מדינת ישראל נ' עיראקי(עציר)

החלטה

רקע כללי בתמצית

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של החזקת נשק, ירי באזור מגורים והיזק בזדון.

בד בבד הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

דיון בבקשה לאחר דחייה, התקיים ביום 18.3.2014.

בפתח הדיון, ציין ב"כ המשיב כי הוא כופר בקיומן של ראיות לכאורה.

ב"כ הצדדים טענו לפיכך , איש-איש כמידתו בשאלת קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, כמפורט בפרוטוקול הדיון בעמ' 10-3 ואף המציאו לבית המשפט פסיקה, אשר לשיטתם יש בה לתמוך בטענותיהם.

ראיות לכאורה – המסגרת המשפטית

כאשר בוחנים עצם קיומן של ראיות לכאורה, יש לראות "תמונה כוללת באשר לפוטנציאל הראייתי הטמון בחומר החקירה, כלומר, אם קיים סיכוי סביר שמחומר חקירה זה תצמחנה בסוף המשפט ראיות אשר תבססנה את אשמת הנאשם" (ר' בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133, 149-148). וכן "אם מכלול הראיות שבתיק החקירה הוא כזה, שההרשעה או הזיכוי הם אך פונקציה של מידת האמון שהשופט בהליך הפלילי העיקרי יתן להם, כי אז קיים סיכוי סביר להוכחת האשמה" (שם, עמ' 149 ; ר' גם: בש"פ 2201/09 דהן נ מדינת ישראל (18.3.09)).

הלכה היא כי בשלב הדיון במעצר, בית המשפט אינו קובע ממצאים ואינו נדרש לשאלות הנוגעות למשקלן של הראיות לכאורה או למהימנות העדים (ר' בש"פ 2361/09 מצארווה נ' מדינת ישראל (5.5.2009); בש"פ 3742/008 עובייד נ' מדינת ישראל (20.5.2008)).

בית המשפט אינו נדרש, בשלב זה כאמור, לבחינת מהימנותן של האמרות המובאות בפניו או לבחינת משקלן האפשרי של הראיות שבפניו ואת דיותן לביסוס ההרשעה.

ועל כן, "בשלב המעצר אין בית המשפט נזקק לשאלות של מהימנות ולסתירות כאלה ואחרות העשויות לעלות מן העדויות השונות שנגבו, אלא אם כן מדובר בפירכות מהותיות וגלויות לעין" (ר': בש"פ 698/06 אבו גאנם נ' מדינת ישראל; בש"פ 1131/06 חשימה נ' מדינת ישראל; בש"פ 1572/05 זוארץ נ' מדינת ישראל).

בבש"פ 10162/08 אבו גרדוד נ' מ"י (15.12.08 ) נפסק, בין היתר, כי:

"חומר הראיות בהליך מעצר הוא חומר גולמי שטרם עבר תהליך עיבוד בהליך הפלילי, ובחינתו משקפת עמדה ראשונית, לכאורית, ביחס למעורבות הנאשם בעבירה המיוחסת לו, אשר טרם עברה את מבחני ההערכה הראייתית – שיפוטית הצפויים להיעשות במשפט גופו ..... מעצרו של נאשם מותנה, איפוא, בהתקיימותו של סיכוי סביר לכך שיהא בראיות הקיימות נגדו, לאחר שעברו את כור ההיתוך של ההליך הפלילי, כדי להביא להרשעתו של הנאשם ... "

כך אף נפסק, כי בשלב הדיון בבקשת המעצר, אין בית המשפט קובע "ממצאים מרשיעים או מזכים" ואין הוא עוסק בסיכום הראיות ובהכרעה (ר' בש"פ 7159/04 אבו ג'ילדן נ' מדינת ישראל).

תיק החקירה – ראיות לכאורה

תיק החקירה הומצא לעיוני, לרבות הקלטות.

במוקד המחלוקת שאלת זיהויו של המשיב כמי שביצע כנטען את מעשה הירי, כפי שנראה בקלטת הוידאו.

בתיק החקירה, מצוי דו"ח בדיקה של מז"פ – מעבדה לראייה דיגיטלית ואלבום , מיום 19.2.2014.

הבדיקה שנדרשה הינה השוואת החשוד ממצלמת האבטחה אל מול המשיב.