פ"ל
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים
|
152-05-13
15/10/2013
|
בפני השופט:
אברהם טננבוים
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
מחמד עטאאללה (עציר)
|
גזר-דין |
גזר דין
כדי להבין את גזר הדין, מן הראוי להבין כיצד הגענו עד הלום.
כנגד הנאשם מר מוחמד עטאאללה (להלן: "הנאשם") הוגש כתב אישום הכולל בתוכו ארבעה אישומים שונים של נהיגה ללא שהוציא רישיון נהיגה מעולם.
יחד עם הגשת כתב האישום, הוגשה לי בקשה לעצרו עד תום ההליכים.
על פי כתב האישום הנהיגות התפרסו כדלהלן:
ביום 2.3.2013 נהג הנאשם על רכב מסוג טויוטה. הנאשם אף הגדיל לעשות וכשנעצר על ידי שוטרים פתח בנסיעה פרועה ונמלט מהשוטרים עד שנעצר כאשר אירע תקר בגלגל רכבו.
ביום 7.3.2013 נהג הנאשם ברכב מסוג וולוו.
ביום 9.3.2013 נהג הנאשם ברכב מאזדה, לרכב גם לא היה רישיון רכב תקף ('טסט') .
ביום 28.4.2013 נהג הנאשם על רכב מסוג מיציבושי.
נוסיף כי במקרה שלנהג אין רישיון נהיגה, אין כל ביטוח תקף לגביו (גם אם יש ביטוח חובה ברכב), משום שביטוח איננו תקף אלא כלפי נהגים הנוהגים עם רישיון נהיגה כחוק. ממילא כל ארבע הנהיגות היו גם ללא ביטוח.
ניתן לראות כי עניין לנו עם נהג הנוהג שוב ושוב תוך כדי התעלמות וזלזול מהוראות החוק ומהרשויות ואף נמלט מהן כשמורא הדין איננו עליו. אציין כי מדובר בארבע נהיגות שונות בכלי רכב שונים. קשה להניח שנהג ארבע פעמים בלבד ובכולן נתפס, ולא נוסיף בכך.
זאת הייתה טענת התביעה שביקשה לעצרו עד תום ההליכים.
הנאשם הגיע לפני ביום 30.5.2013, במסגרת הבקשה למעצר עד תום ההחליכים, ובאותו יום הודה והורשע. אז ביקשתי לברר מדוע נהג ללא רישיון נהיגה. הסתבר שהנאשם איננו יודע קרוא וכתוב ומניסיוני הרי מבחן התיאוריה מהווה את המכשול להוצאת רישיון.
אודה שבעניין זה עמדתי השתנתה עם השנים. בזמנו נהגתי לשלוח למאסר ישירות את אלו הנוהגים ללא רישיון. אולם עם השנים ראיתי כי רבים נוהגים ללא רישיון בעיקר בגלל מבחן התיאוריה (ובעיקר אלו שלדאבוננו אינם יודעים קרוא וכתוב). לא רק זאת אלא שראיתי לא פעם לצערי את אותם נהגים שבים ונוהגים (ונכנסים שוב למאסר).
על פי דרישת החוק וההיגיון, אני עדיין נוהג לשלוח את הנוהגים ללא רישיון למאסר אך לעיתים רבות אני מותיר להם ברירה. אם ירצו, אדחה את גזר הדין ואשלחם להוציא רישיון נהיגה. במידה ואלו עוברים מבחני נהיגה כחוק, הרי עדיין מן הראוי לשולחם למאסר אך לתקופה קצרה יותר. משום שברור שעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה לא יעברו יותר.
במקרה של הנאשם שלפנינו התלבטתי משום שמדובר בנאשם שנהג מספר פעמים ויש לו גם עבר פלילי לא קל. אולם מצד שני מדובר בנאשם לא צעיר לימים, והוא הבטיחני כי כלה ונחרצה עימו ללמוד נהיגה ולנהוג כמצופה ללא כל בעיה ושינוי. הוא אף הצהיר בפני כי תוך חודשיים יוציא רישיון נהיגה כחוק.
לאחר ששקלתי, החלטתי לשחרר את הנאשם כדי שיוציא רישיון נהיגה וינהג כאחד האדם. באותה עת אף שלחתיו לממונה על עבודות השירות מתוך מגמה כי אם יוציא רישיון נהיגה כפי שהבטיח, אשלח אותו למאסר בעבודות שירות.
אולם שחרור זה היה בערובה. הנאשם הפקיד עשרת אלפים שקלים במזומן, ובנוסף הביא שני ערבים שחתמו עבורו. גם הנאשם וגם הערבים הוזהרו בצורה שאיננה משתמעת לשני פנים כי אם הנאשם ינהג, לא יהיה מנוס מחילוט הערבויות. הנאשם הבטיח וחזר והבטיח כי כזאת לא תהיה.
אלא שכזאת הייתה לצערי גם הייתה. בעוד הנאשם משוחרר בתיק זה בערובה כשהוא מתחייב שלא לנהוג, הוא נעצר והוגש כנגדו כתב אישום בתיק מס' 850-07-13. ונפרט במה הואשם אז.
הוא הואשם כי ביום 26.6.2013, פחות מחודש אחרי ששוחרר לפני, נחזה על ידי שוטרים כשהוא נוהג ברכב ומדבר בפלאפון!. השוטרים ביקשו לעצרו על עבירת הדיבור בפלאפון אלא שאז נמלט הנאשם עם הרכב וגרם למרדף משטרתי אחריו שהסתיים בהתנגשות עם הניידת. ובסופו של דבר, ברח רגלית מהרכב ונתפס מסתתר במערה בחצר בית.