מדינת ישראל נ' עוזיאל(עציר)

גזר דין

כתב האישום

הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בגדרו תוקן כתב האישום, בעבירות של קשר לביצוע פשע, הצתה בצוותא חדא, חבלה במזיד ברכב בצוותא חדא, התחזות לאדם אחר והדחה בחקירה באיומים.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, על רקע סכסוך שהתגלע בין הנאשם לבין אחר, מר בר עבודי, (להלן: "המתלונן"), נפגש הנאשם בתאריך 4.10.11 עם חברו, הראל פיטוסי (להלן: "הראל") ויחדיו קשרו קשר לבצע מעשה נקמה במתלונן, באמצעות שריפת רכב מסוג מאזדה שהיה בשימושו ובבעלות אביו (להלן: "מכונית").

לשם כך, נסעו השניים ברכבם לתחנת דלק, רכשו בקבוק דלק ופנו לעבר חניית ביתו של המתלונן. שם, החליפו השניים את חולצותיהם, הראל יצא מהרכב ובחן את החנייה ומשמצאה פנויה, נטל מהרכב את בקבוק הדלק וכן נטל אבן והניחם ליד המכונית.

סמוך לאחר מכן, פנה הנאשם לעבר המכונית, ניפץ את שמשתה האחורית והצית אותה, בהשתמשו בבקבוק הדלק. הראל המתין לו ברכבם הממונע. הנאשם שב בריצה לרכב כשכוויות מכסות את גופו והשניים נמלטו מהמקום. אלו עובדות האישום הראשון שבכתב האישום המתוקן.

האישום השני - יומיים לאחר המתואר לעיל, בתאריך 6.10, הגיע הנאשם לבית החולים "השרון" לשם קבלת טיפול בכוויותיו. בהגיעו, התחזה הנאשם בשם נוהי מוריס, וכן מסר את מספר הטלפון של בעל השם. מבית חולים "השרון" הועבר הנאשם לבית חולים "בילינסון", שם הציג עצמו פעם נוספת בשם החזוי.

האישום השלישי – בתאריך 25.10.11, התקשר הנאשם לטלפון הנייד של המתלונן, שאלו אם רכבו נשרף וציין בפניו כי המשטרה תרה אחריו. הנאשם הורה למתלונן לסגור את התיק שפתח נגדו. שעה קלה לאחר מכן, שב הנאשם ואיים עליו, כי אם לא יפעל בהתאם להנחיותיו ואם לא "יסגור את התיק" עד למחרת בשעה 18:00– כי אז ידקור הנאשם את המתלונן בכל גופו. מאוחר יותר, שב הנאשם והתקשר למתלונן באמצעות חברתו והורה על סגירת התיק עד למחרת. בתגובה, הציע אביו של המתלונן לנאשם, כי ישלם למתלונן פיצוי בסך 20,000 ₪ ובתמורה, ייסגר התיק כנגדו. הנאשם סירב ושב על דרישתו לסגירת התיק.

הסדר הטיעון

על פי הסדר הטיעון, עתרו הצדדים במשותף להשית על הנאשם עונש מאסר לתקופה של 24 חודשים, מאסר מותנה וקנס. ביסוד ההסדר המוצע, ציינו ב"כ הצדדים את חרטת הנאשם מיד לאחר מעשה ההצתה, כאשר ניסה לכבות את האש באמצעות גופו ובדרך זו, נכווה כוויות קשות ונזקק לאשפוז ממושך. בנסיבות אלו, ובהתחשב בהודאתו המיידית של הנאשם באישומים המיוחסים לו, כמו גם בגילו הצעיר – טענו ב"כ הצדדים כי ההסדר מאזן נכונה בין האינטרס הציבורי לאינטרס האישי של הנאשם ועל כן, הינו ראוי והולם.

על הנאשם

הנאשם, צעיר כבן 20, רווק. הינו הצעיר מבין ילדי משפחתו המונה חמישה ילדים ובנוסף, לו שני אחים מנישואין קודמים של אביו. חלק מילדי המשפחה מנהל אורח חיים תקין והחלק האחר מסובך בפלילים. אבי הנאשם, כבן 72, קטוע רגל ולדברי הנאשם, עד למעצרו סייע לו בתפקודו היומיומי. הנאשם גדל במשפחה רווית בעיות, יחסי הוריו קשים, על אף גירושיהם, ממשיכים ההורים לדור בכפיפה אחת, מצבם הכלכלי קשה ולא פעם דווח על אלימות בתוך המשפחה. שירות המבחן התרשם כי ההורים מתקשים להציב גבולות בפני ילדיהם או להוות עבורם סמכות וליתן מענה רגשי הולם לצרכיהם.

