מדינת ישראל נ' לין

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

כנגד הנאשם נרשמה ביום 13.5.10, הודעת תשלום קנס בגין אי ציות לתמרור ב- 35 (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 29.11.11, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העיד רס"מ אורן שוראקי, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח, שסומן ת/1.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 13.5.10, בסמוך לשעה 15:10, נהג הנאשם ברכב בתל אביב, ברחוב הכובשים, מכיוון דרום לכיוון צפון, תוך שאינו מציית לתמרור ב- 35 המוצב על המדרכה הימנית. העד הורה לנאשם לעצור ורשם מפיו את הדברים הבאים:" היה רכב לפני".

על פי גרסת הנאשם, בהגיעו לצומת עם רחוב הכובשים, התכוון להמשיך בנסיעה ישר ולחצות את רחוב הכובשים, שכן הוא מודע לקיומו של תמרור ב- 35 ברחוב הכובשים, אך בצומת לפניו עמד טנדר, הוא פנה שמאלה לרחוב הכובשים על מנת לעצור בסמוך לצומת ולסייע לנהג הטנדר ואז סימן לו העד, להמשיך בנסיעה אליו ורשם לו את הדו"ח.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

עד התביעה תיעד באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות לאישום. העד ציין מקום עמידתו, מקום הצבת התמרור ומסלול נסיעתו של הנאשם.

עדותו של עד התביעה הייתה עניינית, בהירה, עקבית ולא נסתרה בחקירה נגדית.

גרסת הנאשם, באשר למסלול נסיעתו עולה בקנה אחד עם זו של העד. לעומת זאת, גרסתו לפיה נאלץ לפנות לרחוב הכובשים, בניגוד לתמרור אותו הוא מכיר, על מנת לסייע לנהג רכב תקוע, אינה סבירה לאור גילו של הנאשם והעובדה כי אינו איש מקצוע בתחום כלי הרכב.

בנוסף, לא ירדתי לסוף דעתו של הנאשם, כאשר טען כי לא יכול היה להמשיך בנסיעה ישר בשל הרכב התקוע. אם לא יכול היה להמשיך בנסיעה ישר ולחלוף על פני הרכב התקוע, כיצד זה יכול היה לפנות שמאלה תוך שהוא חולף על פני אותו רכב תקוע?

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי, שכן עדות יחידה הוצגה בפני במסגרת פרשת התביעה, הנני קובעת כאמור, כי הנאשם עבר עבירה כמיוחס לו בכתב האישום שבנדון.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, ג' טבת תשע"ב , 29 דצמבר 2011, במעמד הצדדים