מדינת ישראל נ' מנור

בפני

שופט שמואל מלמד

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו, ב- 16.12.09 בשעה 16.00 או בסמוך ברחוב דיזנגוף, סטה הנאשם עם אוטובוס בו נהג (להלן: האוטובוס) ופגע ברכב ניסאן. כתוצאה מהתאונה נגרם לרכב הניסאן נזק. בהמשך הנאשם לא מסר את פרטיו לנהג רכב הניסאן, בכך מואשם הנאשם כי עזב את המקום מבלי למסור פרטים. כל זאת בניגוד לתקנות 21(ג), 41, 145(א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר בהאשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

המחלוקת בתיק הטעונה בירור, מתחלקת לשתים.

ראשית: האם הייתה תאונה ונזק בצידה? שמא לאו.

שנית: אם התשובה חיובית לשאלה הראשונה. אלינו לבחון האם הנאשם מסר פרטיו לנהג רכב הניסאן?

מטעם התביעה העידו שני עדי תביעה ובוחן תאונות דרכים.

עד התביעה הראשון מטעם התביעה היה מר' מנדל עוזר עוזיאל (להלן: מר' עוזיאל) שנקלע למקום במקרה. לדברי מר' עוזיאל הוא אינו מכיר איש מהצדדים. בחקירתו הראשית סיפר שבאותו יום נהג במונית, בעבר מר' עוזיאל היה נהג אוטובוס 36 שנה. מר' עוזיאל עצר ברמזור אדום מס' רכבים אחרי האוטובוס של הנאשם. כשהתחלף האור ברמזור לירוק ראה מר' עוזיאל את האוטובוס נותן מכת זנב ברכב הניסאן. מר' עוזיאל הביט על נהג רכב הניסאן וראה שהוא בהלם. הם החלו נוסעים בעקבות האוטובוס. לאחר הרמזור פנה מר' עוזיאל לנהג האוטובוס ואמר לו "סליחה אדוני נתת מכת זנב קטנה לאוטו" הנאשם החל לצעוק עליו שלא הוא פגע וסרב למסור את פרטיו. בהמשך הנוסעים באוטובוס החלו להתרגז על העיכוב ומר' עוזיאל היצע לנהג רכב הניסאן כי יפנה למשטרה.

בחקירה נגדית הסביר מר' עוזיאל את מהלך הפגיעה. לדבריו כאשר סטה הנאשם עם האוטובוס מהנתיב הימני לשמאל הדרך פגע הנאשם עם החלק האחורי השמאלי בצד הימני קדמי של הרכב נהג רכב הניסאן. מר' עוזיאל הסביר לבית המשפט כי אינו יכול להעיד האם רכב הניסאן היה בעצירה מוחלטת, אך לדבריו הוא ראה את הפגיעה עצמה הגם שראה את הרכב זז. הרי שלדבריו ראה ותיאר את הפגיעה גופה.

עד תביעה השני מטעם התביעה היה נהג רכב הניסאן עצמו מר' גרגורי אלדרוב (להלן: נהג רכב הניסאן) בחקירה ראשית טען נהג רכב הניסאן כי ראה את האוטובוס פונה לכיוונו כאשר הוא עומד לפגוע בו. נהג רכב הניסאן צפר והבהב לנאשם עם אורות הרכב. הנאשם לא הגיב לאותות ופגע עם האוטובוס בצד הקדמי ימיני של רכבו. נהג רכב הניסאן פנה לנהג האוטובוס שימסור לו את פרטיו. ברם, נהג האוטובוס סירב. נהג רכב הניסאן נסע בעקבות האוטובוס, אך הנאשם עמד בסירובו למסור את פרטיו.

