פ"ל
בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה
|
58-04-10
15/03/2012
|
בפני השופט:
לאה שלזינגר שמאי
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
נילי ישי גינזבורג
|
גזר-דין |
גזר דין
הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בביצוע העבירות המיוחסות לה בכתב האישום בתיק הנדון ובכתב האישום המצורף. מדובר בעבירות של נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע שש שנים ו-3 חודשים וללא ביטוח ובמצורף- נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע 6 שנים ו-8 חודשים וללא ביטוח בחוסר זהירות וגרימת תאונת דרכים עקב אי שמירת מרחק.
2. חומרה יתרה במקרה דנן, בו מדובר ברישיון נהיגה שפקע שנים רבות כאשר הנאשמת כבר נתפסה נוהגת פעם אחר פעם, הועמדה לדין ונשפטה.
3. לזכותה של הנאשמת הודאתה ונסיבותיה האישיות.
לחובת הנאשמת הנוהגת משנת 74 , 37 ה"ק, לרבות 7 הרשעות קודמות בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה שפקע מעל 6 חודשים והאחת כוללת גם נהיגה בזמן פסילה.
4.כב' השופטת טאובר, שדנה בתיק, הורתה לשירות המבחן להגיש תסקיר בעניינה של הנאשמת. עקב היעדרותה של כבד השופטת טאובר, עבר התיק לטיפולי והצדדים הודיעו כי הם מסכימים שהדיון בתיק ימשיך מאותו שלב.
5.בתסקיר שרות המבחן עמדה קצינת המבחן על תולדות הנאשמת, נסיבותיה האישיות הקשות
והחרטה שהביעה בגין ביצוע העבירות נשוא התיק הנדון. קצינת המבחן התרשמה כי חיה של הנאשמת "עמוסים בטיפול ודאגה לאחרים כאשר היא מחוסרת מערכות תמיכה" וכי להליך הנדון השפעה מרתיעה עבור הנאשמת וכי הבינה חומרת התנהגותה.
לפיכך, המליצה קצינת המבחן להימנע מהטלת עבודות שירות על הנאשמת ולהטיל עליה של"צ בהיקף של 100 שעות.
6.התביעה עותרת להשית על הנאשמת מאסר בפועל ולחילופין בדרך של עבודות שירות, פסילה ממושכת, הפעלת הפסילות המותנות במצטבר, מאסר על תנאי מרתיע, פסילה על תנאי וקנס.
7.ב"כ הנאשמת טען, כי הנאשמת חפצה להיטיב דרכיה, וכי פסקה מלנהוג מאז תאונת הדרכים בה הייתה מעורבת וכי הבינה את חומרת מעשיה והיא לא תשוב עליהן. הסנגור הדגיש את נסיבותיה האישיות הקשות של הנאשמת כמפורט בתסקיר, ביקש שלא למצות עמה הדין, ולקבל המלצת שרות המבחן ולהטיל עליה של"צ. הנאשמת חזרה על דברים אלו בדיון שהתקיים בפניי, הביעה חרטה, הבינה חומרת מעשיה ואף התחייבה שלא לשוב עליהם.
8.לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים ובחנתי עברה התעבורתי של הנאשמת והמקרה דנן, ובשים לב לנסיבותיה האישיות של הנאשמת כפי שפירט בפניי הסנגור, מצאתי לנכון שלא למצות הדין במלוא חומרתו עם הנאשמת מתוך תקווה, כי אכן הנאשמת הבינה את חומרת מעשיה ולא תשוב עליהם, ואני מחליטה לגזור עליה העונשים הבאים:
אני דנה את הנאשמת למאסר למשך 8 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים, שלא תעבור עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף מעל שנה או נהיגה בזמן פסילה.
אני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 12 חודשים.
הנני מורה על הפעלת העונשים הבאים:
הפעלת עונש של פסילת רישיון הנהיגה למשך 6 חודשים כפי שפסק על תנאי בימ"ש לתעבורה ת"א בתיק 2008022228 לריצוי באופן מצטבר.
הפעלת עונש של פסילת רישיון הנהיגה למשך 4 חודשים כפי שפסק על תנאי בימ"ש לתעבורה חדרה בתיק 006570909000 לריצוי באופן מצטבר.
הפעלת עונש של פסילת רישיון הנהיגה למשך 6 חודשים כפי שפסק על תנאי בימ"ש לתעבורה תל-אביב בתיק 2009022039 לריצוי באופן חופף.
הפעלת עונש של פסילת רישיון הנהיגה למשך שנה כפי שפסק על תנאי בימ"ש לתעבורה תל-אביב בתיק 0000155509 לריצוי באופן חופף.
הפעלת עונש של פסילת רישיון הנהיגה למשך 3 חודשים כפי שפסק על תנאי בימ"ש לתעבורה נתניה בתיק 2007007387 לריצוי באופן חופף.