מגיל צעיר ניכרה אישיותו החריגה של הנאשם, אשר סבל מבעיות התנהגות קשות. ביקוריו בבית הספר לא היו סדירים, הוא לא הצליח להשתלב במסגרות החינוכיות והופנה לבתי ספר לחינוך מיוחד. בהמשך, אובחן כמי שסובל מהפרעת קשב וריכוז ומהפרעת אישיות שהינה הפרעת התנהגות. בהיותו בגיל 11, נעשה ניסיון לשלבו במסגרת פנימייה לחינוך מיוחד, אגב קבלת טיפול תרופתי, אולם הנאשם עזב בתוך פרק זמן קצר. בשנת 2004, עבר הנאשם בדיקה נוירולוגית, בגדרה אובחן כמי שסובל מדיכאון והוצע ניסיון נוסף לשלבו בטיפול תרופתי ופסיכולוגי במרפאת הילדים והנוער בבית חולים "שניידר", אשר לא צלח.

על רקע עובדות אלו, החל הנאשם לבצע עבירות ובשנת 2005 הוא הופנה לשירות המבחן, שם נערך לו אבחון, אשר העלה כי מדובר בנער שתפקודו הקוגניטיבי מצוי בטווח הממוצע, אולם בשל חסך הורי, נעדר הוא קודים של התנהגות חברתית והתייחסות לסמכות, חוקים וגבולות. על פי המלצת שירות המבחן, שולב הנאשם במסגרת המוסד "מצפה ים", דא עקא, בשל תפוסה מלאה, הוא הוחזר לביתו ונקלט במעון בינואר 2007, דא עקא, ברח מהמקום מספר פעמים, עד אשר נדון לתקופת מאסר לריצוי בפועל של שבעה חודשים ולאחר מכן, שב ונדון לתקופת מאסר נוספת בת 15 חודשים, בגין מגוון של עבירות, בין היתר, עבירות של אלימות, עבירות נגד הרכוש והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

בהתייחסו לעבירות שביצע, גרס הנאשם בפני שירות המבחן, כי נפגע מיחסו של המתלונן כלפיו ועל כן, בחר להצית את מכוניתו. עוד ציין, כי העבירה בוצעה תחת השפעת אלכוהול, הגם ששלל התמכרות לאלכוהול. הנאשם הדגיש בפני שירות המבחן, כי במהלך הצתת המכונית, הוא התחרט על מעשהו וניסה לכבות את האש עם רגלו. כתוצאה, נכווה קשה. באשר להתחזותו לאחר, תירץ את המעשה בכך שחשש מפני אמו, שמא תגלה שאושפז ותדאג לו. הנאשם לא ייחס חומרה לעבירה של הדחה בחקירה ואיומים וגרס כי אין מדובר בעבירה פורצת גבולות.

במהלך תקופתו במעצר, מנובמבר 2011, עבר הנאשם חמש עבירות משמעת, ללמדך על קשיי ההסתגלות שחווה בין כותלי הכלא. לאחרונה, דווח כי מצבו הנפשי יציב ומאורגן.

שירות המבחן העריך כי קיים סיכון להישנות ביצוע עבירות דומות וכי הנאשם נעדר יכולת לגלות אמפטיה לקורבנותיו. בנסיבות אלו, האפיק הטיפולי נשלל והומלץ להטיל על הנאשם עונש שיציב בפניו גבולות ברורים ואשר באמצעותו, יש לקוות, יופחת הסיכון לביצוע עבירות נוספות בעתיד.

דיון והכרעה

העבירות בהן הורשע הנאשם חמורות. חומרת יתר יש לייחס לעבירת ההצתה, אותה ביצע הנאשם לאחר תכנון, אך בשל רצונו לבוא חשבון עם המתלונן. כן חמורה התנהגותו כלפי המתלונן לאחר האירוע, כאשר איים עליו על מנת לגרום לו לחזור בו מתלונתו. אף התחזותו לאחר בבתי החולים, מלמדת על אופיו ודרך התנהלותו של הנאשם, אשר בתחבולה ובמניפולציה מנסה להימלט מאימת הדין.

בשל חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, היה מקום להטיל על הנאשם עונש חמור ומרתיע. לכך מצטרף עברו המכביד והעובדה שריצה תקופות מאסר לא מבוטלות, חרף גילו הצעיר, אשר לא מנעו מבעדו לשוב ולעבור עבירות נוספות וחמורות.