מדינת ישראל נ' פרץ ואח'

החלטה (משיב 3)

בפני בקשה למעצרו של המשיב 3 עד תום ההליכים הפליליים אשר נפתחו כנגדו נשוא תיק

פ 35531-05-11 (להלן: התיק העיקרי).

כתב אישום זה מייחס למשיב 3 ביחד עם המשיבים 1,2 ו- 4 ביצוע עבירות של התפרצות לרכב בצוותא חדא וגניבה מתוכו.

אין מחלוקת בין הצדדים באשר לקיום ראיות לכאורה להוכחת הנטען בכתב האישום.

עיינתי בתיק החקירה אשר הוצג לי ומצאתי, כי אכן קיימות ראיות לכאורה לביסוסו של כתב האישום שהוגש.

חומר זה כולל הודאת המשיב 3 כמו גם הודאת המשיבים 1,2 ו-4, הובלה והצבעה, זיהוי המשיבים 1 – 3 במסדרי זיהוי תמונות, דוחות שוטרים, תפיסת חלק מהרכוש הגנוב ועוד.

עוד עולה מחומר הראיות, כי המשיב 3, ביחד עם המשיבים 1,2 ו- 4 הגיעו בשעת ליל, מעכו, אל בסמוך למועדון המודה בר שבמתחם לב המפרץ וזאת, ברכב ג'יפ יונדאי שבבעלות אביהם של המשיבים 1 ו- 2, שהינם אחים.

המשיב מס' 4 שימש כנהג הרכב.

במקום פגשו בבעלת הרכב שנפרץ על ידם מאוחר יותר, שעה שזו הגיעה לבילוי במועדון ביחד עם חברותיה.

משנכנסה היא וחברותיה למועדון, התפרצו המשיבים לרכב וגנבו מתוכו, כמפורט בכתב האישום.

בשלב מאוחר יותר, משנראו המשיבים בתוך הרכב יצא משיב 2 מן הרכב והשליך חלק מהרכוש הגנוב לעבר גג בנין ומשנעצרו המשיבים, נמצא המשיב 2 הוא כשהוא מחזיק בין רגליו כרטיס אשראי של המתלוננת וכרטיסים נוספים – כולם גנובים מההתפרצות לרכב.

עברם הפלילי של המשיבים אינו נקי.

לחובת המשיבים 1 ו- 2 תלוי ועומד מאסר על תנאי ממושך, בן 12 חודשים, אשר הוטל עליהם בבימ"ש לנוער בקריות – בתיק פ 379/08, בגין ביצוע עבירות של גניבה, נסיון גניבה, תקיפה לשם גניבה ותקיפה סתם.

קורבנותיהם היו נהגי מוניות, כמשתקף מכתב האישום נשוא תיק פ 379/08.

במסגרת אותו תיק, צרף המשיב 1 תיק נוסף שעניינו גניבה והמשיב 2 צרף 3 תיקים שעניינם גניבה.

שופטת הנוער התרשמה, כפי שבא לידי ביטוי בגזר דינה, כי המשיבים 1 ו – 2 התנהגו בבריונות ובחוסר רגישות ומתוך דפוס עברייני.

כן ציינה, כי ביהמ"ש אפשר להם להיתרם מתהליך טיפולי ומשיתוף פעולה אמיתי עם שירות המבחן, אך לא עשו כן.

שופטת הנוער, היאם קרוואני, גזרה דינם למאסר בפועל בן 6 חודשים ולמאסר על תנאי.

המשיבים 1 ו- 2 ערערו על גזר דינה וביהמ"ש המחוזי, בענ"פ 7375-04-10 התבטא כך: