מדינת ישראל נ' ציקבשוילי

החלטה

החשוד נעצר בתאריך 30/7/10, בשעה 18.50, בחשד לגרימת נזק לרכוש בזדון, איומים, תקיפת שוטר.

החשוד הובא בפני להארכת מעצר שניה. בהארכת מעצר שניה נדרשת כמות ראיות גבוהה יותר.

בחנתי את תיק החקירה. התרשמתי כי המבקשת פעלה בנחישות ע"מ להשלים החקירה, אך לאור העולה מן החקירה, יש צורך בפעולות נוספות הן לבירור העבירות בהן חשוד החשוד בעבירה בפני והן בעבירות נוספות.

שוכנעתי כי בשלב זה קיים יסוד סביר לחשד כי החשוד אכן עבר את העבירות המיוחסות.

מהות העבירה, במיוחד עת מדובר בעבירה כלפי נציגי החוק מהווה שיקול, הן לגבי שקילת חלופות המעצר, והן לגבי הקמת עילות המעצר המפורטות בחוק (בש"פ 1986/94; בש"פ 6350/97).

לצורך בחינת החשד הסביר, אין לקבוע מסמרות, אלא די ב"אינטואיציה שיפוטית מושכלת" (בש"פ 6350/97). בבחינה זו ניתן לבחון גם ראיות שאינן קבילות במסגרת ההליך העיקרי (בש"פ 6350/97).

יש פעולות חקירה שיש לבצען המותנות בהימצאותו של החשוד במעצר, ושוכנעתי כי שחרורו של החשוד בשלב זה יביא לשיבוש הליכי החקירה בדרך של השפעה על עדים או העלמת ראיות בדרך אחרת. עוד אציין, כי לחשוד הרשעות קודמות, ויש בכך כדי להצביע על מסוכנותו (בש"פ 6686/02).

סבורני כי מכתב סיכום המחלה שהציג ב"כ החשוד מעלה גם הוא קשיים במציאת חלופה. אך לפני חודשים ספורים הוצאה כלפי החשוד הוראת אשפוז כפויה, המלמדת על מסוכנות לכאורה. מעצרו הקודם של החשוד, כעולה מדו"ח סיכום המחלה נעשה עת החשוד היה בהשגת אמו ודבר זה מלמד כי לא ניתן לשקול החלופה. אציין כי לפי סיכום המחלה בעבר ביצע החשוד מאסר בגין אלימות כלפי אמו וגם מסיבה זו לא ניתן לשקול החלופה.

יחד עם זאת, סבורני כי יש טעם בטענות הסניגור כי הזמן המבוקש אינו מידתי וארוך יתר על הנדרש. אזכיר כי אין לחשוד אלא הבקשה שהונחה בפני, ומשכך אינו יכול להתייחס לעילות הנוספות המבוקשות במזכר שהוגש. לצורך השלמת החקירה בבקשה שהוגשה בפני, די בהארכת המעצר ב-48 שעות בלבד.

השב"ס יעשה כל מאמץ ע"מ להביא החשוד בפני פסיכיאטר לביצוע אבחון לגבי מצבו הנוכחי.

על כן – אני מורה על הארכת מעצרו של החשוד עד ליום 4/8/10 בשעה 13.00.

ניתנה והודעה היום כ"ב אב תש"ע, 02/08/2010 במעמד הנוכחים.

ניצן סילמן, שופט

הוקלד על ידי: ברדה איה