מדינת ישראל נ' מסלאתי ואח'

החלטה

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים בכוונה לבצע גניבה או פשע בצוותא, גניבה בצוותא, ניסיון גניבה בצוותא, היזק בזדון בצוותא, הסתייעות ברכב בצוותא והחזקת כלי פריצה בצוותא.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המבקש עד תום ההליכים והמבקש שוחרר בתנאים מגבילים שכללו מעצר בית.

בהמשך תוקן כתב האישום בהסכמה והמבקש הורשע על פי הודייתו בעבירות של התפרצות לבניין שאינו מגורים בצוותא וגניבה, היזק בזדון בצוותא, והסתייעות ברכב לפשע בצוותא.

במסגרת התיק העיקרי בו הורשע הנאשם כאמור על פי הודייתו בכתב אישום מתוקן נשמעו טיעונים לעונש ביום 29.6.11 והתיק נדחה לגזר דין ליום 11.8.11.

במסגרת אותו תיק ובאותו מועד הודיע ב"כ הנאשם האחר על הסכמה בהקלה בתנאי השחרור בעניינו לפיה יהיה רשאי אותו נאשם לצאת את מעצר הבית עד השעה 20:00 בפיקוח ואילו ב"כ המבקש שבפניי הודיעה על הסכמה להקלה בתנאי השחרור לפיה המבקש יהיה רשאי לצאת להתאווררות בפיקוח משעה 10:00-14:00.

בית המשפט אישר באותו מועד את הסכמת הצדדים לעניין ההקלה בתנאי השחרור ונתן לה תוקף של החלטה.

עניינה של הבקשה שבפניי- עיון חוזר בהחלטת ההקלה בתנאי השחרור שניתנה באותו מועד -29.6.11- באופ ן ששעות ההתאווררות תוארכנה בין השאר על מנת לאפשר למבקש לסייע לאמו בשיפוץ גן הילדים אותו היא מנהלת, תוך שימשיך להיות בפיקוחה המלא והצמוד בכל שעות ההתאווררות.

הבקשה הובאה מלכתחילה בפני כב' השופט קרשן אשר דן בתיק המת.ת לכחתחילה והוא קבע כי לא מצא כי קמה סמכות לדון וככל שיתבקש דיון במעמד הצדדים יקבע דיון כזה, בהמשך חזרה הסנגורית והגישה בפני כב' השופט קרשן בקשה נוספת שבסיומה עתרה כי ככל שבימ"ש לא ימצא שיש סמכות לדון בתיק הרי שידחה אותה על הסף.

באותה בקשה ציינה הסנגורית את עילת ההפליה והעניין הועבר לתגובה המאשימה.בנסיבות העדר תגובה לעניין ההפליה קבע כב' השופט קרשן את הדיון במעמד הצדדים בפני שופט תורן- זהו הדיון בפניי.

עיינתי בתיק המ.ת בתיק הפלילי ושמעתי טיעוני ב"כ הצדדים.

אומר תחילה כי לא מצאתי שכב' השופט קרשן גדר את גדר הדיון בפניי אך ורק לשאלת ההפליה.

כב' השופט קרשן כלל לא הביע דעה לא באשר לגדר הדיון כפי שיתקיים בפני שופט תורן ואף לא באשר לגדר הטענות ובוודאי שלא באשר הגדר של הסמכות של השופט אשר ידון בבקשה לגופה. כל שקבע כב' השופט קרשן שהבקשה תידון לגופה במעמד הצדדים במועד היום.

הנה כי כן, אינני רואה עצמה מוסמכת ורשאית לחרוג מהוראות החוק והפסיקה ולהצטמצם לד' אמות הדיון כפי שההגנה מזמינה את בימ"ש והדיון צריך להתקיים כפי שנקבע בחוק ובפסיקה לעניין עיון חוזר.

בפסק דין משולם קבע בימ"ש כי בדיון בבקשה לעיון חוזר על בימ"ש לדון תחילה בשאלת הסף אשר בילתה אין והיא שאלת הסמכות. רק לאחר שימצא בימ"ש כי קמה סמכותו לדון בבקשה לעיון חוזר הוא רשאי לדון בשאלה אם בהנחה שיש סמכות אם יש מקום לשנות ההחלטה.

אומנם בעת שניתן פסק דין משולם, דיבר החוק דאז אך ורק על שני תנאי סמכות, דהיינו שינוי נסיבות או עובדות חדשו שנודעו, אך בין לבין שונה החוק וכיום על פי החוק קיימים 3 תנאי סמכויות חלפיים והם : שינוי נסיבות, עובדות חדשות, או חלוף זמן מעת ההחלטה.... עם זאת העקרונות כפי שנטבעו בהילכת משולם בעינם.

שקלתי אם התקיים תנאי מתנאי הסמכות :

שינוי נסיבות:

לא מצאתי כי השתנתה נסיבה כלשהי מעת מתן ההחלטה ביום 29.6.11.

ככל שהנסיבה החדשה הנטענת עניינה הפליה בין המבקש שבפניי לבין הנאשם אחר, הרי ברור שאין מדובר בנסיבה חדשה, שהרי ההודעות על ההסכמות לגבי ההקלות בתנאי השחרור של שני הנאשמים ניתנו זו לצדה של זו, כמעט בדיבור אחד כאשר הודעת ב"כ הנאשם 1 על ההסכמה מופיעה בשורה 13 לפרוטוקול מיד אחרי השורה 16 לפרוטוקול מופיעה ההודעה על ההסכמה להקלה בפני המבקש שבפניי.