ת"פ
בית משפט השלום קריות
|
850-08-08
12/07/2010
|
בפני השופט:
טל תדמור-זמיר
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
אלי מיארה
|
הכרעת-דין,החלטה |
הכרעת דין
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, איומים והעלבת עובד ציבור.
רקע
מעובדות כתב האישום עולה כי ביום 18.12.07 הגיעו השוטרים אשר הולצמן ודוד שרביט (להלן: "השוטרים") לרחוב דרך עכו בקריית מוצקין לשם טיפול בארוע.
משהודיע השוטר שרביט לנאשם כי הוא מעוכב , איים עליו הנאשם כי ייתן לו בוקס בפנים ולכן נעצר. לאחר מעצרו הובא הנאשם עקב בקשתו לבית החולים רמב"ם בחיפה, שם העליב הנאשם את השוטר רמי מזרחי, באומרו "כוס אמא שלך" וכן תקפו על ידי הטחת מכת אגרוף בבטנו ונגיחה בחזהו, בהמשך אף איים עליו באומרו "כוס אמא שלך, תוריד לי האזיקים, אני אחתוך לך את הראש, אני אוריד לך את הראש בן זונה, אל תדאג אני עוד יתפוס אותך, אתה מת, אני אחתוך אותך ואת כל המשפחה שלך, אני אהרוג אותך, תן לי את האקדח שלך אני יורה בך" ובהמשך תקף אותו הנאשם על ידי בעיטה בידו.
מטעם התביעה העידו 5 עדים, רס"מ דוד שרביט, פקד דורית היפש, רס"ל רמי מזרחי סמ"ר סטניסלב צ'וידינוב ואיטה אדיר(רפי). המסמכים שערכו יתר העדים הוגשו בהסכמה.
עדי התביעה חזרו בעדויותיהם על הכתוב בדוח"ות שערכו בעת הארוע וטענו כי מעבר לכך אינם זוכרים דבר (ראה לדוגמה- עמוד 14 שורות 2-5, עמוד 15 שורות 17-30).
מטעם הנאשם העיד הנאשם עצמו.
דיון והכרעה
לאחר ששמעתי העדויות מצאתי לחלק הארוע לשניים. חלקו הראשון של הארוע עניינו האיומים שהשמיע הנאשם כלפי השוטר שרביט וחלקו השני עניינו העבירות כלפי השוטר מזרחי.
אדון בארועים על פי סדרם.
הארוע הראשון – מעדותו של שרביט עלה כי הגיע למקום לטיפול בארוע אלמ"ב וביקש לעכב את הנאשם. רק משאיים עליו הנאשם כי ייתן לו אגרוף בפנים, עצר אותו.
שרביט העיד עדות מהימנה וקוהרנטית ולא הסתיר פרטים שיש בהם כדי לתמוך טענות הנאשם (נושא חגורת הגב והיד השבורה של הנאשם).
חיזוק לעדותו של שרביט ניתן למצוא בת/2 – דו"ח פעולה של השוטר אשר הולצמן אשר נכח עם שרביט בארוע. (הדו"ח הוגש בהסכמה).
שרביט והולצמן סיפרו כי הנאשם הפיל עצמו על הארץ ליד הניידת אולם ציינו כי קם בכוחות עצמו, נכנס לניידת והוסע לתחנה.
הנאשם, גם בהודעתו ת/10 וגם בעדותו בבית המשפט הכחיש שאיים על שרביט. בחקירתו הנגדית הודה שהיה עצבני וצעק אבל טען כי לא קילל, הגם שציין כי לא זוכר בדיוק כל מילה (עמוד 23 לפרוטוקול בשורות 28 – 31).
לגבי הנפילה ליד הניידת - בהודעתו ת/10 טען כי לא הפיל עצמו ליד הניידת אלא החליק בעוד בעדותו בבית המשפט טען כי נפל בגלל השוטר שפתח את הדלת (עמוד 23 לפרוטוקול בשורות 15 – 16).
את טענותיו ומענותיו של הנאשם הנוגעות לאופן גביית הודעותיו ולדברים שנרשמו או לא נרשמו בהן אני דוחה מכל וכל, שהרי אותן הודעות הוגשו בהסכמה ומכאן שאין מחלוקת בדבר תוכנן.
עד כאן הארוע הראשון.
הארוע השני – מהעדויות עולה כי לאחר חקירתו התבקשו שוטרי הסיור ללוות את הנאשם לבית החולים רמב"ם וארבעה שוטרים יצאו למשימה.