מדינת ישראל נ' קוואסמי(עציר)

החלטה

1.כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בשכרות ותחת השפעת משקה משכר, נהיגה בקלות ראש, נהיגה ללא רישיון נהיגה (בלתי מורשה) ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף.

2.בד בבד הוגשה כנגד המשיב בקשה למעצרו עד תום ההליכים מכוח סעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו – 1996.

3.למקרא עובדות כתב האישום, עולה כי ביום 8.12.13, שעה 19:07, נהג המשיב רכב מסוג יונדאי ברחוב הנביאים בבת ים, מצפון לדרום ונעצר ע"י פקח עירוני, סמוך לבית מספר 17, בעקבות השלכת פסולת מהרכב.

עת נדרש המשיב להציג רישיון נהיגתו, ביקש האחרון להחנות רכבו בצד ואז החל במנוסה רגלית לכיוון בית מספר 17, ואותר לאחר דקות ספורות סמוך למקלט במקום.

עוד נטען, כי המשיב נהג, כשהוא בלתי מורשה לנהיגה, ללא ביטוח בר תוקף, תוך שנהג בקלות ראש, כשהוא שיכור, מפיו נדף ריח חזק של אלכוהול, הופעתו היתה מרושלת, התנהגותו רדומה, נשיפון חיובי, ברכב נמצא בקבוק וודקה פתוח (בו נותר כשליש ליטר בלבד), נכשל במבדק המאפיינים ובבדיקת נשיפה נמדד בגופו ריכוז אלכוהול של 370 מיקרוגרם בליטר אחד של אוויר נשוף.

4.המשיב יליד 1987, אינו מורשה לנהיגה, לחובתו 5 הרשעות בתעבורה, ובחובן עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה (בלתי מורשה) ונהיגה בשכרות, אי ציות להוראת שוטר ונהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף. בגין הרשעתו הרביעית, הושתו עליו, בין היתר, פסילה בת 4 חודשים, מאסר בן 40 ימים ומאסר על תנאי לתקופה של 60 ימים, בר הפעלה בתיקנו.

בגזר הדין, נשוא הרשעה זו, קובע כב' סגן הנשיא, השופט רבלין, כהיא לישנא: "חומרת המקרה נוגעת לכך שלא רק היה נהג בלתי מורשה אלא גם נהג כאשר היה שיכור ולא רק שנהג כאשר היה שיכור אלא נמלט במנוסה פראית מניידת משטרה".

5.לחובת המשיב אף הרשעה בפלילים בגין עבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב, בגינה נדון לשל"צ.

6.הסנגור המלומד חלק על קיומן של ראיות לכאורה, תוך שטען כי: "יש פה כרסום ראייתי היורד לשורשו של עניין, באופן כזה המביא למסקנה שאין לעצור את המשיב".

הסנגור טוען כי שני הפקחים העירוניים שעליהם נסמכת התשתית הראייתית סותרים האחד את השני בפרטים מהותיים, עסקינן בשעת ערב, "7 בערב, שעת חושך מוחלט, בתנאים אלה זיהה לכאורה השוטר את המשיב", תוך שקיים נתק בקשר העין. המשיב מכחיש כי נהג ברכב וטוען כי ישב ברכב כנוסע ומסר למשטרה את פרטי הנהג. הסנגור טוען כי המשטרה לא עשתה די לאתר את הנהג, שכל פרטיו מצויים בידיה, וכי למעשה המשיב מוחזק "כבן ערובה", כדבריו, עד שימצאו את הנהג.

7.לאחר שעיינתי בתיק החקירה נחה דעתי כי יש בנמצא ראיות לכאורה לביסוס האישום המיוחס למשיב, כנדרש בשלב זה. ודוק, אין בית המשפט נדרש, בשלב זה של הדיון, להיכנס לשאלות של הערכת מהיימנות ומשקל ביחס לראיות.

ויפים בעניין זה, דבריו של כב' השופט פוגלמן, מהעת האחרונה, במסגרת בש"פ 6910/13 מדינת ישראל נ' האדי קבלאן, מיום 17.10.13 :

"כידוע, בשלב בחינת בקשה למעצר נאשם עד תום ההליכים, בוחן בית המשפט אם קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו בעבירות המיוחסות לו. בחינה זו אינה דורשת הוכחה ברמת הסתברות של מעל לכל ספק סביר, אלא מסתפק בבחינת הכוח ההוכחתי הפוטנציאלי הטמון בחומר החקירה הגולמי. "ראיות לכאורה" בהקשר זה הן ראיות שלגביהן קיים סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט – תוך כדי העברתן בכור ההיתוך של החקירות, מבחני הקבילות והמשקל – יוביל בסופו של המשפט לביסוס אשמתו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 133; בש"פ 6742/11 אלמכאווי נ' מדינת ישראל, מיום 26.9.11). בשלב מקדמי זה, אין בית המשפט נדרש לעמוד על משקלן של הראיות או לקבוע ממצאים בשאלת מהימנותם של העדים כפי שנעשה בהליך העיקרי, ודי כי שוכנע שישנו פוטנציאל ראייתי להרשעת הנאשם בתום ההליך המשפטי (ראו: בש"פ 2607/10 פיניאן נ' מדינת ישראל, מיום 18.4.10)".

