מדינת ישראל נ' סינאי

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 27.7.11, הודעת תשלום קנס בגין עצירה המפריעה לתנועה (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 71(1) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 8.5.12, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העיד אליאס אבי, עורך הדו"ח והוגשו הדו"ח, שסומן ת/1 ואירוע מוקד שסומן ת/2.

מטעם ההגנה, העיד הנאשם והוגשו מסמכים רפואיים, שסומנו נ/1.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 27.7.11, בסמוך לשעה 11:30, התבקשה ניידת משולבת של פיקוח עירוני ומשטרה, להגיע לבית החולים וולפסון, בעקבות הודעה על כלי רכב החונים בכניסה לחדר המיון ומפריעים למעבר של אמבולנסים ורכבי חירום. רכב מספר 3874908, השייך לנאשם, חנה על נתיב נסיעה, בסמוך לאבני שפה הצבועות אדום- לבן, תוך שהוא מהוה הפרעה למעבר כלי רכב. הנהג לא אותר במקום ולרכב נרשם "דו"ח הדבקה".

על פי גרסת הנאשם, הוא חנה במקום המתואר בדו"ח, אך זאת כיוון שהגיע לחדר המיון עם עצם של דג התקוע בגרונו ולכן, לא הייתה לו ברירה.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

אין מחלוקת בין הצדדים באשר לעובדות המתוארות בדו"ח.

בישיבת ההקראה, טען הנאשם כי הגיע למיון כיוון שנתקעה עצם של דג בגרונו. ב- נ/1, נרשם מפי הנאשם כי לאחר שיום קודם אכל סברס, חש דקירות בגרון בזמן הבליעה.טרם הגיעו לבית החולים, ניגש הנאשם לרופאה של קופת חולים, שציינה כי דיווח על כאבים בבליעה, לאחר שבלע קוץ של סברס.

מהמתואר במסמכים הרפואיים שהגיש הנאשם עצמו, לא התרשמתי כי מדובר במקרה חירום רפואי ולראיה – הנאשם הגיע לקופת חולים רק בשעה 10:00 בבוקר ולבית החולים בשעה 11:00, כאשר תלונתו היחידה הנה כאבים בבליעה. בנסיבות אלה, לא נראה כי הייתה הצדקה כלשהי לחניה במקום אסור תוך הפרעה לרכבי חירום ומניעת גישה מהירה וישירה לחדר המיון, עבור מי שמצבם הרפואי, בניגוד לזה של הנאשם, אכן מחייב זאת.

הנאשם לא יכול היה לעשות דין לעצמו ולחנות רכבו במקום אסור.

לאור כל האמור לעיל, הנני קובעת כאמור, כי הנאשם עבר עבירה כמיוחס לו בכתב האישום שבנדון.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, ט"ו ניסן תשע"ב , 5 יוני 2012, במעמד ב"כ המאשימה בלבד