מדינת ישראל נ' סעדה(עציר)

החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים.

נגד המשיב הוגש כתב אישום מתוקן המונה שני אישומים:

הראשון, עניינו עבירות של הפרת הוראה חוקית עבירה לפי סעיף 287 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"), הפרעה לשוטר במילוי תפקידו עבירה לפי סעיף 275 לחוק, החזקת סמים לצריכה עצמית עבירה לפי סעיף 7(א) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג- 1973, נהיגה בזמן פסילה עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"), התשכ"א – 1961 ונהיגה ללא ביטוח עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל - 1970.

האישום הראשון מספר, כי בחודש ינואר 2013, עצר שוטר את המשיב לביקורת. המשיב מסר לשוטר פרטים שקריים הנוגעים למקום מגוריו וטען כי הוא מתגורר בתל אביב. לאחר שהוברר, כי המשיב מתגורר בנתניה וכי אותה עת היה אמור לשהות בביתו במעצר בית ערך עליו השוטר חיפוש ומצא צרור מפתחות בתחתוניו. המשיב אמר לו כי המפתחות שייכים לרכב שבבעלות מעסיקו.סריקה שנערכה ברחובות הסמוכים איתרה את המכונית עימה הגיע המשיב מנתניה. עוד הוברר, כי המשיב נהג ברכב בזמן פסילה ללא ביטוח.

חיפוש ברכב העלה הימצאות סם מסוכן מסוג קנאבוס במשקל כולל של 4.18 גרם.

האישום השני, עניינו עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק, הפרת הוראה חוקית עבירה לפי סעיף 287 לחוק, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית עבירה לפי סעיף 7(א) לפוקדת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג - 1973, נהיגה בזמן פסילה עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961, נהיגה בקלות ראש עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודה ונהיגה ללא ביטוח עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] , התש"ל -1970.

האישום השני מספר אודות נהיגה פרועה ופחזנית של רכב אשר במנוסתו משוטרים, חצה צומת באור אדום, המשיך בנהיגה מסוכנת ופרועה אגב חציית רמזור נוסף באור אדום. השוטרים המשיכו לרדוף אחרי הרכב, אשר נסע במהירות כ-140 קמ"ש תוך מעברים חדים מנתיב לנתיב, חציה של צומת נוסף באור אדום, סיכון כלי רכב אחרים, נסיעה בנתיב המיועד לתנועה מהנתיב הנגדי ואילץ כלי רכב אחרים לבלום. לבסוף, נטש נהג הרכב את המכונית ונמלט עם חברו. במהלך הנסיעה, השליכו השניים מהרכב תיק, ובו 4 שקיות סם מסוג קנבוס במשקל כולל של 156.17 גרם.

לטענת המשטרה, המשיב הוא שנהג ברכב. מכאן, שהוא הפר הוראה חוקית משום שהיה עליו להימצא במעצר בית, נהג רכב בזמן פסילה ונהג ללא ביטוח.

ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה לאישום הראשון.

באשר לאישום השני, הוא הצביע על קשיים ראייתיים – ככל שהם נוגעים לזיהוי המשיב. לשיטתו, זיהוי המשיב נעשה בדיעבד רק לאחר שהשוטר הגיע למכונית ומצא בה את תעודת הזהות ומכשיר הטלפון של משיב. לשאלה כיצד אלה הגיעו למכונית, ענה ב"כ המשיב, כי המכונית נשכרה על ידי אח של המשיב, אשר באותו יום החזיר את המשיב מקהילה טיפולית, וזה השאיר במכונית את חפציו. ראיה נוספת, לשיטתו, היא הודעה מבעוד מועד לחברת ההשכרה – כרבע שעה לפני הנסיעה – כי המכונית נגנבה. עוד טוען עו"ד נוריאלי, כי תמליל השיחה עם המוקד מלמד אף הוא שהשוטר זיהה את המשיב בדיעבד.

על ראשון ראשון ואחרון אחרון:

באשר לתשתית הראייתית הלכאורית, באישום השני, אין לי אלא להפנות להודעתו של השוטר דניאל גל, אשר היה בניידת עם השוטר יניב יפת, שעל תמליל שיחתו מתבסס הסנגור. בהודעה מיום 8.2.13 מציין השוטר גל, כי בשעה שהמכונית חלפה על פניהם, הם הבחינו כי הנוסעים לא חגורים בחגורות בטיחות. באותו מעמד ציין השוטר יניב יפת, כי הוא מזהה את הנהג כאחד שנעצר על ידו מספר ימים קודם לכן. באותו מעמד לא ציין השוטר יניב יפת את שמו של הנהג.

בנדון זה אין לי אלא את הראיה המונחת בפניי. משאישר השוטר דניאל גל כי השוטר יפת נתן סימן ברור בנהג כמי שנעצר על ידו לפני מספר ימים, אין לומר כי הזיהוי היה בדיעבד. מכל מקום, מקומן של השאלות והתמיהות בהליך העיקרי.

לא למותר לציין, כי השוטר יפת בהודעתו חוזר על הדברים ומדגיש, כי זיהה את הנהג במהלך הנהיגה, משום שהוא עצר אותו מספר ימים קודם לכן.

גם אופן "גניבת המכונית", עולה בקנה אחד עם הנטען כלפי המשיב. כזכור, אחי המשיב – מר ניסים סעדה – החזיר את המשיב באותו יום מקהילה טיפולית. הוא מספר, כי הותיר את הרכב מונע ברחוב וכאשר חזר – הרכב נעלם.

לאלה יש להוסיף את עובדת הימצא תעודת הזהות ומכשיר הטלפון הנייד של המשיב במכונית.

ראיה ניצחת נוספת הקושרת את המשיב למכונית היא הסם שהושלך מהמכונית, סם הנושא את טביעות האצבע של המשיב.

הנה כי כן, ראיות לכאורה נגד המשיב, גם באישום השני, יש ויש.

אין מחלוקת באשר לעילת המעצר.