מדינת ישראל נ' קוטוב

הכרעת דין

אני מזכה את הנאשמת מחמת הספק מעבירה שיוחסה לה שהיא אחיזה ושימוש בטלפון נייד ללא דיבורית.

הנאשמת קיבלה דו"ח ברירת משפט בגין שימוש בנייד ללא דיבורית. היא הכחישה שדיברה או החזיקה הנייד ונשמעו ראיות הצדדים.

בפני העידה השוטרת זהבית יעקובי שרשמה הדו"ח (ת/1). היא לא זכרה המקרה, אך מתוך הדו"ח העידה כי עמדה עם רכב סמוי בחניה בניצב לתנועה הזורמת משני הכיוונים, היא הבחינה בנאשמת "אוחזת ביד ימין פלאפון מול פניה בסמוך לשפתיה ושפתותיה בתנועה". עוד העידה השוטרת כי הנהגת אמרה בתגובתה הראשונית "הסתכלתי בשעון" (ת/1) ואף הדגימה לה עם מכשיר הפלאפון. השוטרת ביטלה את האפשרות הזו כאפשרות נכונה וסבירה, משום שראתה את הנאשמת מניעה שפתיה ומשום ששעה ניתן לראות בשעון היד ובלוח המחוונים ולא צריך לשם כך להרים את הטלפון סמוך לפה. עוד הבהירה כי לו היה מדובר באחיזת הנייד לשניה, ללא דיבור, לא הייתה נותנת לה דו"ח.

לטענת השוטרת מלבד המשפט "הסתכלתי בשעון" לא נאמר ע"י הנאשמת כל משפט נוסף, אחרת הייתה רושמת זאת בדו"ח. אני מתקשה לקבל תשובה זו, באשר אני מסופקת אם נהג שרושמים לו דו"ח אומר רק שתי מלים ושותק. אני גם מסופקת אם אכן אלו המלים המדויקות שאמרה הנאשמת ויתכן כי מדובר באי הבנה או שמיעה לקויה של דבריה שככל הנראה נאמרו באנגלית ולא בעברית.

בחקירתה הנגדית של השוטרת הועלתה האפשרות כי הנאשמת שוחחה עמה באנגלית, משום שהיא אינה דוברת עברית כלל, השוטרת שללה זאת מכל וכל וטענה כי אם כך היה הייתה רושמת זאת בדו"ח וכי היא דיברה עם הנאשמת בעברית כמו עם כל אזרח וכי נהגים רבים מדברים עברית שוטפת ומתחזים אח"כ לכאלו שלא מבינים עברית. הדעה המוקדמת או הניסיון של השוטרת שהביא אותה להאשמה הכללית הזו גרם לה להעיד בביטחון לשאלה באיזו שפה שאלה את הנאשמת – "בעברית והיא יודעת לדבר עברית יפה"(עמ' 2 ש' 32) וזאת על אף שלא זכרה את המקרה ולא את הנאשמת. כשהסנגור הודיע לשוטרת כי הנאשמת לא יודעת אף מילה בעברית, אמרה השוטרת שאם כך היה היא היתה קוראת לשוטר אחר שידבר בשפה "ואנגלית אני יודעת לדבר" (הסנגור התעקש לבחון את האנגלית של השוטרת ואכן ניכרה הבנה טובה של דברי הנאשמת אליה באולם). השוטרת חזרה בה מטענתה כי הנאשמת יודעת לדבר עברית יפה ולא שללה את האפשרות שהנאשמת השיבה לה באנגלית, ועדיין עמדה על דעתה שהנאשמת הבינה אותה בעברית. (עמ' 3 ש' 1-8).

עם השוטרת היתה למיטב זיכרונה שוטרת נוספת בשם מירב, בעוד שהנאשמת מעידה כי היה עם השוטרת שוטר. מראש ביקשה השוטרת שלא לתפוס אותה בדבריה בענין זה משום שהיא אינה זוכרת ואני מקבלת זאת, אולם אני מאמינה לנאשמת שזכרה היטב כי יחד עם השוטרת היה שוטר והיא העידה שאף ניסתה לדבר גם אתו אך ללא הועיל.

מיותר לציין כי אותו שוטר לא מילא מזכר, על אף שהיה אמור לעשות כן, בין אם ראה את העבירה ובין אם לאו. מעבר לכך שמדובר בהפרת נוהל משטרתי, הרי שיש שופטים הסבורים כי מדובר במחדל חקירתי הפוגע בהגנת הנאשם ועל כן מביא לזיכויו מחמת הספק. ראה למשל דברי כב' השופט רענן בן יוסף במספר פסקי דין, ביניהם עפ"ת(ת"א) 29372-12-12 קוסוביץ נ' מדינת ישראל מיום 10/1/13 ו עפ"ת 30552-01-13 רביב נ' מדינת ישראל מיום 31/1/13

במקרה הנוכחי, לו היה השוטר ממלא מזכר, גם אם לא הבחין בעבירה, יתכן וניתן היה לשמוע ממנו, באיזו שפה התנהל הדו שיח בין השתיים, דבר שיש בו להשפיע על המשקל שיש לתת לדברים שצוטטו בדו"ח לכאורה מפי הנאשמת. אין דינם של משפטים שנאמרים ע"י מי שלא דובר את השפה העברית על בוריה כדין משפטים שנאמרים על ידי מי שהעברית היא שפת אמו, ועל אחת כמה וכמה אם מדובר בתרגום של השוטרת את דברי הנאשמת משפה אחרת, גם אם היא שולטת באותה שפה.

