מדינת ישראל נ' ניגרי(עציר)

החלטה

בפני בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים לפי סעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –מעצרים), התשנ"ו-1996.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום, בו נטען כי ביום 30.1.14, שעה 15:42, נהג רכב מ.ר. 7708552, ברחוב הרצל בתל אביב, ונדרש לעצור בעקבות מידע מודיעיני. המשיב נהג ברכב כשהוא שיכור ונתון תחת השפעת סמים, עיניו מבריקות, התנהגותו רדומה, כשל במבחני ההליכה על הקו והבאת האצבע לאף. בבדיקת שתן נמצאו בגופו תוצרי חילוף של סם מסוכן מסוג קוקאין.

ביום 27.11.2013 נגזר דינו של המשיב בתיק 2616-12-11 בבית משפט לתעבורה בפתח תקווה בגין עבירה של נהיגה בשכרות (להלן - התיק הקודם). על המשיב הוטלה פסילה למשך 27 חודשים, ורישיון נהיגתו הופקד במזכירות בית המשפט ביום 12.1.14, כך שבאירוע דנן, נהג בהיותו בזמן פסילה.

בבקשה למעצר עד תום ההליכים נטען כי המשיב נהג באירוע דנן, שעה שעל צווארו רבץ מאסר מותנה לתקופה של חצי שנה שהוטל בתיק הקודם. המשיב הפקיד רישיונו לשם ריצוי הפסילה שהוטלה עליו בתיק האמור, אך כשנעצר הציג לשוטרים רישיון נהיגה תקף, תוך ניסיון להכשילם.

המבקשת הוסיפה כי עצירתו של המשיב, בוצעה בעקבות מידע מודיעיני אודות נהיגתו בזמן פסילה תוך שימוש בקוקאין, ומכאן לטענתה, ניתן להקיש כי נהיגתו באירוע דנן, אינה בגדר אירוע חד פעמי בו הפר את הפסילה שהוטלה עליו ונהג תחת השפעת סם.

המשיב מחזיק ברישיון נהיגה החל משנת 1989, וצבר לחובתו 50 הרשעות קודמות בתעבורה. לחובתו אף עבר פלילי הכולל הרשעות בגין איומים, קשירת קשר לעשות פשע, תקיפת שוטר, תקיפת בן זוג, שימוש במסמך מזויף וזיוף. בגין הרשעותיו אלה הושתו על המשיב עונשי מאסר בפועל, לריצוי בעבודות שירות או מאחורי סורג ובריח. לאחרונה, הורשע בפלילים ביום 24.12.13, והוטל עליו מאסר לריצוי בעבודות שירות לתקופה של ארבע חודשים, ומכאן שבעת האירוע הנוכחי נשא המשיב עונש של מאסר בעבודות שירות.

נוכח האמור, עתרה המבקשת למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים, שכן לטענתה אין לתת בו אימון, נוכח דרכו שלא לציית לחוק, זלזולו המחפיר בשלומו וביטחונו של הציבור, נהיגתו פעם אחר פעם בשכרות, העובדה שלא קיים צו שיפוטי שניתן זמן קצר קודם לכן, על פיו נפסל מלנהוג, ואף החזיק ברשותו רישיון נהיגה תקף, ועשה בו שימוש כשהציגו לשוטרים.

ההליכים הקודמים שהתקיימו בנוגע לתיק זה:

החל מיום האירוע דנן, יום ה'- 30.1.14, ועד ליום ד' -5.2.14 שהה המשיב במעצר בית על פי התנאים שקבע קצין משטרה ותנאים נוספים שנקבעו בהמשך. בדיון ביום 5.2.14, הסכים בא כוח המשיב לקיומן של ראיות לכאורה, ונשמעו טענות הצדדים. בתום הדיון הוריתי על מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת, ובמקביל הוריתי לשירות המבחן להכין תסקיר בעניינו.

בדיון הראשון שנערך ביום 3.2.14, נענתה בקשתו של בא כוח המשיב לדחיית הדיון לשם לימוד חומר הראיות. למחרת, ביום 4.2.14, התייצבו המשיב ובא כוחו, בלא שזימנו לדיון מפקח כלשהו. בא כוח המשיב ביקש דחייה נוספת על מנת לעיין בחומר הראיות ולהתארגן לשם הצגת חלופת מעצר ראויה, והצהיר לפרוטוקול כי "לא יהיה בחלוף הזמן בכל הנוגע לבקשתי מהיום לדחיית הדיון כדי לשמש עילה לטעון שאין לשנות את מצב הדברים היום." נוכח קושי ליתן אימון במשיב, נדרש על ידי כי עד לדיון למחרת היום, יהיה המשיב נתון בפיקוח כלשהו. בסופו של יום, התייצבה אם המשיב, ואושרה כמפקחת, כשהובהר במפורש כי מדובר בהחלטת ביניים בלבד, וכי בדיון שנקבע ליום 5.2.14, ישמעו טענות הצדדים ותינתן החלטה לגוף העניין.

