מדינת ישראל נ' פלח

הכרעת דין

בפתח הדברים אני מודיע, כמצוות הדין, על זיכויו של הנאשם מהמיוחס לו.

טענות הצדדים:

בינואר 2012 הוגש נגד הנאשם כתב אישום המייחס לו את ביצועה של עבירת גרימת חבלה ברשלנות, לפי סעיף 341 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, בגין אירוע מיום 17.8.2008:

כנטען בכתב האישום ואין על כך מחלוקת –

אותה עת שימש הנאשם כמנהל בניין מטעם חברת אחזקה, בבניין הדירות "קולוני ביץ' " בבת ים ובקומה 12 התגוררה באחת הדירות גב' רוזה בן-דוד.

במסדרון הקומה ובמרחק של כארבעה מטרים מפתח דירתה של רוזה, ממוקם ארון בעל דלת עץ המכיל תשתיות של טלוויזיה בכבלים וצנרת מים. דלת הארון, שגובהה כגובה קיר המסדרון, סוגרת למעשה על פתחו של פיר מלבני העובר לכל גובה הבניין ומימדיו 76 ס"מ על 56 ס"מ.

במועד הנ"ל שהתה תחת השגחתה של גב' בן-דוד נכדתה הקטנה, פעוטה כבת שנתיים, שיצאה לבדה מהדירה ללא השגחה, הגיעה לפתח הארון, נכנסה בעדו ונפלה לתוך הפיר עד שנפילתה נעצרה ברצפת הפיר בקומה השישית של הבניין. למרבה המזל הסתיים העניין בשפשופים ושטפי דם קלים.

עוד טענה התביעה בכתב האישום כי דלת הארון היתה פתוחה, עובדה בה כופר הנאשם.

מסקנת התביעה היא כי הנאשם גרם ברשלנותו לפציעתה של הפעוטה במעשיו ובמחדליו, בכך שעל-אף היותו אחראי על תחזוקת הבניין ועל הטיפול במפגעים בטיחותיים בו, לא נקט באמצעים מתאימים למנוע נפילת אדם בפתח הפיר ולא דאג לגידור רצפת הפיר.

בתשובתו לאישום מפי ב"כ המלומד לא כפר הנאשם בעובדות כתב האישום, אלא במסקנת התביעה, וטען את אלה:

א.לארון היתה באותה קומה, כבאחרות, "רצפה נחזית" – פתחו התחתון של הפיר היה מכוסה בטבלת צמר סלעים ("פְּלַטָה"), אשר אמנם לא יכלה לשאת את משקלו של ילד או אדם, אך נראתה כרצפת בטון לכל דבר. כך, לא יכול היה איש, והנאשם בכלל זה, לחשוד שרצפת תא הפיר (הארון) איננה מבטון יצוק אלא מחומר קל וגמיש, ושקיימת סכנת נפילה. אם הנאשם לא ידע ולא היה עליו לדעת זאת, ודאי שאינו אשם ברשלנות.

יצוין, כי בנוסחו המקורי של כתב האישום נאמר כי אכן פתח הפיר כוסה בחלקו התחתון בטבלה הנ"ל, אולם ביום 4.6.13 נמחק נתון זה לנוכח עדותו של מומחה התביעה;

ב.המדינה לא טרחה להעמיד לדין את האחראים האמיתיים למצב מוזר ומסוכן זה – האדריכל, הקבלן או הרשות שאישרה את התכניות ואת אכלוס הבניין. המדינה גם לא טרחה להעמיד לדין את הסבתא, גב' בן-דוד, שרשלנותה אפשרה לפעוטה לצאת ללא השגחה מהדירה. מדובר אפוא באפליה פסולה, המחייבת תיקונה מטעמי הגנה מן הצדק, על דרך זיכויו של הנאשם בביטול כתב האישום;

ג.טענה מרכזית נוספת שהתבררה במהלך הדיון היתה טענת ההגנה למחדלי חקירה, ששללו מהנאשם את האפשר לניהול הגנה יעילה ומבית המשפט לרדת לחקר האמת;

להשלמת התמונה יצוין כי הפעוטה ומשפחתה פוצו בסך של 1,500 ₪ סה"כ בהסכם שיישב תביעה אזרחית, על-ידי חברת האחזקה, חברת הכבלים והמבטחת.

הראיות:

דו"ח ביקור בזירה ותצלומים, מיום המקרה 17.8.07, ע"י טכנאי ז"פ [ת/4-ת/5]:

לפי הדו"ח, דלתו של ארון הפיר אינה ניתנת לפתיחה בקלות אלא בסיוע מכשיר חד. תצלומי פנימו של הארון מגלים סבך כבלים וצינורות ופתח מלבני ברצפת הארון, כשלצד הפתח מושענת טבלה שקשה לדעת ממראה עיניים את מהותה – מעצם הצבתה ניתן להסיק כי אינה עשויה בטון, אך למראה עין, יש להודות, כי קשה לקבוע אם לא נחזתה כמשטח בטון, אם אכן היתה מונחת על הפתח ברצפה.

דו"ח פעולה של השוטרת בן-שושן, מיום המקרה 17.8.07: