מדינת ישראל נ' לייני

החלטה

בבוא בית המשפט לבחון בקשה לביטול פסק דין שניתן לפי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי עליו לבחון האם בפי המבקש נימוק שיהיה בו להצדיק את העדרו מהדיון, והאם לא נגרם לו עיוות דין.

המבקש ידע על מועד הדיון, וניתנה לו האפשרות להיות נוכח במשפט ולקבל את יומו בבית המשפט. המבקש לא התייצב לדיון ולא הציג טעם מספיק להיעדר התייצבותו ולכך שלא טרח לבקש מראש רשות להיעדר. טעות, גם אם נבעה עקב לחץ עבודה, לא הוכרה בפסיקה כסיבה המצדיקה היעדרות מדיון וביטול פסק דין (כדין (רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל).

משכך, אין למבקש להלין אלא על עצמו (ר"ע 418/85 רוקינשטיין נ' מדינת ישראל פ"ד לט(3), 279, ע"פ (ירושלים) 317/96 צור נ' מדינת ישראל).

אין בפי המבקש טענה כנגד האישום גופו, וממילא אין בבקשה כדי לבסס הנחה שההרשעה נעשתה בטעות.

גם העונש שנגזר על הנאשם אינו אלא עונש המינימום שנקבע בצידה של העבירה בה הורשע, ואף נוכתה ממנה הפסילה המנהלית שריצה.

לכן, הבקשה אינה מצביעה על עיוות דין שנגרם לנאשם בהרשעה או בעונש.

אין בידי לקבל את טענת המבקש לפיה סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי אינו חל על העבירה בה הורשע הנאשם, מאחר וסעיף זה עוסק ב"עבירות קלות" בעוד העבירה בה הורשע הנאשם הינה "עבירה חמורה".

ראשית, לשונה של הוראת החוק ברורה, ולפיה היא חלה על:

"עבירות לפי פקודת התעבורה, או לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970, שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש, בעבירות שנקבעו כעבירות קנס או בעבירות לפי חיקוק אחר ששר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת קבע"

מאחר ולשונה של הוראת החוק ברורה, חד משמעית ואינה נתונה לפרשנויות שונות, הרי שאין להיזקק לכותרת השוליים לשם פרשנותה. כפי שקבע בית המשפט העליון:

"הכלל הוא שאין נזקקים לא למיקום הסעיף ולא לכותרות פרקים ולא לכותרות שוליים לשם פירושו, אלא אם משתמעת לשונו לשתי פנים ואפשר לפרשו לכאן ולכאן; מה שאין כן כשלשון הסעיף עצמו ברורה היא וחד משמעית, שאז אין מקום ואין צורך להיאחז באביזרי פרשנות מן החוץ."

(ע"א 315/64 הנהלת הסוכנות היהודית לארץ ישראל נ' אברמוב, פ"ד יח(4) 319, 323).

שנית, לא אחת נבחנה בפסיקתו של בית המשפט המחוזי בקשת נאשם לביטול הרשעתו בעבירה של נהיגה בשכרות בתוך המסגרת שנקבעה בסעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי, ולא במנותק ממנה, כפי שמבקש הנאשם (ראו: עפ"ת (י-ם) 45258-12-10 שמביק נ' מדינת ישראל, עפ"ת (י-ם) 1525-03-10 וסאל נ' מדינת ישראל).

לאו האמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ב אדר א תשע"א, 16 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.