בפני
שופט חגי טרסי
הכרעת דין
כתב האישום
נגד הנאשם הוגש כתב אישום ובו שני אישומים. ביום 15.6.11 בוטל האישום השני בהסכמת הצדדים, בהתאם להוראת ס' 94 (ב) לחסד"פ. באישום שנותר, הוא האישום הראשון מיוחסת לנאשם עבירה של גניבת רכב – עבירה על סעיף 413 ב' לחוק העונשין, תשל"ז-1977, בכך שביום 11.11.10 בסמוך לשעה 20:45 ברחוב הנוטע 9 בנתניה, גנב קטנוע מדגם קימקו מספר רישוי 1389770 (להלן: "הקטנוע") השייך למר ניקיטה קנבסקי, על ידי כך שהניע את הקטנוע באמצעות צרור מפתחות אשר היה על הקטנוע, ונטל אותו ללא הסכמת בעליו.
תמצית ראיות התביעה:
לאחר שמיעת מסכת הראיות הקצרה ניתן לסכם ולומר כי העובדות במקרה זה כמעט ואינן שנויות במחלוקת. מעדותו האמינה של מחזיק הקטנוע, מר קנבסקי, אשר לא נסתרה, עולה כי ביום 11.11.10 בשעות הערב, בעת ששהה בחנות ברחוב הנוטע בנתניה, נגנב ממנו הקטנוע, אותו קיבל ממעבידתו – חברת "זיגזג". בטעות השאיר קנבסקי את מפתח הקטנוע בתוך "הסוויץ'", וכשיצא כעבור זמן מה מהחנות, גילה כי הקטנוע נעלם מהמקום.
בחלוף יומיים וחצי לערך, ביום 14.11.10 בשעה 10:40, בעקבות מידע שהתקבל ולפיו מחזיק הנאשם בקטנוע גנוב, יצא צוות משטרה לעבר בית הנאשם. השוטר קאיס נאטור (להלן: "נאטור"), ירד מהניידת וביצע סריקה בסמוך לבית הנאשם ואילו השוטרים הנוספים, אלי מינס ואבי אשכנזי, שהו בקרבת מקום כצוות סגירה. במהלך הסריקה איתר נאטור את הקטנוע, כשהוא חונה מתחת לבניין ברחוב ברודצקי 9, הניצב בשכנות לבית מגורי הנאשם ברחוב ברודצקי 11.
לאחר איתור הקטנוע מצא לעצמו נאטור עמדת תצפית קרובה והמתין לבאות. כעבור 40 דקות לערך, זיהה נאטור את הנאשם, המוכר לו מפעילות קודמת, מתקרב אל הקטנוע, כשברשותו קסדה שחורה. הנאשם התיישב על מושב הקטנוע, הכניס מפתח לסוויץ' והחל בשרשרת הפעולות הנדרשות להתנעת הקטנוע. בשלב זה ניגש אליו נאטור והודיע לו על מעצרו. מדו"ח הפעולה ת/3 שערך נאטור עולה כי כשהעלה בהמשך את הנאשם לניידת אמר לו הנאשם: "אתה תותח, רק תגיד לי איך הגעת לקטנוע ואיך ידעת שהוא שלי".
כאמור, נתפס הנאשם בעת שעמד להתניע את הקטנוע באמצעות מפתח שהיה ברשותו. מפתח זה, שהיה מחובר למחזיק ובו מפתחות נוספים, נתפס ע"י נאטור. המפתח זוהה ע"י קנבסקי כמפתח הקטנוע - אותו מפתח שנשאר בסוויץ' בעת שהקטנוע נגנב. יתר המפתחות באותו צרור לא היו מוכרים לקנבסקי, וכיום אין עוד מחלוקת כי מדובר במפתחות אישיים השייכים לנאשם, וביניהם מפתח דלת ביתו. בחיפוש נוסף שנערך בקטנוע נמצא מתחת למושב צרור מפתחות נוסף ובו ארבעה מפתחות (ראו עדות אבי אשכנזי – עמ' 13 ש' 11-13 לפרוטוקול). צרור זה זוהה בוודאות ע"י קנבסקי כצרור המקורי אותו הותיר על הקטנוע, ועליו, לצד מפתח הקטנוע, מפתחות נוספים השייכים לו. הנה כי כן, העביר מן דהו את מפתח הקטנוע מהצרור השייך לקנבסקי לצרורו האישי של הנאשם.
