מדינת ישראל נ' פרמינגר

החלטה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני דוחה את טענת הנאשם, כי אין עליו להשיב לאשמה.

בעדותו של מר אמסלם, הוא נשאל מתי הוגשו הדוחות בנוגע לשנים 2004 – 2007, והוא השיב, כי דוחות אלה הוגשו רק במהלך שנת 2010.

כידוע, לצורך מעבר הרף הנדרש בשלב זה, נדרשת התביעה להציג בדל ראיה בלבד והמאשימה עמדה ברף זה.

ניתנה והודעה היום א' שבט תשע"א, 06/01/2011 במעמד הנוכחים.

יחיאל ליפשיץ, שופט

החלטה

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום על ידי פקיד שומה חקירות חיפה, המייחס לו עבירה של אי הגשת דו"ח במועד (4 עבירות) וזאת לפי סעיף 216 (4) לפקודת מס הכנסה.

לכתב האישום צורפה הודעה, כי היה והנאשם יורשע, הרי ישנה אפשרות שהתביעה תעתור למאסר בפועל. משכך, זכאי הנאשם לסניגור ציבורי. ולמעשה ביהמ"ש מחוייב למנות במצב שכזה סניגור לנאשם, במידה והוא לא ממנה לעצמו סניגור.

על רקע זה, מונה לנאשם סניגור מטעם הסנגוריה הציבורית ובמקרה דנן מונתה עו"ד חשפר כבאת כוחו של הנאשם.

היום, לאחר שהסתיימה פרשת התביעה, ולאחר שנדחתה טענת הנאשם, כי אין עליו להשיב לאשמה, ביקש הנאשם, בעצמו, להורות על שחרור באת כוחו וכן ביקש להחזיר לעדות את עד התביעה שסיים את עדותו.

הנאשם נימק זאת בכך, שלהבנתו, משהגיש את הדוחות למס הכנסה, הרי שבכך הוא הסיר את מחדליו ולכן לא מתקיימים התנאים למינוי סניגור.

בעת מתן החלטה זו, הבהירה ב"כ המאשימה, כי היות והנאשם הגיש את דוחותיו, הרי שהמאשימה אינה עותרת עוד למאסר בפועל.

יחד עם זאת, איני סבור כי יש להורות על שחרור הסנגורית.

כפי שצויין לעיל, בקשת הנאשם הגיעה רק לאחר שדחיתי את בקשתו בטענה של אין להשיב לאשמה. זאת ועוד, בקשתו הגיעה בצירוף בקשה נוספת לחקור את העד בשנית וללא שניתנו לכך נימוקים שמניחים את הדעת.

למעשה, לא ניתן כל נימוק ענייני המצדיק את שחרור באת כוחו ולכן אני דוחה אותה.

ניתנה והודעה היום א' שבט תשע"א, 06/01/2011 במעמד הנוכחים.

יחיאל ליפשיץ, שופט

החלטה

למעשה, מבקשת ב"כ הנאשם, להעיד עד תביעה שהעיד, בשנית, וזאת במסגרת פרשת ההגנה.

לפנים משורת הדין, ולמרות נסיבותיה החריגות של הבקשה, אתיר את עדותו של מר אמסלם בשנית.

יחד עם זאת מכיוון שיהיה מדובר בהעדת עד במסגרת פרשת ההגנה, הרי שהוא יעיד, במסגרת