החלטה
כתב האישום
1.כתב האישום כולל שלושה אישומים נגד המשיב כדלקמן:
לפי האישום הראשון – המשיב ביצע שתי עבירות תקיפה בנסיבות מחמירות, פציעה בנסיבות מחמירות וחבלה במזיד ברכב. לפי העובדות המפורטות באישום זה, בתאריך 29.1.10 בשעת לילה, בתחנת דלק, המשיב בצוותא עם משה עמר ואחרים, תקפו את אחד המתלוננים, פצעו אותו בעודם אוחזים בידיהם במקלות באבנים ובבקבוקי זכוכית, וגרמו לו לאיבוד הכרה, וכן תקפו מתלונן נוסף באמצעות מוט ברזל ואבן וגרמו לו לחבלות, וכן ניפצו את שמשת הרכב של המתלוננים.
לפי האישום השני – המשיב ביצע עבירה של הכשלת שוטר במילוי תפקידו. לפי העובדות המפורטות באישום זה, בתאריך 10.2.10 שוטר הבחין במשיב הדרוש לחקירה בגין האירוע נשוא האישום הראשון, והמשיב נמלט עד שהשוטר הצליח להשיג אותו, התנגש בו, והשניים נפלו ארצה. השוטר הורה למשיב על מעצרו ואז המשיב פתח במנוסה בשנית ונמלט.
לפי האישום השלישי – המשיב ביצע עבירות של נסיון תקיפה חבלנית, איומים, הכשלת שוטר, נסיון תקיפת שוטר, התנגדות למעצר והחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית. לפי העובדות באישום זה, בתאריך 30.4.10, בשעת לילה, המשיב ניסה לתקוף את המתלונן שהלך ברחוב, וזאת על רקע היותו של המשיב חבר של אחר הנאשם בתיק פלילי שהתלונה בו הוגשה על ידי המתלונן. המשיב זרק אבן גדולה לכיוון המתלונן שהחטיאה במעט את ראשו. כמו כן, חודשיים וחצי עובר למועד זה, המשיב ירק על המתלונן ואיים עליו, והכל בגלל שהלשין במשטרה על חברו. בהמשך למתואר לעיל, המשיב פתח במנוסה רגלית מפני שוטרים שערכו סריקות אחריו. השוטרים ניהלו אחרי המשיב מרדף רגלי, והמשיב ברח מפניהם, והתעלם מקריאותיהם לעצור. כאשר השוטרים תפסו אותו הוא התנגד למעצרו וניסה לתקוף את השוטרים. באותן נסיבות, המשיב נמצא מחזיק בסם מסוג חשיש לצריכה עצמית.
ראיות לכאורה
2. בתיק זה הוצגו על ידי המבקשת ראיות לכאורה לפי האישומים כדלקמן:
לאישום הראשון – דיסק המתעד צילום ממצלמה המותקנת בחנות "מנטה" בתחנת הדלק, שם נראה המשיב נכנס בריצה לחנות, ויוצא ממנה כשבקבוק בידיו, ועל ראשו קפוצ'ון.
בחקירתו במשטרה המשיב טען כי לא היה עם מעורבים אחרים באירוע, בניגוד לנראה בצילום. כמו כן, המשיב הפגין התנהגות מפלילה בבריחתו מהשוטרים, ובאי התייצבותו במשטרה במשך שלושה חודשים, חרף ידיעתו שהוא דרוש לחקירה.
3.ב"כ המשיב טוען כי אין ראיות לכאורה לאישום זה. ניתנה החלטה בנוגע לתשתית הראייתית באישום זה לגבי מעורב אחר – משה עמר, ובית המשפט בהחלטתו בעניין משה עמר, עמד על כך שקיימת בעיה בתשתית הראייתית. ב"כ המשיב טוען כי התקיפה לא צולמה, ולא ניתן לקשר בין הצילום בחנות לבין התקיפה.
כמו כן, ב"כ המשיב טוען כי אדם נוסף שהיה עם המשיב, מעוז וגאס, שוחרר מבלי שהוגש נגדו כתב אישום, ואין כל הבדל ביניהם.
4.לאור טענות ב"כ המשיב, בית המשפט צפה בדיסק המתעד את הצילומים מהחנות בתחנת הדלק ועיין בחומר החקירה.
בצילומים ניתן לראות את המשיב יחד עם מעוז וגאס, וניתן לראות אותו בא בריצה ולוקח חפץ מהמקרר של החנות ויוצא מהחנות. בצילומים לא נראה המשיב יחד עם משה עמר, למעט לשניה אחת, שאז משה עמר ניגש אל המשיב ואל מעוז וגאס. כנטען על ידי ב"כ המשיב, התקיפה עצמה לא תועדה.
מקריאת העדויות עולה, כי המתלונן 1, דמיטרי פרימסלוב, אמר שהתוקפים היו קבוצה של כ-6 נערים בני 16, 17, כולם היו עם קפוצ'ון על הראש, והם ירדו מהרכב עם בקבוקים ומקלות ולא זיהה אף אחד מהם. המתלונן 1 ציין, כי אחד הנערים יצא מהמזנון עם מנה חמה, וככל הנראה לפי הראיות, מדובר במשה עמר.
המתלונן 2, ודים פרימסלוב, לא זיהה את המשיב, ולא זיהה אף אחד מהאחרים בתמונות שהראו לו, אלא אמר שהוא חושב שלרובם היה קפוצ'ון על הראש. המתלונן 2 אמר שלא ראה מי זרק את הבקבוק לראשו או מי דקר אותו.
עדה נוספת שהיתה יחד עם המתלוננים, לאה גרונדל קלמנזון, אמרה שאינה יכולה לזהות את התוקפים, וגם היא מסרה שמדובר בנערים צעירים שהיו להם קפוצ'ונים על הראש. כמו כן, גם גב' אלבירה מושקוביץ, אשתו של המתלונן 2, טענה כי אינה יכולה לזהות את התוקפים.
המשיב נחקר פעמיים במשטרה - ביום 30/4/2010 וביום 4/5/2010, וטען כי לא היה בתחנת הדלק יחד עם משה עמר ועם מעוז ואגס, אף שאמר שיכול להיות שהיה לידם. כמו כן, המשיב כפר בכך שהשתתף בתקיפה.
5.הקשיים הראייתיים המפורטים בהחלטת בית המשפט מיום 21/2/2010, בעניינו של משה עמר, ולא אחזור עליהם במסגרת החלטה זו, רלוונטיים גם לעניינו של המשיב, וביתר שאת, מאחר שהמשיב לא זוהה על ידי מי מהמתלוננים. סימן הזיהוי של הקפוצ'ון אינו מספיק כדי לקשר את המשיב לאירוע, וכך גם העובדה שהוא נראה יוצא מהחנות במהירות עם בקבוק בידו. המשיב נתן הסבר במשטרה לכך שיצא בריצה, טען כי מונית חיכתה לו בחוץ, ולכן מיהר.
לא הובהר במה שונה עניינו של המשיב מעניינו של מעוז וגאס, שלא הוגש נגדו כתב אישום.