מדינת ישראל נ' מנטל

הכרעת דין

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, ביום 23.02.2012 בשעה 14:00, שעה שנהג בכביש 70 ק"מ 10 לצומת אבליים, נהג ברכבו ובעת שהרכב היה בתנועה השתמש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961.

2.הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.

3.התביעה הביאה כעד מטעמה את השוטר, רס"מ ארגנטרו אריק, עורך הדו"ח והגישה באמצעותו את הדו"ח וכך נכתב בדו"ח ת/1.:

"במהלך סיור שגרתי עם ניידת כחול לבן מצומת אבליים לגלעם הבחנתי בבירור כאשר אני נוסע לאט בנתיב השמאלי ביותר ברכב שנסע בנתיב השמאלי מכיוון ההפוך מגלעם לנעמה שגם הוא נסע לאט בגין פקק (רמזור) הבחנתי ברכב בתנועה כשהנהג אוחז בידו השמאלית בפלאפון ומצמיד לאוזנו השמאלית ומניע את שפתיו תוך שמירת קשר עין רציף הסתובבתי לרכב הנ"ל במקביל אך שבשלב הנוכחי הנ"ל עמד בפקק והפעם הפלאפון בידו הימנית ומצמיד לאוזנו הימנית ברכב נהג לבדו".

בחקירתו הנגדית ציין העד כי המקרה הספציפי הזה אינו זכור לו, אך על פי מה שרשם בדו"ח הוא היה במקביל לנאשם לפני שעצר אותו כאשר הנאשם החזיק בטלפון הנייד והצמיד אותו לאוזנו הימנית.

4.מטעם הנאשם העיד הנאשם בעצמו.

"אני נהגתי באוטובוס זעיר. נסעתי מכיוון הקריות לכיוון צומת אעבלין. יש שם צומת רמזור. אני עמדתי בפקק שאני לא זוכר פקק כזה כבר הרבה זמן. הייתה לי שיחה, לחצתי על הספיקר ודיברתי עם הספיקר. השיחה הייתה כל כך קצרה שכשהוא הגיע אלי השוטר טען בפניי דרש את המסמכים, ניגש לאוטו וניגשתי אליו הוא כבר רשם את הדו"ח".

בחקירתו הנגדית כשנשאל הנאשם כמה זמן דיבר בטלפון. השיב הנאשם: "לא דיברתי הרבה זמן כי השיחה לא הייתה מעניינת".

הנאשם ציין כי כאשר לחץ על הכפתור בטלפון היה במצב של עמידה.

לשאלת בית המשפט: "עם מי דיברת".

השיב הנאשם:" זו היתה שיחה עם חברת השקעות. היה מגיע לי כספים של אשתי המנוחה. ישבתי איתם הרבה זמן, הרבה טלפונים וכאב ראש. פניתי לעו"ד ותוך פחות משבועיים קיבלתי את הכסף.

5.לאחר שבחנתי את ראיות התביעה מזה ואת ראיות ההגנה מזה, הגעתי למסקנה לפיה, עמדה התביעה בנטל השכנוע כנדרש במשפט פלילי לעבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן:

אין מחלוקת כי לנאשם אין דיבורית ברכב. כמו כן, הנאשם מודה כי עשה שימוש בפלאפון נייד. המחלוקת הינה האם השתמש הנאשם בפלאפון שעה שהרכב היה בתנועה או שמא הוא עשה זאת שעה שהיה במצב של עצירה בפקק.

במחלוקת בין הצדדים אני מעדיף את גירסת התביעה

עד התביעה השוטר ארגנטרו אריק העיד בפניי בצורה ברורה ועקבית לדברים שרשם בדו"ח ת/1 ושוכנעתי כי דבריו משקפים נאמנה את עובדות המקרה לאשורן.

עדות השוטר מפורטת ונסיבות המקרה מפורטת בדו"ח בדקדקנות תוך התייחסות לכל נסיבות האירוע, באיזה יד החזיק הנאשם בטלפון הנייד, כיצד הבחין בביצוע העבירה, איפה הוא עמד ביחס לנאשם , מאיזה כיוון הנאשם הגיע בעת ביצוע העבירה.

לאור מיקומו של עד התביעה ביחס לנסיעת הנאשם, לא הייתה כל מניעה להבחין בביצוע העבירה. השוטר ציין בדו"ח כי ראה את הנאשם בבירור בשתי סיטואציות אוחז בטלפון הנייד. בפעם הראשונה הבחין השוטר בנאשם כשהיה נוסע באטיות בפקק אוחז בידו השמאלית בטלפון נייד ומצמידו לאוזן שמאל ומניע את שפתיו, ובפעם השנייה כאשר השוטר נסע במקביל לנאשם הבחין בו מחזיק בטלפון הנייד ביד ימין ומצמידו לאוזנו הימנית שעה שהוא עומד בפקק. אופן תיאור זה של העובדות יש בו כדי לחזק את אמינותו של השוטר.

לא מצאתי בדברי הנאשם דבר שיש בו כדי להטיל דופי כלשהו במהימנות עדותו של עד התביעה.

בהעדיפי כאמור את עדותו של עד התביעה על פני עדותו של הנאשם, שוכנעתי מעל לכל ספק סביר, כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום ולפיכך, הנני מוצא אותו אשם בביצועה.