מדינת ישראל נ' פילוסוף

גזר דין

הצדדים חלוקים ביניהם בעיקר בשאלה אם יש מקום להותיר את הרשעתו של הנאשם על כנה במקרה זה, או שמא כפי שממליץ שירות המבחן המדובר במקרה חריג שבו יש מקום לבטל את ההרשעה.

מבלי להידרש למרכיב של הפגיעה בעתידו של הנאשם, שאינו חד משמעי במקרה זה, הרי שמהפן של נסיבות האירועים שבהם עירב עצמו, סברתי כי יש מקום לקבל בעניין זה את עתירת התביעה וזאת מהנימוקים שלהלן.

ראשית, יאמר כי מדובר בעבירות אשר מלבד הפן המאיים שבהתנהגות הנאשם, הרי שהינן חותרות באופן ברור תחת אושיות שלטון החוק. בשני המקרים הנאשם פעל לסכל את פעולותיהם הלגיטימיות של שוטרים. במקרה אחד דובר בניסיון לשחרר עצור אזוק. במקרה השני דובר בהפרעה לבדיקת אדם אחר על ידי השוטרים, כאשר השוטרים הורו לנאשם לעזוב את המקום, כאשר הנאשם לא רק שלא ציית להם, אלא אף איים עליהם בפגיעה.

כל אחד מהמקרים שבהם הנאשם עירב את עצמו, מצביע על נסיבות שאינן קלות באופן אשר יש מקום לשקול ביטול הרשעה. אדרבא, השילוב בין המקרים שמלמד על כך שמדובר בדפוס חוזר של התנהגות של הנאשם כאשר אינו מפנים את החובה לציית לנציגי רשויות אכיפת החוק, שלא לדבר על כך שהוא אף פועל באופן אקטיבי כדי להפריע להם, ואף לאיים עליהם. הדברים אף מקבלים משנה תוקף בשים לב לכך שמדובר באירועים שקיים ביניהם פער של כשנתיים, כך שאינם תלויים זה בזה ונראה כי זוהי דרכו של הנאשם. במצב דברים זה לא רק שנורמטיבית אין מקום להגדיר את הנסיבות כקלות באופן שמצדיק ביטול הרשעה, אלא אף שהנאשם מראה באופן ברור שיש מקום לענישה צופה פני עתיד הכוללת רכיב של מע"ת כדי להרתיעו מלשוב ולבצע מעשים כגון אלה. ברור כי ענישה כזו יכולה להינתן אך ורק אם ההרשעה תיוותר על כנה.

מודע אני לכך כי שירות המבחן תומך בביטול הרשעתו של הנאשם, ואולם לא אחת נאמר שמדובר בהמלצה בלבד שנלקחת על ידי ביהמ"ש כאחד השיקולים בגזירת הדין. כאשר אני מאזן שיקול זה עם השיקולים לחומרה שפורטו לעיל, גם בהינתן העובדה שמדובר בנאשם שהודה ונעדר עבר פלילי, עדיין התוצאה צריכה להיות הותרת ההרשעה על כנה.

יחד עם זאת, יש מקום להתחשב בגישה החיובית של שירות המבחן, כמו גם בנסיבות לקולא שפורטו לעיל בקביעת עונשו של הנאשם, כאשר לעניין זה עתירת התביעה הינה ראויה ותואמת את הרף התחתון בעבירות אלה אשר הינו ראוי בנסיבות העניין המקלות כפי שפורטו לעיל.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא שלא יעבור את אחת העבירות בהן הורשע.

אני מחייב את הנאשם לבצע 180 שעות עבודה לתועלת הציבור, וזאת בהתאם לתכנית שהכין שירות המבחן כעולה מהתסקיר. עם גמר ביצוע עבודות אלה, שירות המבחן ידווח לביהמ"ש.

הנאשם יחתום על התחייבות בסך 5,000 ₪ להימנע במשך שלוש שנים מהיום מלעבור את אחת העבירות בהן הורשע. לא יחתום על ההתחייבות, ייאסר למשך 7 ימים.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בלוד בתוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום כ"ב ניסן תשע"ד, 22/04/2014 במעמד הנוכחים.

המזכירות תשלח העתק מגזר הדין לשירות המבחן.

עמית פרייז, שופט

הוקלד על ידי אביגיל כהן