מ"ת
בית משפט השלום לתעבורה בחיפה
|
1430-06-12
10/06/2012
|
בפני השופט:
גיל קרזבום
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
אוסאמה קבלאן (עציר)
|
|
החלטה
לפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו בתיק זה בגין ביצוע עבירות של נהיגה בשכרות וקלות ראש.
במהלך הדיון עתרה המבקשת לכך שבנוסף המשיב ייפסל מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה עד תום ההליכים נגדו.
על פי הנטען בכתב האישום, הנאשם נמצא נוהג בשכרות ובקלות ראש בכך שביום 09.06.12 שעה 02:20 נהג כשבגופו נמדדה כמות של 400 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.
המבקשת טענה לקיומן של ראיות לכאורה והפנתה לחומר החקירה. אשר למסוכנותו של המשיב הפנתה לעובדה כי רק לפני כ-11 חודשים הורשע בבית המשפט לתעבורה בעכו בגין עבירה זהה והושטו עליו מאסר על תנאי, פסילה בפועל ופסילה על תנאי ולמרות זאת הנאשם ממשיך לנהוג.
ב"כ המשיב לא כפר בקיומן של ראיות לכאורה לצורך הדיון בבקשה. הפנה לעברו התעבורתי של המשיב ולכך שהעבירה האחרונה היא משנת 2009. עוד טען כי המשיב נעדר עבר פלילי, היה בשירות חובה והוא בן למשפחה מכובדת. כן ציין כי על פי הפסיקה, בית המשפט יורה על מעצרו של אדם עד תום ההליכים נגדו רק במקרים חריגים והציע לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בית חלקי בפיקוח אביו ודודו. הדגיש כי שחרורו של המשיב למעצר בית מלא, עלול בפרנסתו שכן הוא עומד להתחתן בחודש אוגוסט ועובד במקום עבודה מסודר.
לעניין הפסילה, טען כי יש להטיל פסילה קצובה לאור העובדה כי טרם הוכחה אשמתו של המשיב ונזקק לרישיונו מפאת מועד נישואיו הקרוב.
במהלך הדיון העידו מר קבלאן רושרוש, אביו של הנאשם, ומר דאהר ווחיד כי הם מוכנים לפקח על המשיב .
דיון והכרעה:
כאמור, ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה לצורך הדיון בבקשה. למען הסר ספק עיינתי בחומר החקירה ושוכנעתי כין אכן קיימות ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום, לרבות פלטי הנשיפה, דוחות הפעולה ואמרות המשיב.
שאלת קיומה של עילת מעצר
מסוכנתו של המשיב נלמדת ממכלול הנסיבות האופפות את עניינו והעבירות נשוא הבקשה. החלטה לעצור אדם עד תום ההליכים בתיקי תעבורה אינה שכיחה ותינתן רק במקרים בהם קיים חשש אמיתי לשלום הציבור, חשש שלא ניתן להפיג באמצעות חלופת מעצר (ראה בש"פ 3337/08 גריפאת נ' מדינת ישראל – בימ"ש העליון החלטה מיום 14.3.08).
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ומכלול הנסיבות אני סבור כי במקרה זה מתקיימת עילת מעצר בעניינו של המשיב.
נהיגה בשכרות מהווה סכנה לציבור המשתמשים בדרך וסכנה לשלום הציבור. חומרה מיוחדת יש בעובדה שהמשיב הורשע לפני פחות משנה בעבירה זהה ונגזרו עליו בין היתר 4 חודשי מאסר על תנאי. נהיגתו של המשיב בשכרות, חרף קיומו של מאסר מותנה בר הפעלה, מלמדת על היעדר מורא וגבולות ובהתאם על סכנה לשלום הציבור.
לאור כל האמור לעיל, אני סבור כי יש בהתנהגותו של המשיב כדי לפגוע בשלום הציבור וקיימת עילת מעצר.
חלופת מעצר
הגם שקיימת עילת מעצר אני סבור כי ניתן במקרה זה להגן על שלום הציבור באמצעות חלופת מעצר ראויה. כבר נפסק כי: "האיזון הראוי בין זכות האדם לחירותו לבין הצורך להגן על שלום הציבור, המעוגן בסעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, מחייב שלא לעצור נאשם – על אף קיומה של עילת מעצר, לרבות חששות לשיבוש הליכי משפט ולסיכון שלום הציבור – אם ניתן להסיר חששות אלה בדרך של שחרור בתנאים מגבילים, שפגיעתם בחירותו של המשיב חמורה פחות.ודוקו: מדובר בבדיקה אינדווידואלית בעניינו של כל נאשם ונאשם ולא בהסקת מסקנה כללית על-פי סוג העבירות המיוחס לו. יחד עם זאת, חומר הראיות שביסוד כתב-האישום משמש גם כראיה עיקרית, שעל פיה על בית-המשפט להחליט אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר. "(בש"פ 4414/97 מדינת ישראל נ' סעדה ואח' (טרם פורסם, ניתן ביום 17.7.97).
משעה שמטרת המעצר הינה מניעת המשיב מלנהוג עד לתום ההליכים כנגדו, יש לבחון באופן פרטני האם לא ניתן להשיג את תכלית המעצר בדרך חילופית, לפיכך, סבורני כי מן הראוי לבחון את התקיימותה של חלופת מעצר בעניינו של המשיב. בדיון שהתקיים בבקשה התרשמתי לטובה מהמפקחים וניכר כי מבינים את משמעות הפיקוח והחובות שיוטלו עליהם בהקשר זה. אשר על כן אני סבור כי ניתן לאיין את מסוכנות המבקש באמצעים אחרים שאינם מעצר ממש.