8.הפקח העירוני, אלכסנדר ג'דן, מוסר בהודעתו מיום האירוע כי נהג ברכב פיקוח עירוני ביחד עם הפקח יניב חודרה, ברחוב הנביאים בבת ים, מצפון לדרום. לפניהם נסע רכב כסוף מסוג יונדאי אז הבחין בנהג משליך מהרכב כוס פלסטיק מהחלון ופונה לחנייה שבין הבניינים 17 ו- 19 ונעצר. "מיד ירדתי מהרכב וניגשתי לנהג, כאשר החלון היה פתוח למחצה וביקשתי מהנהג להציג רישיון נהיגה, והוא אמר לי שניה אני יעמוד בצד ויעביר לך פרטים ואז הוא התקדם מאחורי בניין 17 ואז שמעתי טריקת דלתות וראיתי את הנהג רץ לכיוון המעבר בין בניין 17 ל- 15 ואת הנוסע ראיתי רץ לכיוון 19...עמדנו בכניסה לבית 17 והזעקנו משטרה וכאשר ניידת הגיעה כעבור 4 דקות בערך נכנסנו לבניין ואיתרנו את הנהג ליד הדלת של המקלט מתחבא והשוטר לקח אותו..." – ש' 5-12.

הפקח ידע להבדיל בהודעתו בין תיאור הנוסע לתיאור הנהג. בעוד את הנוסע תיאר כלבוש בקפוצ'ון שחור עם סגול ומכנס ג'ינס בהיר, את הנהג תיאר כבחור רזה, "בן מיעוטים לפי המבטא, שיער קצוץ כאשר באמצע הראש יש שיער, קפוצ'ון אפור עם פסים לבן כחול ושחור, ללא זקן ושפם, גובה 1.75 בערך". העד טען כי היה בקשר עין רציף עם הרכב מרגע השלכת האשפה ועד שניגש לרכב, הרכב היה מונע.

באשר לאפשרות שהפקח התבלבל בין הנהג לנוסע, השיב הלה: "לא, דיברתי איתו שהייתי ליד החלון אני מזהה אותו לפי השיער הפנים והלבוש הבחור השני היה עם קפוצ'ון שחור וסגול" – ש' 28-29.

9.הפקח הנוסף, יניב חודרה, מוסר בהודעתו כי הבחין בנוסע משליך כוס פלסטיק. מציין כי הפקח אלכסנדר ירד וניגש לנהג וביקש ממנו להזדהות ושיעמוד בצד: "פתאום שניהם נטשו את הרכב והתחילו לברוח רגלי. אני מיד נגשתי למושב הנהג התחלתי בנסיעה אחרי אחד הנמלטים/חשודים ראיתי שהוא נכנס לבניין מספר 15 תוך שמירת קשר עין נגשתי עם הניידת וחסמתי את הכניסה לבניין תוך שירדתי מהניידת אחרי החשוד הבחנתי בו מתחבא מאחורי עמוד...צלצלתי לשוטר עוזי לסיוע הוא הגיע תוך שלוש דקות למקום...ניגשנו לקומת קרקע והבחנתי בחשוד מסתתר מאחורי עמוד אני יודע שמדובר בו כי בהתחלה ראיתי שהוא לבוש חולצת קפוצ'ון אפור עם פסים של לבן וסגול משהו כזה וגם כשחזרתי בשנית יחד עם השוטר עוזי זיהיתי את אותו חשוד שלא זז ממקומו מאחורי עמוד בקומת הקרקע" – ש' 4-11.

הפקח לא ראה מי נהג ברכב. ברכב היו נהג ונוסע.

10.דו"פ של רס"מ עוזי ניצן מסיור איילון, קיבל את הדיווח מהפקחים בקשר והנחה אותם לחסום את היציאה מבניין מס' 17. השוטר מציין כי: "הפקח אלכס ציין בפני כי ראה את הנהג מקרוב מאוד ומזהה אותו במאת האחוזים שהוא נהג ברכב". החשוד השני לא אותר. המשיב אמר כל הזמן שהחבר שלו שברח הוא זה שנהג, הנייד של החשוד שנמלט הושאר ברכב. באשר למעצרו של המשיב, מציין השוטר כי הלה אותר מסתתר בתוך לובי הבניין, ושצעק לו משטרה וביקשו להזדהות: "הנ"ל לא הגיב, היה מנומנם ועיניים עצומות וכן נדף ממנו ריח אלכוהול חזק מאוד ונראה שיכור על פניו" נשאל מדוע ברח, הסביר: "סתם ברחתי סתם זה רכב של אח שלי".