כפי שניתן לראות, לא הוצגה כל ראיה ישירה למעורבותו של הנאשם באקט הגניבה, והאישום נגדו מבוסס על מסכת של ראיות נסיבתיות, ובראשן החזקה שבעובדה בדבר "סמיכות ההחזקה" או "החזקה התכופה". מכוחה של חזקה זו רשאי בית המשפט לקבוע כי המחזיק ברכוש גנוב סמוך לאחר גניבתו מעורב בביצוע הגניבה גופה. המחזיק יכול כמובן לספק הסבר המפריך את תוקפה של החזקה, אך בהיעדר הסבר אשר יש בו כדי לעורר ספק ובהיעדרה של תזה סבירה חלופית המעידה על כשרות ההחזקה, בכוחה של החזקה להביא להרשעה לא רק בעבירות של החזקת רכוש החשוד כגנוב, אלא אף בעבירות הגניבה או ההתפרצות שנלוותה לה. אבחן, אפוא, את ההסברים שסיפק הנאשם לתפיסת הקטנוע הגנוב בחזקתו.
גרסת הנאשם
במהלך החקירה, ובהמשך גם בבית המשפט, מסר הנאשם מספר גרסאות סותרות לגבי האופן בו הגיע לידיו הקטנוע.
תגובתו הספונטאנית של הנאשם למעצרו, כמתועד בדו"ח המעצר ת/4, הייתה: "קניתי אותו מחבר". ואולם, כעבור שעות אחדות בלבד, במסגרת הודעתו ת/1 טען במפגיע כי הקטנוע כלל אינו שלו. עוד הוסיף כי בסך הכול נתפס בסמוך לקטנוע, הכחיש כי התיישב עליו ועמד להניעו, ואף הגדיל וטען כי נאטור ניסה להפלילו על לא עוול בכפו בכך שנטל את מפתח הקטנוע וחיבר אותו לצרור המפתחות האישי של הנאשם. אציין כבר עתה כי בעדותו בבית המשפט חזר בו הנאשם מכל אותן טענות כנגד נאטור, ואישר כי הוא עצמו הכניס את מפתח הקטנוע לצרור המפתחות הנ"ל.
טרם יבשה הדיו על ההודעה ת/1, פנה הנאשם בסיום החקירה לגובה ההודעה דניאל שרוני, ואמר לו לפתע "שחבר שלו דפק אותו כשמכר לו את הקטנוע הגנוב". הנאשם סירב למסור את פרטי אותו חבר, וכשמסר שרוני לנאשם כי בכוונתו לערוך זיכרון דברים בנוגע לדבריו אלה, חזר בו הנאשם וטען כי "סתם אמר את הדברים", הכול כמפורט במזכר ת/6 שערך שרוני בעקבות אותה שיחה.
כעבור יומיים, ביום 16.11.10, נגבתה מהנאשם הודעה נוספת - ת/2. הנאשם הכחיש כל קשר לקטנוע, מסר כי אינו יודע על איזה קטנוע מדובר, ווכי רק ירד אל מתחת לביתו, ראה קטנוע ונעצר.
בעדותו בבית המשפט מסר הנאשם לראשונה גרסה מפורטת ולפיה ביום בו נעצר "בסביבות השעה 9:00- 10:00 בבוקר בא אלי חבר שלי ניק, אמר לי מה שלומך ואמרתי לו בסדר גמור, הוא אמר שהוא נוסע לחופשה עם ההורים שלו בטבריה ויש לו אופנוע והוא מבקש שאשמור לו, הוא חוקי ואני אתן לך מפתח. אין לי רישיון לאופנוע. התכוונתי לנהוג והייתי בדרכי לעלות עליו ולנהוג... לא הספקתי לנהוג וגם לא ידעתי שהאופנוע גנוב" (עמ' 15 ש' 15-19).
כפי שניתן לראות, מדובר בגרסה חדשה וכבושה אשר אינה עולה בקנה אחד עם אף אחת מהגרסאות הקודמות שמסר. בגרסה זו מאשר הנאשם מפורשות כי החזיק בקטנוע ואף מאמת את האמור בדו"ח הפעולה של נאטור באשר לנסיבות תפיסתו ומעצרו. בכך הוא סותר באופן מובהק את הגרסאות המכחישות שמסר בהודעותיו ת/1 ו-ת/2. כמו כן, שונה גרסתו זו מהאמרות שמסר ב-ת/4 וב-ת/6 מהן השתמעה הטענה כי הנאשם קנה את הקטנוע מחבר כלשהו.
במהלך עדותו הסביר הנאשם כי הכחיש את המיוחס לו מתוך אינסטינקט ובשל נטייתו להרחיק את עצמו מהמעשים:
"אני אף פעם לא מודה וזו טעות, אמרתי שלא, ואני לא קשור, הייתי מבולבל, ואמרתי קיבלתי מחבר, כן קבלתי, שיניתי את הגרסה הזו פעם אחר פעם" (עמ' 14 ש' 13-15).