אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' לוי

מדינת ישראל נ' לוי

תאריך פרסום : 01/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"ד
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו
3607-07-12
24/06/2013
בפני השופט:
דן סעדון

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
מתן לוי –
הכרעת-דין

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בקלות ראש (סעיפים 62 (2) + 38 (2) לפקודת התעבורה).

על פי עובדות כתב האישום, אשר אינן שנויות במחלוקת, נהג הנאשם ברכב ביום 26.8.11 בעיר חולון מרחוב המעפילים לרחוב החבצלת. בכיוון נסיעת הנאשם קיים עיקול חד שמאלה ותמרור המורה על כניסה לעקומה חדה (ראו דוח הפעולה שהתקבל בהסכמה). במקום שני מסלולי הנסיעה במקום מופרדים בקו הפרדה רצוף. באותה עת נהג מר לב ספקטור ( להלן:"המעורב") בכיוון המנוגד לכיוון נסיעת הנאשם. בהגיע הנאשם לעיקול הוא איבד את השליטה על רכבו. הרכב הסתחרר, סטה למסלול הנגדי תוך חציית קו ההפרדה ופגע במכונית המעורב. רכב המעורב נהדף לכיוון המדרכה ופגע בברז כיבוי. כתוצאה מהתאונה נחבל המעורב וכלי הרכב ניזוקו.

במועד ההוכחות התקבלו בהסכמה ראיות המאשימה הכוללות דוח פעולה, מזכר והודעת נאשם (ת/1-ת/3). ת/1 הינו דוח פעולה שערך השוטר נתן מימרן (להלן:"השוטר") שהגיע לזירת האירוע בשעה 00.39, כחמש דקות לאחר שהאירוע דווח. בת/1 ציין השוטר כי מזג האוויר היה נאה, הראות טובה, הכביש אספלט תקין ויבש ובמקום פעלה תאורה. עוד צוין כי על גבי הכביש לא נראו סימני בלימה וכי בכיוון נסיעת הנאשם היה תמרור המורה על עקומה חדה.

ת/3 הינו הודעת הנאשם שנגבתה באזהרה. בעת חקירתו במשטרה ציין הנאשם כי נסע ברכב עם שניים מחבריו ובהגיעו לסיבוב איבד את השליטה וניסה ללא הצלחה להשתלט על הרכב ועקב כך פגע ברכב המעורב. הנאשם אישר כי מצב רכבו היה תקין ["ש. האם לפני התאונה רכבך היה תקין כולל הגה בלמים וצמיגים? ת. הכול תקין ברכב שלי"; ת/3, עמ' 2 שו' 17-18]. הוא אישר את האמור בדוח הפעולה כי ברחוב פעלה תאורת רחוב [שם, שו' 19-20]. הנאשם ציין כי לא ידועה לו לשאלה מדוע איבד הנאשם את השליטה ברכבו ונתן מספר השערות חלופיות לכך. [ת." אני לא יודע. אולי היה מים על הכביש, אולי היה לחות אולי היה שמן" [ שם, ש' 22]. הנאשם ציין כי נסע באופן זהיר וכי חבריו שנסעו עמו יוכלו להעיד על כך. [ת. . . .. אני איבדתי שליטה ואני לא יודע ממה, אם אתם חושבים שאני נסעתי מהר או בחוסר זהירות או בקלות ראש, יש לי עדים שיוכיחו אחרת" [שם, ש' 23-25]. הנאשם אישר כי הראות במקום הייתה טובה [שם, שו' 32]. הנאשם הוסיף כי הכביש ישן ויש בו בורות [ . .אני רק רוצה להוסיף שכדאי מאוד לבדוק את הכביש שהוא נורא ישן וחלק עם מלא בורות ושבור. זה הכול" [עמ' 3, ש' 2-4]. לשאלה אם לא היה ראוי לנהוג במשנה זהירות בכביש משובש השיב הנאשם :"לא יודע מה להגיד לך, אני לא עוקב אחרי הכבישים. אחרי זה הסתכלתי וראיתי שהוא ככה" [ שם, שו' 5-6].

ב"כ הנאשם טוען כי גם אם יוכחו על העובדות האמורות, אין בכך כדי להביא להרשעתו בדין של הנאשם בעבירה של נהיגה בקלות ראש אלא בעבירה של נהיגה בחוסר זהירות בלבד. זאת, משום שלטענתו הנסמכת על פסיקה, לצורך הרשעה בעבירה של נהיגה בקלות ראש, להבדיל מנהיגה בחוסר זהירות, נדרש יסוד נוסף – עובדתי או נפשי – ובמקרה זה לא עלה בידי המאשימה להוכיח התקיימות יסוד זה.

