אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' לביא(עציר) ואח'

מדינת ישראל נ' לביא(עציר) ואח'

תאריך פרסום : 10/06/2012 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ראשון לציון
16220-11-11
31/05/2012
בפני השופט:
שירלי דקל נוה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. צביקה לביא
2. גיא בן שמעון

גזר-דין

גזר דין

כתב האישום

1.הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, כדלקמן:

התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה או פשע בצוותא חדא – עבירה לפי סעיף 406 (ב) + 29 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), ניסיון גניבה בצוותא חדא – עבירה לפי סעיף 384 + 29 + 25 לחוק העונשין, היזק בזדון בצוותא חדא - עבירה לפי סעיף 409 + 29 לחוק העונשין, קשירת קשר לביצוע פשע - עבירה לפי סעיף 499 לחוק העונשין, והפרת הוראה חוקית - עבירה לפי סעיף 287 (א) לחוק העונשין.

על פי העובדות שנקבעו בהכרעת הדין, בתאריך 6.11.11, הנאשם ונאשם 2, קשרו קשר ביניהם לפרוץ לבית, והצטיידו לשם כך בכפפות ובמברג. הנאשם עמד מחוץ לבית המתלוננים וצפה סביב, כשנאשם 2 שבר את מנעול התריס, ונכנס פנימה, ובתוך הבית, נשא ונטל תכשיטים שונים במטרה לגנוב אותם.

בשל ערנות שומר בית ספר סמוך, הוזעקה המשטרה, תפסה את הנאשם מחוץ לבית, ואת נאשם 2 בתוך הבית, זאת לאחר שהחביא את הכפפות ובתוכן תכשיטים במזנון הטלוויזיה, והטמין שעון ותכשיטים נוספים מתחת לכרית בחדר השינה.

באותן הנסיבות, הנאשם הפר את התנאים המגבילים שהוטלו עליו על ידי בית המשפט, בכך ששהה מחוץ לבית ללא פיקוח מי מהוריו.

טיעוני הצדדים לעונש

 2.ב"כ המאשימה טענה כי הנאשם בן 26 שנים והוא בעל עבר פלילי מכביד. ב"כ המאשימה טענה כי עיון בגיליון הרשעותיו של הנאשם מלמד כי פעם אחר פעם מושתים על הנאשם עונשי מאסר בפועל, ומאסרים על תנאי לתקופות ממושכות, אך כל אלו לא הרתיעוהו, והוא שב וחוזר על דפוסיו העבריינים. לטענת ב"כ המאשימה, נסיבות לחומרא הן העובדה שהנאשם ביצע את העבירות כשהיה אסיר ברישיון, וכאשר הוא נמצא תחת תנאים מגבילים שהוטלו עליו בגין תיק אלימות, והדבר מלמד כי הנאשם אינו ירא את החוק ואינו מכבד את החלטות בית המשפט.

לטענת ב"כ המאשימה, הנאשם ביצע את העבירה בצוותא חדא, תוך תכנון מוקדם, הצטיידות מבעוד מועד בכלי פריצה, וזאת בתחכום רב, בעזות מצח ולאור היום.

עוד טענה ב"כ המאשימה כי עבירת התפרצות לדירה טומנת בחובה מסוכנות מובנית, על אחת כמה וכמה, כשמדובר בעבירות הנעשות בשעות היום ובצוותא חדא, וזאת בשל החשש להסלמה באלימות שעה שהעבריין נתקל בבעל הבית.

ב"כ המאשימה טענה כי בתי המשפט בערכאות השונות שבו והדגישו את האינטרס הציבורי המחייב ענישה מחמירה שתציב הגנה משמעותית לביטחונם של אזרחים תמימים, שהרי לא מדובר בעבירת רכוש גרידא אלא עבירות המפרות את פרטיותו ובטחונו האישי של האזרח בצורה החמורה ביותר, ותמכה טענותיה בפסיקה.

ב"כ המאשימה טענה כי אין במקרה הזה ולו נקודת זכות אחת אותה ניתן לזקוף לזכות הנאשם, ויש להעדיף את שיקולי הגמול, המניעה וההרתעה, ותמכה טענותיה בפסיקה.

ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשם מאסר בפועל ממושך במצטבר למאסר על תנאי שיש להפעיל, וכן מאסר מותנה וקנס.

3.ב"כ הנאשם טען כי בעת גזירת הדין, יש להחיל את הכלל בדבר אחידות הענישה, ונקודת המוצא צריכה להיות רף הענישה שנקבע בעניין נאשם 2, שהוא 11 חודשי מאסר בפועל. אף שעברו הפלילי של הנאשם הוא חמור יותר, חלקו של נאשם 2 בהתפרצות היה גדול יותר כי הוא היה זה שפרץ לדירה, היה הדומיננטי והפעיל בביצוע העבירות, בעוד שחלקו של הנאשם 1 היה על גבול הסיוע.

ב"כ הנאשם הפנה לדברי אמו של הנאשם, לפיהם הנאשם סבל מילדות קשה, גדל ללא דמות אב, ובמצוקה כלכלית, סובל מהפרעות קשב וריכוז ונוטל ריטלין, ובעיותיו לא טופלו כשהיה ילד ונער. קשיים אלו השפיעו על הנאשם וקרבו אותו לחברה שולית, עבריינית, בה מצא שייכות, ומעשיו אינם בהכרח נובעים מהלך רוח עברייני או מאישיות עבריינית.

ב"כ הנאשם הגיש מכתב מלשכת הרווחה לפיו המשפחה מוכרת שנים רבות על רקע קשיים כלכליים ומשפחתיים. אמו של הנאשם עובדת כמנקה במפעל "גלי", מקבלת קצבת נכות, ומתגוררת עם בתה ושני ילדיה. כמו כן, הנאשם גרוש, ואב לילדה בת 3 שנים, אותה הוא לא ראה מספר רב של חודשים.

ב"כ הנאשם טען כי על אף שהעבירות בהן הורשע הנאשם אינן קלות, הן לא בוצעו בתחכום רב. הנאשם היה תצפיתן, ותפקידו היה להתריע אם מגיעים שוטרים או בעלי הבית, אך כשהשוטרים הגיעו, והנאשם לא התריע על בואם, וכך נאשם 2 נתפס בכף בתוך הדירה.

ב"כ הנאשם הוסיף וטען כי העבירות בהן הורשע הנאשם מפעילות מאסר על תנאי בן 18 חודשים, שהוא תנאי ארוך וכבד מאד. בית המשפט רשאי לא להפעיל את התנאי מנימוקים מיוחדים, שהם אורך התנאי הארוך לעומת המעשים שביצע הנאשם. ב"כ הנאשם טען כי אם בית המשפט יחליט להפעיל את התנאי, יש לחפוף את תקופת התנאי במלואה או בחלקה למאסר בפועל שיוטל.

ב"כ הנאשם טען כי מאחר שהנאשם ביצע את העבירות בזמן שהיה אסיר ברישיון, המשמעות היא שהשליש יופקע, ולכן הוא ירצה שנת מאסר נוספת, בלי קשר לעונש המאסר שיוטל עליו על-ידי בית משפט זה, וכל זה יוצר תוצאה מאוד קשה לנאשם. לטענת ב"כ הנאשם, אין מחלוקת שהנאשם אחראי לתוצאה זו, אבל היא אינה פונקציונאלית למעשיו בתיק הזה. בהתחשב בכל האמור, ב"כ הנאשם עתר לכך שעונשו של הנאשם ייגזר במידת הרחמים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