מדינת ישראל נ' מלול(עציר) ואח'

החלטה

אני מורה על מינוי הסנגוריה הציבורית לייצג את שני המשיבים בהליך זה.

ניתנה והודעה היום י"ט אייר תשע"א, 23/05/2011 במעמד הנוכחים.

יואל עדן, שופט

החלטה

המשיבים יהיו במעצר עד החלטה אחרת.

נדחה לעיון ומתן החלטה.

הדיון יתחדש בשעה 14:30.

ניתנה והודעה היום י"ט אייר תשע"א, 23/05/2011 במעמד הנוכחים.

יואל עדן, שופט

החלטה

1.זוהי בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן : "חוק המעצרים").

2.כנגד המשיבים, הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה, בצוותא חדא – עבירה לפי סעיף 186 (א) + 29 לחוק העונשין.

3.על פי האמור בכתב האישום, בתאריך 20.05.2011, סמוך לשעה 05:00, בהיותם ברכב, החזיקו המשיבים בצוותא חדא בסכין מתקבעת ולא הוכיחו כי הסכין הוחזקה למטרה כשרה.

4.ב"כ שני המשיבים טענו להעדר ראיות לכאורה וכן להיעדר עילת מעצר.

5.בהליך זה שמכח סעיף 21 לחוק המעצרים, אין בית המשפט מכריע בדין אם לחייב נאשם או לזכותו, ואין להידרש לבקשה למעצר כמו שהייתה הכרעת דין. השאלה הינה קיומו של פוטנציאל הרשעתי, בראיות גולמיות אשר לגביהן קיים סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט יוביל לראיות אשר מבססות אשמה מעל לכל ספק סביר. ראה בש"פ 6187/95, מ"י נ' סלימאן אלעביד (1995), לא פורסם, בש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל פד' נ (2) 133, בש"פ 825/08 מדינת ישראל נ' מוחמד דחלה פד' נב (1) 625.

אין כאן מחד הכרעה בתיק עצמו, או כניסה לשאלת מהימנות עדים, אך יש בחינה של ממש את חומר הראיות והסתכלות על התוצאה האפשרית של ההליך הפלילי, לא רק בשים לב לראיות התביעה, אלא גם לעוצמתן, להגיון הדברים ולראיות הגנה ככל שישנן.

6.בחינת חומר החקירה באספקלריה של המבחנים האמורים מביאה למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה בעבירה המיוחסת לשני המשיבים בכתב האישום.

7.על פי חומר החקירה [ר' מזכר של השוטר כהן מיום 22.05.2011], הסכין: "היתה מונחת על השטיח של המושב שליד הנהג ברצפה...".

על פי מזכר זה, המשיב 2 ישב כנוסע במושב אשר ליד הנהג ולרגליו כאמור הסכין, בעוד המשיב 1 נוהג ברכב.

8.המדובר בסכין אשר על פי חומר החקירה ניתנת לקיבוע. לא יכולה להיות מחלוקת כי מדובר בסכין כהגדרתה בחוק.

לעניין זה ר' דוח פעולה נוסף של השוטר כהן מתאריך 20.05.2011.