לענין תוכנם של הדברים שנרשמו לכאורה מפי הנאשמת ב"דברי הנהג" בדו"ח, אף אני כמו השוטרת מגיעה למסקנה כי לא סביר שהנאשמת הסתכלה בטלפון הנייד כדי לבדוק מה השעה אולם בניגוד לדעת השוטרת, התוצאה לא חייבת להיות בהכרח שהנאשמת שיקרה, אלא בהחלט יתכן שדבריה לא נשמעו או לא הובנו.

מטעם ההגנה העידה הנאשמת עצמה, בחורה צעירה דוברת אנגלית רהוטה (עדותה בפני נשמעה בערבית ותורגמה ע"י מתורגמן בימ"ש). היא סיפרה כי הטלפון הנייד היה בתוך תיקה, כי ברכב יש דיבורית וכי לא אחזה בנייד ולא דיברה כלל. היא ביקשה מהשוטרת שתסתכל בצג הנייד שאין שיחות אולם השוטרת סירבה.

השוטרת אישרה בעדותה כי היא לא מסתכלת במכשיר הנייד לבדוק האם נערכו שיחות בנייד וכי נטל ההוכחה לא עליה (עמ' 4 ש' 5) והוסיפה כי הנחו אותה שלא להסתכל בשיחות. אני לא שמעתי על הנחייה כזו משום שוטר שהעיד בפני על אכיפת עבירה זו ומתקבל הרושם כי השוטרת במודע סירבה ומסרבת באופן תדיר לבדוק צג הנייד, שמא בטחונה בכך שהבחינה בנהג מדבר, יתערער ולא תוכל לרשום הדו"ח. מבחינתה היא ראתה ועכשיו נטל ההוכחה להוכיח ההיפך על הנאשמת והיא לא חייבת לסייע לה בכך. גם כשהוצג לה תדפיס השיחות ממכשיר הנייד, תגובתה הראשונית של השוטרת הייתה: "אולי יש לה עוד פלאפונים" (עמ' 4 ש' 10) שוב אותה גישה לפיה הנהגים שקרנים ומתחזים ואין אפשרות קלושה ככל שתהא, שמא הם דוברי אמת ויתכן שטעתה בהבחנתה.

אני הייתי מצפה ממי שחושד ברמה כזו גבוהה בכל נהג שהוא עוצר, שרישום הדו"ח יהיה כזה מלא ומפורט אשר יסכל כל ניסיון להעמידו במבחן. ובדוגמא שלפני, אם השוטרת סבורה שיתכן ולנהג טלפונים נוספים על שמו, כי אז עליה לרשום את מספרו של הטלפון הנייד שבו נעשה שימוש בזמן תנועת הרכב, על מנת לסכל האפשרות שאותו נהג יציג תדפיס שיחות של מספר טלפון נייד אחר.

השוטרת לא רק שלא רשמה את מספרו של הטלפון הנייד בו עשתה שימוש הנאשמת, היא אף לא טרחה לתאר את מראהו, צבע, סוג. בתחילה השיבה בתוקפנות: "למה אני חייבת? יש אנשים שמחזיקים שלושה מכשירי פל'" אח"כ השיבה שזה היה מכשיר אייפון, סמרט פון, כי "אם זה היה נורא קטן או מסוג פתוח (הכוונה עם פומית מהסוג הישן-מ.ק.) הייתי מציינת זאת" (עמ' 4 ש' 17).

כאמור, הנאשמת הציגה תדפיס שיחות יוצאות (נ/1) ממנו עולה כי לא בוצעה שיחה ולא SMS בשעה הרלוונטית בו נצפתה על ידי השוטרת ואף לא בסמוך לכך. לשאלת התובע מדוע לא הציגה תדפיס שיחות נכנסות השיבה כי אמרו לה בחברת הסלולר כי צריך לשם כך החלטה של בית משפט. תשובתה זו יחד עם תדפיס השיחות החלקי שהוצג העניקו נופך של אמינות לעדותה. אני מאמינה לה כי בהגיעה לחב' הסלולר ביקשה להוציא תדפיס של כל השיחות וכל השימושים האפשריים בנייד על מנת להוכיח כי לא דיברה. הנאשמת העידה כי זהו מספר הטלפון היחיד שיש לה, ולאור העובדה כי זה המספר שנרשם בדו"ח תחת הסעיף "פרטים אישיים" אני גם מאמינה לה.

לטענת התובע בסיכומיו, יש להרשיע את הנאשמת משום שמילה של שוטר שווה יותר מזו של הנאשם בשל היותו מקצועי וכי כדי שעדות השוטר לא תתקבל "צריך לסדוק סדק משמעותי בעדות השוטרת מה שלא קרה כאן" (עמ' 7 ש' 24). נראה לי עם כל הכבוד שהתהפכו היוצרות ונשכחה מושכלת יסוד במשפט הפלילי. על הנאשם לעורר ספק סביר ולא "סדק משמעותי", וספק סביר יכול וייווצר ע"י הצבעה על סתירות בעדות השוטר, אך גם יכול שייווצר גם מעצם עדותו שלו שלא נסתרה על ידי המאשימה.

לאור כל האמור לעיל, אני מוצאת כי עדות הנאשמת שלא נסתרה, תדפיס השיחות והSMS שהוצג בפני, האפשרות כי דברי הנאשמת לא הובנו על בוריים ולא נרשמו במלואם, כמו גם אי מילוי מזכר על ידי השוטר הנוסף, כל אלו מביאים אותי למסקנה כי יש לזכות הנאשמת מחמת הספק.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"ג , 16 יוני 2013, בהעדר הצדדים

מזכירות תשלח לצדדים בדואר רשום ובפקס