביע התנצלות וציין כי אין המשטרה מבקשת להאריך מעצרם של המשיבים, שהרי בקשה זו לא היתה קיימת אף בפני בית המשפט קמא, וכי פקד פורת טעה בעת שציין זאת בערר וחתם עליו.
למותר לציין כי ערר מסוג זה לא היה צריך להיות מוגש באופן שהוגש, ואף הטוען לערר לא ביקש לבטל את החלטת בית משפט קמא, אלא ביקש להוסיף עליה תנאי – הרחקת המשיבים ממגרשי הכדורגל בישראל לעונת 2010 – 2011.
ציינתי כבר בראשית ההחלטה שלא היה ראוי להגיש ערר בנסיבות העניין, שכן לא רק שעלה מהודעות המשיבים בחקירתם במשטרה על הנסיבות לכך שהם נכנסו לכר הדשא, אלא היה בידי נציג המשטרה אישור שנמסר לו על-ידי הנחקרים, חתום על-ידי מנכ"ל "מועדון הכדורגל מכבי", ולפיו השניים קיבלו אישור "לעלות ולשהות על כר הדשא במהלך פעילותם על מנת לאסוף ולקפל את ציוד (שלטים) ואביזרי עידוד לאחר המשחק".
יכול וטעה מר שעיה, מנכ"ל "מועדון הכדורגל מכבי" בניסוחו של המסמך, אך המשיבים שהחזיקו מסמך זה סברו בתום לב כי הם אכן רשאים לעלות על כר הדשא על מנת לאסוף את הציוד – שלטים שנתלו על שער 2 – מקום ישיבת אוהדי מכבי.
לטענתם של המשיבים, הם ירדו אל כר הדשא כ- 40 דקות לאחר סיום המשחק, וזאת עשו לאחר שראו שאוהד הפועל מבתק את השלט שנתלה על ידם בשם מכבי, והם ביקשו למנוע את גניבת השלט.
יש להניח, כי עם עליית המשיבים לכר הדשא נעשתה כפי שהם אישרו – בריצה על מנת "לתפוס" את מבתק השלט או את השלט עצמו, יש בכך אולי סיכון לכך שהאחרים יצטרפו אליהם ויפרו את הוראות הסדרנים, אך כפי שציין בית המשפט קמא (כב' השופט קאפח) "בנסיבות העניין כפי שהוסברו לי, אין מקום לנקוט בצעד מרחיק לכת תרתי משמע כנגד שני החשודים", ועל כן הסתפק בחתימה על התחייבות עצמית וערבות צד ג' בסך 300 ₪ של כל אחד מהמשיבים.
בשולי הדברים, אני מבקשת לציין, שאין לפרש את ההחלטה דנן כמתירה התפרצות של אוהדים לכר הדשא בניגוד להוראות סדרנים, אלא שבמקרה דנן לא היה מקום לנקוט בצעדים דרסטיים של הרחקת האוהדים – המשיבים ממגרש הכדורגל, ובהחלט לא היה מקום להגיש את הערר דנן.
סופו של עניין, שהערר נדחה.
ניתנה והודעה היום ו' אלול תש"ע, 16/08/2010 במעמד הנוכחים.
יהודית אמסטרדם, שופטת
הוקלד על ידי: כינרת גולן