מדינת ישראל נ' נזאל דורב

גזר דין

בתיק זה הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בעבירה של נהיגה בלא רישיון נהיגה, ועבירה נלווית של נהיגה ברכב בלא ביטוח.

ב"כ המאשימה ביקש להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל, פסילת רישיון נהיגה, קנס ועונשים נלווים.

לנוכח עתירת המאשימה למאסר וגילו של הנאשם, הופנה  הנאשם לשירות המבחן אשר המליץ להמנע מהטלת עונש מאסר בפועל ולהסתפק בעונש של"צ, וזאת בין השאר לאור התרשמות שירות המבחן מאופיו החיובי, הפנמתו את חומרת העבירה וקבלת אחריות מלאה על המקרה.

בטרם נגזר דינו של הנאשם הוא נפגע בתאונה בה נפל מגג ביתו ונחבל באורח משמעותי, הפסיק את עבודתו והוא מתקיים מקצבת נכות. לנוכח השינוי במצבו, הופנה הנאשם על ידי בשנית לשירות המבחן אשר קבע כי בנסיבות הנאשם לא יוכל לבצע של"צ והמליץ להסתפק במאסר מותנה.

הסניגור ביקש לאמץ את המלצתו המאוחרת של שירות המבחן וחזר ופירט את נסיבותיו האישיות של הנאשם.

כבר קבעתי לא אחת כי אין לקבל כי מי שאינו מורשה בנהיגה ולא הוכשר לכך נוטל לעצמו את החירות לנהוג ברכב, פעולה שכרוכה בסיכון ומצריכה מיומנות. חומרת העבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה, הסכנה הרבה הטמונה בנהיגה ברכב על ידי אנשים שהינם בלתי מורשים, זאת בנוסף להיות עבירה זו לצערי נפוצה, מחייבים אותי בדרך כלל להעדיף את האינטרס הציבורי של הרתעת הרבים על פני האינטרס האישי של הנאשם.

ככל שמדובר בעבירה ראשונה של אדם ינוע העונש הראוי במתחם שבין מאסר שכולו מותנה למאסר שחלקו יהיה בפועל, לתקופה קצרה, אותה ניתן לרצות בעבודות שירות.

הענישה הספציפית במסגרת מתחם הענישה תיגזר בראש ובראשונה מנסיבות ביצוע העבירה ואופן משני, מנסיבותיו של הנאשם עצמו.

המאשימה לא יכולה הייתה, מסיבה כלשהי, להציג בפניי את נסיבות המקרה, כך שלא הובררה חומרת האירוע: האם מדובר היה בנהיגה בדרך ראשית, דרך עפר או מגרש חנייה.

באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם הרי אלה פורטו בתסקיר המבחן אשר קבע כי לנוכח התאונה המאוחרת לאירוע הנאשם לא כשיר לביצוע של"צ. בנסיבות אלה ברור כי הנאשם לא כשיר אף לביצוע עונש של עבודות שירות. בדרך כלל יינתן משקל מוגבל למצבו הרפואי של אדם אשר היה קיים בעת ביצוע העבירה, אולם יש מקום לתת משקל גבוה יותר למצב אשר השתנה, מסיבה אובייקטיבית, לאחר האירוע.

כשאני מביא בחשבון את כל האמור לעיל, ראיתי לנכון להימנע בנסיבות מגזירת עונש של מאסר בפועל על הנאשם דנן, ולהסתפק בעונש מותנה אשר ירתיע אותו מלחזור על מעשיו.

לאור כל האמור לעיל, ראיתי לנכון לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

*אני דן את הנאשם לשלושה חודשים מאסר על תנאי למשך שנתיים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה הנ"ל על עבירה לפי סעיף 10(א), לפקודת התעבורה, או סעיף 67 לפקודת התעבורה.

*אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 18 חודשים.

הנאשם ריצה למעשה תקופת פסילה ארוכה מזו במסגרת הפסילה עד תום ההליכים, לפיכך אין עליו פסילה נוספת.