מדינת ישראל נ' עליאן(עציר)

גזר דין

העבירות בהן הורשע הנאשם

הנאשם יליד 1984 הודה כי ביום 12/4/12 וביום 1/8/12 נהג בפסילה, ללא רישיון נהיגה בתוקף שפקע בשנת 2004 וללא ביטוח חובה, והורשע על סמך הודאתו.

עברו של הנאשם

ביום 23/1/11 הורשע הנאשם על עבירה זהה שנעברה ביום 15/1/09. כב' השופט י.ריבלין גזר את דינו (פ"ל 950/09) ל-21 ימי מאסר ו-4 שנות פסילה, הכוללות הפעלות פסילות על תנאי משני תיקים קודמים.

בטיעונים לעונש ציין הנאשם כי הוא מצטער, סנגורו טען כי צריך לבוא לקראתו וכי מדובר בעבירה שנעברה שנתיים קודם לגזר הדין.

במקרה הנוכחי, מדובר בעבירות שבוצעו לא מכבר, לאחר שהנאשם ריצה עונש מאסר בגין עבירות דומות ולאחר שריצה תקופות מאסר נוספות בגין עבירות פליליות שנעברו החל משנת 2001 ועד 2007 – כשהאחרונה תפ 8954/08 עניינה נהיגה בזמן פסילה, התחזות, אליה צורפה עבירה נוספת משנת 2006 של גניבה מרכב וניסיון לתקיפה סתם. בעבר היותר רחוק עבר הנאשם גם את העבירות הבאות: החזקת נכס החשוד כגנוב, החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית, גניבת רכב, נהיגה ללא רישיון נהיגה והצתה.

בתפ 8954/08 הנ"ל נגזרו על הנאשם בין היתר 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ושבעה חודשי מאסר על תנאי – תנאי שהוא בר הפעלה בתיק שלפני.

לנאשם שהוציא רישיונו בשנת 2002 ואשר כאמור פקע שנתיים לאחר מכן, עבר תעבורתי מכביד - 39 הרשעות קודמות.

בגין התיק שבפני נמצא הנאשם במעצר עד תום ההליכים החל מיום 1/8/12.

טיעוני הצדדים לעונש

המאשימה מבקשת כי יופעלו שני המאסרים על תנאי במצטבר, פסילת רישיון למשך 10 שנים, מאסר על תנאי מרתיע, פסילה על תנאי וקנס.

הסנגור טען כי הנאשם הפנים חומרת מעשיו בתקופה בה שהה במעצר וביקש להפעיל את שני המאסרים על תנאי בחופף "וליתן לו תוספת עונש על האישום הנוכחי שלא יעלה על חודש ימים" (ראה פרוטוקול עמ' 6 ש' 20).

העונש ההולם

מי שמבצע שתי עבירות של נהיגה בזמן פסילה, כשלחובתו עוד 6 הרשעות דומות קודמות (3 נהיגה בזמן פסילה ו-3 ללא רישיון נהיגה בתוקף), נחשב לעבריין רצידיביסט שאין לייחס חשיבות יתירה לצערו המובע פעם אחר פעם באולם בית המשפט, וזאת בהעדר כל סימן נראה לעין של תחילת שיקום.

העונש ההולם נאשם כזה, גם ללא השתת מאסרים על תנאי בעבירות קודמות, הוא מאסר למספר חודשים. ראה לדוגמא עפ"ת(ים) 7975-09-11 אבו הווא נ' מדינת ישראל מיום 10/10/11 שם נידון לארבעה חודשי מאסר וערעורו נדחה, או עפ"ת(ים) 3655-12-11 שאער נ' מדינת ישראל, שם נדון לחודשיים במצטבר להפעלת מאסר על תנאי בן 3 חודשים.

כידוע "הפעלתם של העונשים המותנים במסגרת גזר הדין הנוכחי, אינה בגדר ענישה כפולה, אלא בגדר הפעלת העונש שהוטל על המערער בעבר, שריצויו נדחה עד שיתקיים התנאי". ראה עפ 4517/04 מסרואה נ' מדינת ישראל מיום 10/3/05.

על אף האמור, אקל במעט על הנאשם, על מנת להתוות לו אופק קרוב לשיקום, למקרה שהתכוון לדבריו לשם שינוי עת אמר שהוא רוצה לצאת לחיים חדשים, ואגזור על הנאשם העונשים כמפורט להלן.

גזר הדין