מדינת ישראל נ' פורסוב

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד מירי וינשטיין

הנאשמת – בעצמה וב"כ עו"ד יפעת סיל

פרוטוקול

גזר דין

הנאשמת הורשעה, לאחר שכפרה ונשמעה פרשת הראיות בכך שבתאריך 5.10.08, בשעה 17:30 לערך, נהגה רכבה הפרטי במגרש החניה בבניין מגוריה ברשלנות, ובמהירות שלא תאמה תנאי הדרך, לא הבחינה במנוחה, אנה אוקסנוב ז"ל, ילידת 1928,שהלכה בכביש בניגוד לכיוון נסיעתה משמאל הדרך, ובעת שחלפה על פניה פגעה בה עם הדופן השמאלית, גרמה לנפילתה, לפציעתה, ולפגיעת ראש שהובילה למותה .

כפי שקבעתי בגוף הכרעת הדין, הנאשמת הכירה את המנוחה ואף שוחחה עימה דקות ספורות לפני כן. למרות שתגובתה המיידית הייתה שפגעה במנוחה , בהודעתה במשטרה ובעדותה בבימ"ש ניסתה להרחיק עצמה מהמנוחה וטענה כי לא היה מגע בינה לרכב.

עברה הפלילי והתעבורתי נקי.

אף שנפסלה מנהלית למשך 90 יום רישיונה הושב לה.

מתסקיר שרות המבחן עולה כי היא בת 43, אלמנה, אם לשניים: בגיר בן 23 וקטינה בת 3 וחצי, סובלת מנכות,מתפרנסת מעבודות ניקיון והשלמת הכנסה. אימה שהייתה אם מסורה וסייעה לה רבות, נפטרה ממחלה.הוריה התגרשו ואין לה מעגלי תמיכה. בעלה נהרג בתאונת דרכים בעת היותה בהריון עם בנה הבכור.

היא סובלת מבעיות בריאות שונות ובשל דכאון נקבעו לה 43 אחוזי נכות שלא מקנים לה זכות לקצבה.

היא עלתה ארצה מאוקראינה בשנת 1997 ואף שהוכשרה כאחות, בארץ התעודה לא הוכרה ולכן עובדת בניקיון.

היא עומדת בכפירתה ועל כך שנפילת המנוחה ופטירתה אינן קשורה לאופן נהיגתה. טוענת כי נזקקת לרישיונה לצרכי עבודה.

להתרשמות שרות המבחן למרות שנאלצה לוותר על מקצועה היא מגלה הסתגלות, יציבות ומחוייבות, ואחריות בתפקידיה.

בשל אי לקיחת אחריות אינם באים בהמלצה עונשית.

הפרקליטות עותרת למאסר, פסילה ורכיבים הרתעתיים בעוד הסנגורית מבקשת להתחשב בנסיבות חייה, בעברה הנקי, בהיותה מטופלת בילדה קטנה וללא מסגרת תמיכה כלשהי.

העידה כעדת אופי אחת ממעסיקותיה, עו"ד חנה טביב מרחובות , על כך שהנאשמת עובדת במשרדה כבר 15 שנים וכי מכירה אותה כאדם ישר, אדיב וזהיר. האמון שלה בה מוחלט וכי מכירה אותה כנהגת זהירה.

כבר בשנת 1996 ברע"פ 2842/96 כחלון ויקטור נגד מ'י תק' על' 96(2), 481,482) נקבע כי :

"הקלה בעונש על ידי השוואתו לעונשים קלים יותר שהוטלו במקרים אחרים, ואפילו דומים,עלולה לפגוע בתפקיד החשוב שממלאת הענישה במאמץ לצמצם את העבריינות התאונה ואת תאונות הדרכים. משמעות הדברים היא שיש להעלות את רמת הענישה בכיוון העונשים המרביים הקבועים בחוק, תוך הפחתת המשקל היחסי של הנסיבות האישיות. צר לי על כך , אולם דומני שאיש לא יחלוק כי השעה צריכה לכך".

בע"פ 6755/09 ארז אלמוג נגד מ'י מיום 16.11.09 כתב האישום המקורי הוגש לבית משפט מחוזי בעבירת הריגה אך תוקן לרשלנות ונקבע כי אף שרף הרשלנות אינו נמוך הוא גם אינו גבוה ביותר. נקבע כי :

"אין זה נכון מבחינת תורת הענישה לדון בעניינו של נאשם במנותק ממאורעות הזמן והתקופה. נהיגה אלימה בכבישם הפכה לרעה חולה של תקופתינו...יש להירתם למניעת התופעה ולהגן על בטחון הציבור ושלומו, בין היתר באמצעות הרחקת נהגים מסוכנים פורעי חוק מהכביש לתקופה ראויה ".