אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' כהן

מדינת ישראל נ' כהן

תאריך פרסום : 12/02/2014 | גרסת הדפסה
גמ"ר
בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה
3211-07-13
10/02/2014
בפני השופט:
רות רז

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אברהם כהן

החלטה

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית.

בתאריך 26.1.11 היה הנאשם מעורב בתאונת דרכים עת נהג ברכב ופגע בהולך רגל. בזירת התאונה גבה חוקר משטרה הודעה מן הנאשם מבלי להודיע לו את זכותו להיוועץ בעורך דין טרם מסירת ההודעה.

הולך הרגל נפטר ביום 10.8.11 כך שבמועד מסירת ההודעה על ידי הנאשם לא היה הנאשם חשוד בגרימת מותו של הולך הרגל אלא בגרימת חבלה של ממש.

לאחר פטירת הולך הרגל, ביום 26.12.11, נגבתה הודעה נוספת מן הנאשם ונמסר לו כי הינו רשאי להיוועץ בעורך דין.

ב"כ המאשימה ביקשה להגיש במסגרת ראיותיה את ההודעה הראשונה שמסר הנאשם ביום אירוע תאונת הדרכים. ב"כ הנאשם התנגד להגשת ההודעה וטען כי יש לפסול את קבילותה עקב פגיעה בזכות ההיוועצות של הנאשם.

אין מחלוקת כי לא נמסרה לנאשם זכותו להיוועץ בעו"ד טרם מסירת ההודעה.

אין מחלוקת כי הנאשם לא ביקש להתייעץ עם עו"ד.

ההודעה נגבתה בזירת התאונה על ידי שוטר שהגיע למקום.

הנאשם לא היה עצור בזמן מסירה ההודעה.

שמעתי את עדותו של גובה ההודעה לעניין נסיבות גביית ההודעה. לדבריו, בזמנו, לא היו השוטרים נוהגים להודיע לנחקרים בתאונות דרכים על זכות ההיוועצות, אך בשנה-שנתיים האחרונות השתנה הנוהל וכיום כאשר נחקר נהג בזירת תאונה מודיעים לו על זכותו להיוועץ בעורך דין.

הנאשם לא העיד.

אכן נפגעה זכותו של הנאשם להיוועץ בעורך דין טרם מסירת ההודעה. מזכות ההיוועצות נגזרת גם החובה ליידע את הנאשם בדבר זכותו להיוועץ בעורך דין והחוקר לא הודיע לנאשם על זכותו זו.

זכות ההיוועצות חלה כאשר הנחקר הינו עצור, ולפי הפרשנות המרחיבה חלה גם " כל אימת שאדם חשוד בביצוע עבירה ומעוכב במשמורת המשטרה לצרכי חקירה, באופן שחירותו וחופש התנועה שלו מוגבלים, זאת אף אם לא התקבלה החלטה מצד הקצין הממונה בדבר מעצרו של החשוד" (בעניין יששכרוב לא הכריעה כבוד השופטת ביניש בעניין זה אך קבעה כי היא נוטה לאמץ את הפרשנות המרחיבה ).

בע"פ 9956/05 אסף שי נ' מדינת ישראל הורחבה זכות היוועצות גם למקרים בהם הנחקר אינו עצור ומבקש להתייעץ עם עורך דין. באותו מקרה ביקש הנחקר להתייעץ עם עורך דין אך החוקר המשיך בגביית עדותו מבלי שנעתר לבקשתו:

" על פני הדברים, החובה הקבועה בחוק לאפשר פגישה עם סנגור 'ללא דיחוי' אינה מצומצמת למצבים בהם הנחקר שביקש זאת הינו עצור, והחובה האמורה חלה גם כאשר הנחקר המבקש להיפגש עם סנגורו מצוי במשמורת המשטרה לצרכי חקירה כשהוא אינו בבחינת 'עצור' ".

הפרת זכות ההיוועצות אינה מובילה בהכרח לפסילת הראיה שכן על פי כללי הדוקטרינה הפסיקתית לפסילת ראיה, על בית המשפט לבחון ולאזן בין האינטרסים השונים – האינטרס של גילוי האמת והאינטרס של שמירה על זכויות נאשם.

בע"פ 1094/07 וע"פ 2512/07 יצחק דדון נ' מדינת ישראל נקבע על ידי כבוד השופט א' רובינשטיין :" אין גם מקום להיעתר לטענה בדבר הפרת זכותו החוקתית של המערער להיוועץ בעורך דין טרם חקירתו, כעילה לפסילת ההודאה. אכן, זכותו של עצור להיות מיוצג על ידי עורך דין ולהיוועץ בו הוכרה כזכות יסוד בשיטתנו, ואף זכתה לעיגון סטטוטורי מפורש בהוראת סעיף 34(א)לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות-אכיפה מעצרים), התשנ"ו- 1996 (להלן חוק המעצרים). מקובל כי זכות הייצוג והיוועצות בעורך דין מסייעת לשמירה על זכויותיו של הנחקר, ומונעת ניצול לרעה של פערי הכוחות בין הנחקר לחוקריו. מזכות זו נגזרת זכותו של העצור לקבל הודעה לעניין זה מגורמי החקירה (ראו בג"צ 3412/91 סופיאן נ' מפקד כוחות צה"ל, פ"ד מז(2) 843 (1993), וגם עניין סמירק, 545) והיא מעוגנת כיום במפורש בהוראות סעיף 32 לחוק המעצרים והוראת סעיף 19 לחוק הסנגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995. עם זאת, פגיעה בזכות ההיוועצות אינה מובילה בהכרח לפסילת קבילותה של ההודאה שנמסרה לחקירה, ויש לבחון בנסיבותיו של כל מקרה את השפעת הפגיעה בזכות זו על חופשיות רצונו של הנחקר ועל משקל הודאתו (עניין יששכרוב, פס' 26)."

גם ברע"פ 8860/12 מקסים קוטלאייר נ' מדינת ישראל נפסק על ידי כבוד השופט א' שוהם כי אין המדובר בפסילה אוטומטית של הודעה כאשר זכות ההיוועצות נפגעת :

" ...מושכלות יסוד הן, כי כשאר הזכויות הנהנות מדרגה נורמטיבית גבוהה ואף על חוקית, גם זכות ההיוועצות, אינה מוחלטת, " ויש שעליה לסגת מפני זכויות ואינטרסים מתחרים..." (עניין יששכרוב, פסקה 15, לפסק דינה של השופטת ביניש, והאסמכתאות שם....)

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