מדינת ישראל נ' עמאש(עציר)

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב, נגדו הוגש כתב אישום כפי שיפורט להלן, עד תום ההליכים נגדו, לפי עילות המעצר המנויות בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן: חוק המעצרים).

1.א. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות כדלקמן; חבלה חמורה בנסיבות מחמירות –לפי סעיף 333 + 335 (1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין); תקיפת קטין או חסר ישע – לפי סעיף 368ב. (א) רישא לחוק העונשין; החזקת אגרופן שלא כדין –לפי סעיף 186 (א) לחוק העונשין, והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו –לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

ב. על פי כתב האישום, עובר ליום 9/8/13 נתגלע סכסוך בין הקטין ג"ע, יליד 3/6/01 (להלן: המתלונן) לבין בן דודו המשיב, על רקע סירובו של המתלונן להביא למשיב מכשיר DVD השייך לאביו, והמשיב אמר למתלונן "אני אראה לך מה זה".

בתאריך 9/8/13, סמוך לשעה 23:00, בעת שהמתלונן שהה בחדר בביתו (להלן: החדר), יחד עם אחיו מ"ע, הגיע המשיב לחדר, ושאל את המתלונן היכן נמצאת אחותו של המשיב. משענה לו המתלונן שאינו יודע, התקרב אל המתלונן והכה בחוזקה בפיו ובמצחו באמצעות אגרופן. לאחר מכן תפס באוזנו וסובב אותה, בעוד המתלונן בוכה צורח מכאבים, ונשכב על הרצפה. מיד לאחר מכן אחז המשיב במאוורר שהיה בחדר, והכה באמצעותו את המתלונן בפניו, בעוד המתלונן מגונן על פניו באמצעות ידיו, כאשר המאוורר נשבר מעוצמת המכה. בשלב זה נמלט המשיב מהמקום.

כתוצאה ממעשיו של המשיב נגרמו למתלונן נחבל המתלונן בפניו, נשברו שתיים משיניו הקדמיות, וכן נגרם לו שבר בגליל המרוחק של אצבע 3 מימין.

ג. מספר שעות לאחר מכן, בסמוך לשעה 3:00 בתאריך 10/8/13, הבחין צוות שוטרים במשיב, במהלך ניסיונות לאתרו. כשהבחין בהם המשיב, החל לברוח מהשוטרים, שרצו אחריו וקראו לו מספר פעמים לעצור, והמשיך בבריחתו עד אשר נעלם בסמטאות הכפר.

ראיות לכאורה:

2.מעיון בתיק החקירה עולה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום, במידה הדרושה לצורך מעצר עד תום ההליכים.

א. המתלונן, בן ה-12, אשר הובהל באמבולנס לבית החולים ושוחרר למחרת, מסר שתי הודעות במשטרה, הראשונה ביום 11/8/13 אודות האופן בו הותקף, והודעה נוספת ביום 18/8/13, בתגובה לגרסתו של המשיב. לדבריו, בעת ששהה בחדרו עם אחיו הצעיר, נכנס המשיב ושאל אותו היכן נמצאת אחותו (של המשיב). לאחר שענה כי אינו יודע, עטה המשיב אגרופן על ידו הימנית, התקרב אליו והכה בפניו בחוזקה באמצעות האגרופן, בפיו ובמצחו. לאחר מכן תפס באוזנו השמאלית, וסובב אותה. המתלונן החל לבכות ולצרוח כי "הרגשתי שיורד לי מלא דם וראיתי שהבגדים שלי מלאים דם", ואז עזב אותו המשיב כאשר הוא שרוע על הרצפה. בהמשך, לקח המשיב מאוורר אשר היה בחדר, ואף נתפס על ידי המשטרה, הכה באמצעותו בפניו של המתלונן השכוב על הארץ מדמם, צועק ובוכה, שניסה להגן על פניו בידיו, ונמלט מהמקום.

ב. הודעותיו של המתלונן נתמכת באופן מלא במסמכים רפואיים ובתצלומים שצולמו על ידי חוקרי המשטרה, שם נראה חלק מחבלותיו. בתעודת השחרור מבית החולים נכתב כי היו פציעות בפניו, בצווארו, בגולגולתו, ונגרמה לו נפיחות במצח, שיניו הקדמיות של המתלונן נשברו עם דימום קל, וכן נגרם שבר באצבעו אשר ביד ימין. בנוסף לכך, בסי.טי. ראש "הודגם מוקד זעיר חשוד לקונטוזיה ללא דימום וללא שברים".

