מ"ת
בית משפט השלום לתעבורה בחדרה
|
2015-09-10
27/12/2010
|
בפני השופט:
משה גינות
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
איל מלכה
|
|
החלטה
בפני בקשה לעיון חוזר בעניינו של המשיב איל מלכה.
על פי הנטען בבקשה, ביום 16.9.10 הואשם המשיב בעבירות של נהיגה בקלות ראש, ללא רשיון נהיגה, ובעבירות של נהיגה בזמן פסילה.
כנגד המשיב הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים.
בסופו של דבר נרקם הסדר טיעון בין הצדדים בגדרו אמור הנאשם לצרף תיקים נוספים שעניינם נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רשיון נהיגה.
כב' השופטת ארגמן הורתה למשיב להתייצב בפני הממונה על עבודות השירות והושגה הסכמה לשחרר את המשיב בתנאים של מעצר בית חלקי בין השעות 02:00 בלילה ועד השעה 12:00 בצהריים למחרת, שעות בהן אמור היה המשיב לשהות בביתו.
לטענת המבקשת, המשיב הפר את החלטתה של כב' השופטת ארגמן שכאמור ניתנה ביום 16.9.10 בכך שביום 24.12.10 סמוך לשעה 13:30, הוא נהג באופנוע כשהוא מרכיב חבר נוסף.
כמו כן נטען שבאותו יום בשעה 04:40 הגיעו שוטרים לביתו אולם הוא לא היה במקום, קרי בבית, ובכך הפר את הוראת בית המשפט.
בגין הפרות אלו נתבקשתי להורות על מעצרו עד תום ההליכים ולחלט ערבות ע"ס 12,000 ₪ אותה הפקיד הנאשם כתנאי לשחרורו.
קיימנו דיון ארוך במהלכו כבר הספקתי לעיין בתיק החקירה שנפתח כנגד המשיב.
ראשית, יש לציין כי המשיב כופר מכל וכל בעבירות המיוחסות לו.
אשר לעבירה של נהיגה באופנוע בזמן פסילה, ראוי לציין כי בידי המאשימה מזכר קצר של שוטר שטען כי הבחין בנאשם מסיע נוסע נוסף על גבי האופנוע.
עם זאת, מן המזכר עולה כי שני הרוכבים חבשו קסדות לראשם, אולם השוטר אשר צעד רגלית בעיר טוען כי חרף הקסדה אותה לבש נהג האופנוע, הוא הצליח לזהות את הנאשם.
ברור הוא שאין זה השלב שבו אפשר לקבוע ממצאי מהימנות ולא ניתן לקבוע בבטחון כי אכן השוטר זיהה את המשיב בוודאות מוחלטת.
עם זאת, יש לדעתי מקום לקבוע כי לא מדובר בראיה חד משמעית.
אשר לטענה כי שוטר הגיע לביתו של המשיב בשעה 04:40, דפק בדלת ולא נענה – טוען המשיב כי הוא לן בביתו וכי יושבי הבית לא שמעו את הדפיקות בדלת.
סנגורו של המשיב מציין כי למחרת היום בוצעה פעולת בדיקה נוספת והמשיב שהה בביתו.
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, סברתי כי ההפרות המיוחסות לכאורה למשיב אינן מצדיקות את מעצרו עד תום ההליכים.
ראוי לציין כי משפטו של הנאשם נקבע ליום 13.1.11 לאחר שהצדדים הגיעו להסדר טיעון.
כאמור, לא כל הפרה מחייבת מעצר עד תום ההליכים, ובענין זה ראיתי לשנות את תנאי השחרור של המשיב כך שהוא יהיה נתון במעצר בית מלא כל יום החל מן השעה 20:00 ועד לשעה 08:00 למחרת בבוקר.