מ"י
בית משפט השלום ראשון לציוןבדלתיים סגורות
|
3313-04-10
06/04/2010
|
בפני השופט:
אברהם הימן
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
הלל אליאס ארנסטו צרני
|
החלטה,החלטה |
החלטה
אכן כך אני סבור, וכך אני מחליט.
ניתנה והודעה היום כ"ב ניסן תש"ע, 06/04/2010 במעמד הנוכחים.
אברהם הימן, סגן נשיא
החלטה
בדלית ברירה אחזור בפתח הדברים על אשר קבעתי בהחלטה הנוגעת למעורב אחר בפרשה זו,
ואציג שתי עובדות שראוי להציגן כאמור בפתח הדברים.
עובדה אחת היא שחומר חקירה בפרשה זו מוכר לי לפי שהוצאתי צווים רלוונטים לצורך החקירה. עובדה שניה היא, קיומו של איסור פרסום "גורף".
הואיל ובא כח העצור הרחיב הדיבור באשר למניע שהביא מאן דהוא כדי להתלונן או למסור הודעות במשטרה הרי אך ורק משום הרחבת הדיבור אתייחס בשתי מילים לעניין זה. אין לנו עניין עם המשפט גופו, עניין לנו בהליך הארכת מעצר לצורך החקירה. לפיכך על בית המשפט לבחון האם קיים חשד סביר הקושר בין העצור לבין המיוחס לו בבקשה שלפני. ולפיכך, ככל שאני בוחן המצוי לפני אני קובע כי למצער קיים חשד סביר. חומר החקירה מבסס החשד הקושר את העצור לעבירות המיוחסות לו, קשר הדוק ביותר. ובעניין זה לא ארחיב יותר מאשר אמרתי עד כאן.
באשר לעילה להארכת מעצרו של החשוד. ראשית לכל, ובפתח הדברים רצוי להציב חומרת המעשים. מדובר באחת הפרשיות החמורות ביותר שידעה המדינה. לא ארחיב הדיבור על כך אומר אך זאת שכל הנוסע בדרך בגין בירושלים ומגיע אלי רחוב גולוב ומביט לימינו רואה את המפלצות אשר הוקמו בראש הר, ויש בהן כדי לכער את העיר ולהביע תמיהה בכל אשר התבונן במפלצות הללו. כל המתגורר בעיר בירושלים יודע למה כוונת הדברים.
לא ארחיב הדיבור מעבר לכך, שכן הדברים מצויים בחומר החקירה.
עילת המעצר מבין שתי העילות המתבקשות היא חשש לשיבוש הליכי משפט והסנגור המלומד הרחיב הדיבור על כך וטען לאי קיומו של חשש קונקרטי, ובעניין זה אני מפנה לעמוד 5 בבמ/2 שיש בו יותר מאשר ביסוס לחשד קונקרטי של שיבוש החקירה.
עיינתי עיין היטב בפעולות החקירה הנדרשות, מדובר בחקירה סבוכה, מסובכת רבת עובדות ורבת מעורבים וככל שבעבירות כה חמורות מדובר יש ליתן למשטרה מלוא חופש הפעולה לבצע פעולות החקירה ולמצות את החקירה.
המשטרה עותרת לשמונה ימי מעצר לצורך חקירה בשים לב לכל אשר פירטתי לעיל, מהות העניין שלפני, היקף החקירה, היקף פעולות החקירה, חומרת המעשים, אני נעתר לבקשה במלואה.
אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרו של העצור עד ליום 13/4/2010.
הנאשם יובא לפני בית המשפט עד שעה 17:00. השעה 17:00 איננה שעת פקיעת המעצר, אלא הוראה דיונית גרידא. שעת פקידת המעצר היא כקבוע בחוק הפרשנות.
ניתנה והודעה היום כ"ב ניסן תש"ע, 06/04/2010 במעמד הנוכחים.
אברהם הימן, סגן נשיא