החלטה לגבי נאשמת מס' 1
א. הבקשה שבפניי
1.בפניי בקשת ההגנה להורות על ביטולו של כתב האישום אשר הוגש נגד נאשמת מס' 1 (להלן: "הנאשמת"), זאת מחמת אי קבלת אישור היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב האישום, ומחמת אי קיום הליך של שימוע לנאשמת.
ב.כתב האישום
2.כתב האישום מייחס לנאשמת, יחד עם אחרים, עבירה של ביצוע עבודות במקרקעין בלא היתר, כשביצוע העבודות טעון היתר, לפי סעיף 204(א) + 208 לחוק התכנון והבנייה חתשכ"ה 1965-(להלן: "חוק התכנון והבניה"); עבירות של ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין בסטייה מהיתר ומתוכנית, לפי סעיפים 204(ב) + 208 לחוק התכנון והבניה; עבירות של שימוש בקרקע חקלאית בניגוד להוראות התוספת הראשונה, לפי סעיפים 204(ג) +208 לחוק התכנון והבנייה.
ג.טענות ההגנה
3.הסניגור, בבקשתו בפניי, ביקש כי בית המשפט יורה על ביטול כתב האישום נגד הנאשמת, וזאת בשל הפגיעה המהותית בזכויותיה של הנאשמת בכך שלא התקבל, טרם הגשת כתב האישום נגדה, אישור היועץ המשפטי לממשלה בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה ותוך סטייה מהנחיות היועץ המשפטי לממשלה וכן בשל אי עריכת הליך שימוע לנציגי הנאשמת טרם הגשת כתב האישום נגדה.
4.הסניגור טען, כי האישומים המיוחסים לנאשמת בכתב האישום מיוחסים לה בשל היותה
הבעלים של המקרקעין עליהן בוצעה הבניה הנטענת בכתב האישום ובשל כך כי היא מוחזקת כאחראית לביצוע הבניה והשימוש מתוקף היותה חוכרת הקרקע מטעם מנהל מקרקעי ישראל. הסניגור הדגיש כי לנאשמת לא מיוחס ביצוע עבודות הבניה בפועל על ידה ו/או על ידי מי מטעמה.
5.הסניגור הוסיף וטען, כי היועץ המשפט לממשלה הוציא הנחיה (הנחיה מספר 4.1004) לפיה הגשת כתב אישום נגד: "רשות מקומית, ראש ראשות מקומית או נבחר אחר של הרשות המקומית..." טעון "אישור מראש על ידי היועץ המשפטי לממשלה". הסניגור צירף העתק מהנחיות היועץ המשפטי לממשלה לבקשתו, וטען כי הנחיה זו חלה על הנאשמת, שהינה רשות מקומית, ומשלא נדרש ולא נתקבל אישור היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב האישום, הרי שנפל פגם מהותי וחמור בהגשת כתב האישום נגד הנאשמת, דבר יש בו כדי להביא לביטול כתב האישום נגדה. הסניגור טען כי הנחיות אלו של היועץ המשפטי לממשלה מחייבות את כל רשויות הממשלה לרבות גורמי התביעה, והפנה לפסיקה הקובעת כן.
6.הסניגור הוסיף וטען כי לא ניתן לרפא את הפגם שנפל על ידי קבלת אישור היועץ המשפט בדיעבד, וכן כי הפגם בדבר אי קבלת אישור היועץ המשפטי לממשלה מראש, גרר אחריו פגיעה נוספת וחמורה לא פחות והיא שלילת האפשרות ו/או הסיכוי לעריכת שימוע לנאשמת טרם הגשת כתב האישום נגדה. הסניגור טען בעניין זה כי זכות השימוע הפכה לזכות יסוד במשפט הישראלי ונמנית עם עקרונות הצדק הטבעי.
7.הסניגור טען עוד בבקשתו כי נסיבות העניין הצריכו עריכת שימוע לנאשמת, ללא קשר לקבלת אישור היועץ המשפטי לממשלה, וזאת בשל הרגישות והמורכבות של התיק בו מדובר על בניית מסגד, ולא בניה רגילה, כאשר מטבע הדברים טיפול בבניה של מקום קדוש מעוררת מערכת שיקולים ורגישויות מורכבות אשר חייבים היו לקבל ביטוי בהחלטה אם להגיש כתב אישום נגד הנאשמת, מה גם שהגשת הגשת כתב אישום נגד הנאשמת הינה בעייתית נוכח העובדה כי נבחרי הציבור בתקופה בה בוצעה הבניה התחלפו.
8.הסניגור ביקש, לפיכך, בבקשה כי בית המשפט יורה על ביטול כתב האישום נגד הנאשמת.
ד.עמדת המאשימה
9.המאשימה בתגובתה, התנגדה לביטול כתב האישום נגד הנאשמת, אולם ביקשה כי בית המשפט ידחה את מועד הקראת כתב האישום, כדי שיהא סיפק בידי המאשימה לפנות ליועץ המשפטי לממשלה לצורך קבלת אישורו בדיעבד להגשת כתב האישום נגד הנאשמת.
10.ב"כ המאשימה טענה בתגובתה, כי כתב האישום בתיק זה הוגש ביום 12.5.09, ישיבת ההקראה הראשונה נקבעה ליום 30.11.09, ומאז הגיש הסניגור מספר רב של בקשות לדחיית מועד הדיון וב"כ המאשימה הגישה בקשה אחת. ב"כ המאשימה טענה כי הבקשה דנן הוגשה כשנה וחצי לאחר הגשת כתב האישום.
11.לגופו של עניין, ב"כ המאשימה לא חלקה על קיומה של הנחיית היועץ המשפטי לממשלה אליה הפנה הסניגור, ואף לא חלקה על כך כי הנחיה זו לא קוימה, אולם טענה כי מכיוון שמדובר בהנחיה בלבד ולא בדבר חיקוק, הרי שאין באי קיומה כדי להוות פגם המשמיט את הבסיס החוקי להליך, אלא בליקוי שניתן לתקן אף בדיעבד. אשר על כן, הודיעה ב"כ המאשימה כי המאשימה תפעל לריפוי הפגם על ידי הגשת בקשה מתאימה לאישור היועץ המשפטי לממשלה.
12.ב"כ המאשימה הוסיפה וטענה כי דווקא העובדה כי הנאשמת מהווה גוף ציבורי, מחזקת את הצורך בהמשך ניהול ההליך המשפטי נגדה, ומיצוי הדין עמה במידה ותורשע.
13.ב"כ המאשימה טענה עוד, כי אין לנאשמת זכות קנויה לשימוע, שכן מקום שלא נקבעה בחוק חובת שימוע, החשוד הוא זה אשר אמור לפנות לרשות התביעה בבקשה לממש את זכות השימוע. ב"כ המאשימה טענה בעניין זה, כי במידה והנאשמת תביע את רצונה לקיום הליך של שימוע בעניינה, תדאג המאשימה להעביר את בקשת הנאשמת לגורמים הרלוונטים ובמהלך תקופת הדחייה תשקל הבקשה לגופה בכובד ראש.
13.לפיכך, ביקשה ב"כ המאשימה בתגובתה כי בית המשפט ידחה את בקשת הנאשמת לביטול כתב האישום נגדה, וכן ידחה את מועד ההקראה במספר חודשים לצורך קבלת אישורו בדיעבד של היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב אישום נגד הנאשמת.