ג. מ"ע, בן ה-8.5, אחיו הצעיר של המתלונן, אשר שהה עימו בחדר עת הותקף, מסר בהודעתו שנגבתה ביום 19/8/13, גרסה דומה לזו של המתלונן. לדבריו, תקף המשיב את המתלונן בפניו, "נתן לו שני בוקסים", זרק עליו מאוורר כאשר היה שכוב על הארץ מדמם, וברח.

לא למותר לציין כי עותמאן עמאש, אביהם של הקטינים, התנגד לכך כי המשטרה תגבה הודעה מבנו הקטן מ"ע, באמרו כי האחרון החל לבכות מיד לאחר שאביו החל לתחקר אותו, וכי אמר לו שהוא מפחד "שאם ידבר אולי חמאדה יתקוף גם אותו". החוקרת דיברה איתו עוד ביום 11/8/13, אך הוא בכה ואמר שהוא מפחד מהמשטרה ובכלל. יחד עם זאת, סיפר לחוקרת כי המשיב תקף את המתלונן "עם בוקסים עם ברזל לפנים שלו" וכי הוא פחד מאוד, הלך לקרוא למישהו וראה את אחותו ג'מילה. ואולם, מספר ימים לאחר מכן נגבתה הודעה גם ממ"ע, והיא מחזקת את גרסת המתלונן.

ד. אביו ואחיותיו של המתלונן מסרו גרסאות התומכות באופן מלא בגרסתם של המתלונן ואחיו הצעיר מ"ע.

האחות איסלאם, ילידת 95', סיפרה כי נכנסה בריצה הביתה לאחר ששמעה צעקות של אחיה מ"ע, וכאשר נכנסה הביתה ראתה את המתלונן מוטל על הרצפה ומסביבו דם רב. היא חשבה שהוא מת והחלה לצרוח. אחיהם מ"ע אמר לה כי מי שתקף את המתלונן היה המשיב, בן הדודה פאטמה, אשר "נתן לו בוקסים עם הברזל ביד". הם הזמינו אמבולנס והמתלונן נלקח לבית החולים.

גרסה דומה נמסרה על ידי אחות אחרת של המתלונן, ג'מילה, וגם על ידי אביו, עותמאן עמאש, אשר מסר כי בנותיו סיפרו לו שמ"ע מסר להם כי המשיב הוא אשר תקף את בנו המתלונן.

גרסתן של איסלאם ושל ג'מילה, אשר הגיעו למקום התקיפה סמוך לאחריה, ראו את המתלונן ושמעו את דבריו של אחיהם מ"ע, קבילה, ונופלת בגדר החריג לעניין עדויות שמועה, מששמעו גרסה של עד בעבירת אלימות סמוך לאחר התקיפה.

ה. ביום 10/8/13, הודיע אבי המתלונן לשוטרים כי בזמן שהיה בבית החולים עם המתלונן, קיבל בנו הקטן שיחת טלפון לפיה אם יתלונן אביו במשטרה, ישרפו לו את שתי המכוניות עוד באותו לילה.

ביום 15/8/13 הגיע אבי המתלונן למשטרה וביקש לבטל את התלונה, בטענה כי המשפחה מנסה להגיע לסולחה, אך מסר כי איש לא לחץ עליו ולא איים עליו לבטל את התלונה. הוא הסביר כי המשיב הוא בן אחותו ולכן "לא נעים שמשפחה תהיה מסובכת כל הזמן".

ו. הודעתו של המשיב נגבתה רק ביום 15/8/13, לאחר שנמלט מאנשי המשטרה, כעולה מדו"חות פעולה שנערכו על ידי רס"ב כיוף אימן ועל ידי רס"מ אמיר אבו סעדה, לפיו במהלך נסיונות שנעשו לאיתור המשיב, השוטרים הבחינו במשיב לא רחוק מבית אביו, אך כאשר ראה אותם ברח מהמקום. הם רדפו אחריו, צעקו אליו מספר פעמים שיעצור, אך הוא נעלם בין הסמטאות. המשיב לא אותר בביתו משך מספר ימים, עד אשר הסגיר עצמו, וטען כי נסע לאילת לאחר שתכנן טיול זה מראש.