המשיב הגיש ערר לבית המשפט המחוזי על ההחלטה לעצרו עד להחלטה אחרת, אשר נידון ביום 6.2.14. כבוד השופט קאפח דחה את הערר, נוכח נסיבות המקרה ועבר פלילי ותעבורתי מכביד שנזקף לחובת המשיב. בית המשפט ציין כי הפנייתו של המשיב לתסקיר לשם בחינת מסוכנותו, תואמת את פסיקתו של בית המשפט העליון ב-בש"פ 8864/13 חורם נגד מדינת ישראל (להלן – פרשת חורם).

המשיב הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. כבוד השופטת ברק-ארז, פסקה כי דיון בנושא מעצר "בגלגול שלישי", יישמע במקרים מיוחדים בלבד, בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים להליך, או בהתקיים נסיבות פרטניות חריגות, כגון פגיעה קשה בזכויותיו של עצור, או כשלא ניתן משקל ראוי לצורך לשמור על שלום הציבור וביטחונו.

כבוד בית המשפט העליון הוסיף וקבע כי:

"ייתכן שהיה מקום להידרש לבקשת הרשות לערור אילו הצביע המבקש על פגיעה קשה בזכויותיו. עם זאת, בנסיבות העניין, ונוכח הודעתה של המשיבה בדבר נכונותה להקדים את המשך הדיון בעניינו, איני סבורה כי יש מקום להידרש לבקשת רשות הערעור. השיקולים שאליהם נדרשו בית המשפט לתעבורה ובית המשפט המחוזי – שהתמקדו בעברו הפלילי העשיר של המבקש בכל הנוגע לעבירות תעבורה המטילות צל על היכולת ליתן אמון בכך שיעמוד בתנאיה של חלופת המעצר הינם שיקולים ראויים, וזאת כמובן מבלי להכריע באשר לתוצאת האיזון ביניהם, אשר עוד תוסיף ותיבחן במסגרת הדיון בבקשה לעצור את המבקש עד תום ההליכים."

בין לבין, הגיש שירות המבחן בקשה להארכת המועד שנקבע להגשת התסקיר בשבוע ימים, נוכח עומס העבודה המוטל עליו. בהחלטתי ניתנה ארכה בת מספר ימים, כך שהדיון שנקבע מלכתחילה ליום 23.2.14, נדחה ליום 27.2.14. עם קבלת החלטתו של כבוד בית המשפט העליון, פניתי לשירות המבחן על מנת שיפעל להגשת התסקיר במועד מוקדם יותר, אך התברר כי עקב אילוציו לא יעלה בידו לעשות כן.

תסקיר שירות המבחן:

בתסקיר צוין כי המשיב מוכר לשירות מאבחונים קודמים, האחרון שבהם מיוני 2012, בגין עבירת איומים, שבסופו נמנע השירות ממתן המלצה בעניינו, והמשיב נדון, בין היתר, לעונש מאסר בעבודות שירות, אשר במהלך ריצויו נעצר בגין האירוע הנוכחי.

שירות המבחן התרשם כי המשיב מתקשה להכיר באחריותו האישית לבחירותיו, מציג מידע באופן מגמתי, שולל כל בעייתיות בהתנהגותו או באורח חייו, ומשליך את הבעייתיות במצבו על גורמים חיצוניים. המשיב שלל מעורבותו בעבירה של נהיגה בשכרות והשליך את האחריות על גורמי אכיפת החוק. כן שלל שימוש בסמים כלשהם במהלך חייו או שימוש לרעה באלכוהול.

השירות התרשם כי המשיב מתנהל באופן חסר גבולות בהקשרים שונים, מתקשה לווסת עצמו, עונשים שמוטלים עליו אינם גורמים להרתעתו, והוא אינו מכיר בצורך לבצע שינוי בהתנהגותו. לנוכח כך, ההערכה בתסקיר הייתה כי קיים סיכון ממשי להישנות התנהגות בעייתית, לרבות בתחום התעבורה.