בחקירה נגדית טען נהג רכב הניסאן כי התאונה אירעה בדיזינגוף ואם אמר במשטרה כי התאונה קרתה באלנבי הרי שטעה. נהג רכב הניסאן לא ידע לומר מי פנה ראשון לנהג האוטובוס למרות שסבר שיתכן כי הוא היה ראשון. לטענת נהג רכב הניסאן נגרם לרכבו נזק רב של פגיעה חיצונית ומכנית פנימית של הרכב. הוגש לבית המשפט הפתק עליו טען נהג רכב הניסאן כי רשם בעצמו את מספר הרישוי האוטובוס כפי שראה אותם במקום האירוע ופרטי מר' עוזיאל.

עד התביעה השלישי מטעם התביעה היה מר חג'בי בועז שהינו שוטר שערך מסמכים בתיק.

הודעת נאשם מיום 20.12.02009 ממנה עולה כי הנאשם כפר בקיומה של תאונה בה היה מעורב. הנאשם זכר אירוע בו אוים ע"י נהג ונהג מונית. בשל חששו לפתוח את דלת האוטובוס, אמר הנאשם לנהג לרשום את מספר הרישוי של האוטובוס ולפנות לביטוח של דן.

עוד טען הנאשם כי בשל החשש התקשר למשטרה וחדר האלחוט של חברת דן.

הודעת נאשם מיום 25.3.2010 . הנאשם טען כי לא היה מעורב בתאונה. לדבריו כיוון שהיו פקקי תנועה במקום נהג רכב הניסאן יכול היה להפנות את תשומת ליבו לנזק, ברם נהג רכב הניסאן בחר שלא לעשות כן. בהמשך מר' עוזיאל ונהג רכב הניסאן נסעו בפראות אחרי הנאשם (שורה 20 עמ' 1 להודעה) חסמו אותו תוך סיכון שלו, של הנוסעים באוטובוס ושל העוברים בדרך. הנאשם ממשיך בהודעתו לתאר את המרדף אחריו. לדבריו הוא הודיע בתדר האלחוטי לדן שהפנו אותו לפנות למשטרה. עוד טוען הנאשם כי הציע לנפגע לרשום את מספר האוטובוס ולפנות לביטוח של דן. לדבריו כאשר התקבל לדן נמסר לו בחברה כי את פרטיו מוסרים בחברת דן והוא אינו נדרש למוסרם בשעת תאונה (שורה 66 עמ' 2 להודעה).

מטעם ההגנה העיד הנאשם לדבריו היה בתחנה בדיזינגוף סנטר האוטובוס היה בזווית לתחנה עקב התנועה המרובה בכביש עם נטייה ימינה. כאשר, התיישר עם האוטובוס לא חש כי ארעה פגיעה ברכב אחר. לדבריו רק בצומת עם רח' אבן גבירול ראה לראשונה מונית שנסעה בפראות וחסמה את נתיב נסיעתו. הנהג יצא במהירות. רץ לכיוון האוטובוס נופף עם ידו וצעק לנאשם, אתה פגעת ברכב ברח' דיזינגוף. הנאשם שאל אותו האם פגע ברכבו, משהשיב נהג המונית לא, אמר לו הנאשם אין לי מה לדבר איתך. נהג רכב הניסאן הגיע אל הנאשם רק ברחוב לסקוב וטען כי נפגע ברכבו מאחור. הנאשם הביט ממקום מושבו לא ראה שום נזק. הנאשם אמר לנהג רכב הניסאן כי יתכן שהייתה לו תאונה עם אחר. נהג רכב הניסאן ומר' עוזיאל החלו נוהגים בנאשם בבוטות ואיומים. ביקשו את פרטי הנאשם. הנאשם אמר להם את שמו את מספר האוטובוס ואת מספר דן. עוד היפנה אותם למחלקת הביטוח של דן. באוטובוס החל אי שקט. הנאשם טען בחקירתו כי הוא רשם בעצמו לנפגע את פרטיו על הפתק שהוגש לבית המשפט. בהמשך נהג רכב הניסאן ונהג המונית החלו להכות את אוטובוס ולקלל. נהג רכב הניסאן ומר' עוזיאל סיכנו את חיי הנאשם וחיי הנוסעים. הנוסעים התקשרו למוקד 100 לדווח על חטיפת האוטובוס.