דיון והכרעה

כאמור, הנאשם לא נחקר חקירה נגדית וכך גם עדי המאשימה. מגרסתו של הנאשם עולות בבירור העובדות הבאות:

ראשית, הנאשם אינו יודע להסביר מה היה הגורם לאיבוד השליטה ברכב. הנאשם שלל כאמור בהודעתו במשטרה הסברים אפשריים כמו מצבו המכני של הרכב, נהיגה לא זהירה ועוד. מאידך, אין אפשרות לקבל כאמינה את גרסתו המשתנה ביחס לגורמים לאובדן השליטה. הנאשם הסביר לחוקריו כי אינו יודע את הסיבה לאובדן השליטה כך שוודאי שלא ניתן ליחס משקל כלשהו להסבריו או השערותיו שניתנו על ידי הנאשם בהקשר לכך. זאת בשעה שהשערות אלה לא תועדו על ידי הנאשם ולו בשמץ של ראיה (צילום וכדומה) והן סותרות בבירור את האמור בדוח הפעולה של השוטר ביחס למצבו של הכביש בעת התאונה. גם את טענתו כי נהג בזהירות לא טרח הנאשם לאמת באמצעות הבאתם לעדות של הנוסעים עמו ברכב בעת האירוע. אי הבאת עדים רלוונטיים שהיו יכולים לתמוך בגרסת הנאשם בעניין אופן נהיגתו הסביר פועלת לחובת הנאשם בנקודה זו.

(יעקב קדמי, על הראיות, חלק שלישי, 1649 (2003))

כידוע, מכיוון שאין דרכן של מכוניות לסטות ממסלולן ללא סיבה, נקבע הכלל הפסיקתי ולפיו במקרה של סטייה פתאומית מן הדרך, עובר הנטל הטקטי לנאשם להביא ראיות לצורך מתן הסבר בעניין סיבת הסטייה. זאת, הגם שנטל השכנוע (הנטל העיקרי) נותר על כתפי המאשימה במשך כל ההליך ללא שינוי. אי הרמת נטל על ידי הנהג זה מצדיקה הותרת החזקה לפיה הנהג נהג ברשלנות ( ע"פ (ת"א) 71696/03 מ"י נ' ישרים (לא פורסם) וראו גם: ע"א 442/82 בלגשוילי נ' אלבראין, פ"ד מב(2) 737, 743)

במקרה שלפני, לא ניתן על ידי הנאשם כל הסבר אמין לאובדן השליטה ומכאן שהנטל למתן הסברים לאיבוד השליטה ברכב עובר אל כתפי הנאשם. הנאשם לא עמד בנטל זה שכן לא הביא ולו שמץ של הסבר. מכאן שהחזקה לפיה הנאשם נהג ברשלנות לא נסתרה.

עד כה, דומה כי אין שוני בין עמדות הצדדים שכן הנאשם אינו חולק על קיומה של רשלנות מצדו אלא שטענתו רשלנות זו אינה מגעת כדי "קלות ראש" וזאת בהיעדר הוכחת יסוד נוסף – עובדתי או נפשי (ראו: ת"ד (ירושלים) 2136/05 פרקליטות מחוז ירושלים נ' שויקי (לא פורסם)). אין בידי לקבל טענה זו. פסק הדין עליו נסמך ב"כ הנאשם אינו הלכה פסוקה או אף הלכה מנחה. מדובר בדעה אחת מני רבות ביחס לבסיס להבחנה בין תקנה 21 (ג) לתקנות התעבורה לבין סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה. בנוסף, מעיון בפסיקה הרלוונטית ניתן לראות כי במקרים של אובדן שליטה בהם לא ניתן היה לייחס אחריות לתשתית או לגורם המכני, נתפסה התנהגות הנהג שהביאה לאובדן שליטה כנהיגה בקלות ראש. כך, קבע בית המשפט באחת הפרשות: "...במצב כזה, ובהעדר הסבר מהנאשם ומומחיו העומד ומתגבר מול אלה, לכניסתו לנתיב הנגדי, נשארת אפוא החזקה כנגדו, היינו כי הימצאותו בנתיב הנגדי נובעת מרשלנותו.בנוכח כל האמור, הנהיגה בנתיב הנגדי ותוך קיום השליטה ברכב בנתיב הנגדי, ובהעדר טענות על חריגים ועל חריגות ברכב ובהעדר סימנים וסממנים בכביש ובאביזרים, כביש ואביזרים שנבדקו מייד לאחר התאונה ורק ע"י הבוחן אדרי, מובילים אותי לקבוע בסופו של דבר, כי הרכב היה תקין גם בנתיב הראשון. סוף דבר, הרכב היה תקין אבל הנהג לא היה "תקין", וכי בכל מה שקרה שם אין זה, אלא הנהג ולא הרכב. סוף דבר אני מרשיע הנאשם בעבירות שבכתב האישום: . .נהיגה בקלות ראש עבירה לפי סעיף 62 (2) לפקודה.נ" (ת"ד (נת') 203321/01 מ"י נ' יעקבי (לא פורסם, 23.1.05; הדגשה במקור).

במקרה שלפני עולה כי אין גורם חיצוני שניתן לקבוע כי הוא שגרם לאובדן בשליטה. משכך, ובהיעדר כל הסבר סביר ואמין מצד הנאשם לשאלה מדוע אירע מה שאירע, אין מנוס מלקבוע כי בשים לב לאופן התרחשות האירוע, לא עלה בידי הנאשם להתאים את אופן נהיגתו לתנאי הכביש המחייבים משנה זהירות בעת נסיעה בעקומה. נסיעה באופן כזה עולה לטעמי כדי נהיגה בקלות ראש.

אני מרשיע אפוא את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.

ניתנה היום, ט"ז תמוז תשע"ג , 24 יוני 2013, במעמד הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