מדינת ישראל נ' ישראל סויסה

פסק דין

הנאשם זכאי מחמת הספק

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 18.5.12, הודעת תשלום קנס בגין אי ציות לאור אדום ברמזור (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 10.2.13, נשמעו הראיות בתיק.

מטעם המאשימה, העיד המתנדב אורן פשרני, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח שסומן ת/1.

מטעם ההגנה, העידו הנאשם, נופך סוויסה - אשתו שנסעה עמו ברכב ואריאל חדד - נהג נוסף שנסע מאחורי רכב הנאשם.

על פי גרסת המאשימה, ביום 18.5.12, בסמוך לשעה 00:25, נהג הנאשם ברכב בבני ברק, ברחוב השומר, מכיוון דרום לכיוון צפון ובהגיעו לצומת עם רחוב אשל אברהם, נצפה על ידי העד כאשר רכבו חוצה את קו העצירה בצומת, כאשר ברמזור בכיוון נסיעתו, דולק אור אדום.

העד הורה לנאשם לעצור את הרכב ורשם מפיו את הדברים הבאים:" 1 באור אדום?! חציתי בכתום.2. באמצע הצומת התחלף לכתום".

הנאשם העיד להגנתו ועל פי גרסתו נהג במקום האמור, אך נכנס לצומת כאשר ברמזור בכיוון נסיעתו דולק אור ירוק, אשר בהגיעו לאמצע הצומת, התחלף לאור צהוב.

אשתו העידה ברוח דומה ועמדה על כך שהביטה על הרמזור כאשר נכנסו לצומת.

אריאל חדד, עד ההגנה השני, העיד כי נסע ברכב מאחורי רכב הנאשם, במרחק של כ-15 מטרים ממנו, הבחין ברכב הנאשם נכנס לצומת באור ירוק וכאשר רכבו הגיע לקו העצירה, דלק אור צהוב והוא עצר. לדבריו, מכיר את הנאשם משכונת מגוריו וזיהה אותו.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

אל מול עדותו היחידה של עד התביעה, עומדות עדותיותיהם של הנאשם ושני עד ההגנה מטעמו, שהעידו עדות עקבית וסדורה באשר לעובדה כי הנאשם נכנס לצומת באור ירוק, כדין.

נוכח עדותם, עלה בי הספק כי ייתכן ועד התביעה שגה בהתרשמותו מנסיבות המקרה.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

ניתן היום, כ"ח אדר תשע"ג, 10 מרץ 2013, במעמד ב"כ המאשימה.

המזכירות תשלח אל הנאשם עותק מפסק הדין.