מדינת ישראל נ' מסארוה(עציר)

החלטה

1.בפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, שבצידה כתב אישום בו מיוחסות לו עבירות של התפרצות לרכב וחבלה במזיד לרכב.

על פי כתב האישום נשוא הבקשה ביום 28.05.10, בשעת לילה (02:00) בכפר-סבא, התפרץ המשיב לרכב בכך שניפץ את שמשת דלת הרכב ונכנס לתוכו, וזאת על מנת לבצע גניבה או פשע.

בהמשך, נטל מכשיר פלאפון סלולרי, אך הגיע למקום דפני גיא שהבחין במתרחש ואחז בידו של המשיב.

סופו של דבר, ונוכח אחיזת המשיב במברג ואמירתו לגיא כי יתן לו ללכת, חשש זה לחייו ואפשר למשיב למלט עצמו מהמקום.

2.לא היתה מחלוקת בין הצדדים באשר לקיומן של ראיות לכאורה בבסיס הבקשה.

באשר לעילת מעצר – ציינה ב"כ המשיב כי זו קיימת, אך מאופיינת ברף עוצמה תחתון – וזאת מאחר והעבירות לא בוצעו בתחכום או בצוותא חדא, באופן שיש להעדיף את שחרורו של המשיב בתנאים ולחלופה – כשהוצע אחיו, שהינו עובד – להוות מפקח מידי עד מציאתו של מפקח אחר במעצר בית.

3.ב"כ המבקשת מתנגד לעתירת ב"כ המשיב, בהדגישו את הרשעותיו הקודמות המרובות של המשיב המהווה סיכון לביטחון הציבור, מאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו, וגם נוכח פסיקת בתי המשפט באשר לעבירות רכוש – על רקע ריבוי הרשעות קודמות.

4.בבחינת נסיבותיו של המשיב עולה כי הינו יליד 72' ולחובתו 15 הרשעות קודמות בגין עשרות פרטי אישום, החל משנת 86' אז החל בביצוע עבירות רכוש רבות, התפרצות למקום מגורים, גניבה.

בהמשך נדון בגין בריחה ממשמורת חוקית, תגרה במקום ציבורי, והחל משנת 90' נדון אף למאסרים בגין הרשעותיו – בגין בריחה ממשמורת חוקית, ב-91' נדון לארבע שנות מאסר בגין קשירת קשר לביצוע פשע בשבעה פרטי אישום, הצתת רכב, שבל"ר, ב-93' נדון ל-18 חודשי מאסר בגין בריחה ממשמורת חוקית – והענישה הופחתה בערעור ל- 5 חודשי מאסר.

בהמשך נדון בגין עבירות סמים החל משנת 95' למאסרים מותנים, ב- 96' בגין החזקת סכין, ב- 97' למאסר למשך 9 חודשים בגין עבירות רכוש ואלימות גם כלפי שוטרים ובשנת 2000 נדון ל-3 שנות מאסר בגין עבירות התפרצות למקום מגורים, פריצות לכלי רכב, גניבה, סמים והתחזות כבעל תעודה (13 פרטי אישום).

בהמשך אף הורשע בגין עבירת איומים ובשנת 2001 למאסר בן 12 חודשים בגין עבירות פריצות לרכב, התחזות לאחר, גניבה מרכב, החזקת נכס חשוד כגנוב, ב-2005 נדון ל-16 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות של החזקת כלי פריצה, החזקת נכס חשוד כגנוב, פריצה לרכב, חבלה במזיד, גניבה מרכב, ובשנת 2009 נדון ל- 19 חודשי מאסר בגין חבלה במזיד לרכב ופריצה לרכב, כמו גם גניבה מרכב.

בתיק זה אף הוטל עליו מאסר מותנה בן 12 חודשים שהינו בר הפעלה בכתב האישום נשוא הבקשה.

5.יצוין עוד כי על פי דברי המשיב – שוחרר הוא ממאסרו האחרון ביום 16.02.10, וכן מסר בהודעתו כי הוא צורך סמים (מסוג קוקאין) באופן קבוע החל משנת 90'.

6.לאחר סקירת מעורבותו של המשיב בפלילים, ברי כי יפים לעניינו דבריו של כב' השופט עמית בבש"פ 45/10 מיום 07.01.10, כמפורט בבקשה שבפניי:

"כשלעצמי, אני מתקשה לקבל את הטענה כי בכל מקרה של עבירת רכוש יחידה או עבירת רכוש לא מתוחכמת, לא קמה עילת מעצר. יש בגישה זו כדי לעודד בעקיפין ריבוי עבירות, שהרי כל שרשרת עבירות מתחילה בעבירה ראשונה. שמא יאמר העבריין לעצמו כי אין סיכוי שייעצר ב"מכה" הראשונה. "פתאום קם אדם בבוקר ומוצא..." שמכוניתו חלפה עם הרוח, ובמקרה הטוב נפרצה ותכולתה נשדדה. חוזר אדם לביתו בסוף עמל יומו ומוצא כי מאן דהו חדר לפרטיותו ונטל את רכושו ואת חפציו שאותם צבר בזיעת אפו ומיטב כספו. מי ימוד את עוגמת הנפש, הרוגז וחסרון הכיס שנגרמו למי שנפגע מאותן עבירות רכוש, שדומה כי ליבנו גס בהן והסטטיסטיקה של העבירות הלא מפוענחות בתחום זה מדברת בעד עצמה".

בענייננו – ברי כי הנאשם הינו שור מועד.

כשאינו אסור – הוא שב לסורו ומבצע עבירות במגוון רב, רכוש, סמים, אלימות – ובסמוך לאחר שחרורו מהכלא, למרות שחרב דמוקלס מתהפכת מעל צווארו – בדמות מאסר מותנה בן 12 חודשים - אין מורא הדין עליו והוא שב ומבצע עבירות.

גם צריכת הסמים על ידי המשיב, באופן עקבי מאז שנת 90' - מעצימה את מסוכנותו.

המשיב מהווה סכנה ברורה לביטחון הציבור בהיותו משוחרר – ואינני סבורה כדעת באת כוחו כי מדובר בעוצמה פחותה של עילת מעצר המצדיקה את שחרורו בתנאים או לחלופה.