אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' יפרח(עציר)

מדינת ישראל נ' יפרח(עציר)

תאריך פרסום : 09/09/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
56119-02-13
02/09/2013
בפני השופט:
בני שגיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל – פרקליטות מחוז תל אביב
הנתבע:
רועי יפרח (עציר)
גזר-דין

גזר דין

כללי

1.הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של החזקת נשק, לפי סעיף 144(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977, תשל"ז 1977 (להלן - חוק העונשין) והחזקת תחמושת, לפי סעיף 144(א) סיפא לחוק העונשין.

2.הודאת הנאשם ניתנה במסגרת הסדר טיעון במסגרתו הגבילה התביעה עתירתה לעונש של 36 חודשי מאסר ומאסר על תנאי, וסוכם כי ההגנה תוכל לטעון באופן פתוח.

3.על פי עובדות כתב האישום, במועד שאינו ידוע למאשימה ועד למועד מעצרו (21.2.13) החזיק הנאשם בשטח ביתו ברחוב הורד 30 בתל אביב אקדח ברטה (שנגנב ביום 23.12.12), מחסנית ו-28 כדורים בקוטר 0.22 מ"מ המתאימים לאקדח הברטה, כדור רובה בקוטר 5.56 מ"מ, 15 כדורי אקדח בקוטר 7.65 מ"מ, גליל משתיק קול לאקדח ורימון הלם. שטח ביתו של הנאשם תואר בכתב האישום כשטח הכולל שני חדרי מגורים, חצר ושני מבנים, כאשר המתחם כולו מרושת במצלמות ומוקף בגדר תיל. עוד צוין כי בתוך המתחם היו 3 כלבי תקיפה, וכי הנאשם החזיק בו אף שני מכשירי קשר.

טיעוני הצדדים

4.התובעת, עו"ד שדה, עמדה על החומרה הנודעת בעבירות נשק, והתייחסה לאותו סיכון הטבוע בעבירות אלה. לשיטת התביעה, השילוב שבין האקדח, התחמושת, רימון ההלם, ויתר האביזרים שהחזיק הנאשם, עם האופן בו הוחזקו אלה בתוך "מבצרו" של הנאשם, מצדיק אימוץ הרף העליון של הסדר הטיעון, ונטען כי גם רף זה מגלם ענישה קלה מזו שהייתה נקבעת, ככל שהיה צורך בקביעת מתחם ענישה בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין. התובעת התייחסה לצורך בהחמרה בענישה גם נוכח עברו הפלילי של הנאשם הכולל 4 הרשעות קודמות בעבירות אלימות, מין, ושוד, ובהתייחס לתסקיר צוין כי בהיעדר מוטיבציה לשינוי דפוסיו העבריינים, אין להעניק לנאשם הקלה כלשהי בענישה. לתמיכה בטענותיה, הגישה התובעת את פסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 9373/10 ותד נ' מדינת ישראל (14.9.2011) (להלן – פס"ד ותד), שם הקל בית המשפט העליון בענישה שהוטלה בגין עבירה של החזקת אקדח ותחמושת, והעמיד את העונש על 30 חודשים במקום 50 חודשים שהוטלו בבית המשפט המחוזי בחיפה.

5.מרכז טיעונו של הסניגור נגע לרף הענישה המקובל בעבירות כגון אלה, ובהקשר זה הציג הסניגור שורה ארוכה של פסקי דין מהם ביקש ללמוד כי העונש המקובל אינו צריך לעלות על מספר חודשי מאסר, בוודאי שאינו צריך להתקרב לאותו רף הנטען על ידי התביעה. עוד ביקש הסניגור ליתן משקל להודאת הנאשם, לנטילת האחריות, לגילו הצעיר (25), וכן לעובדה שרוב הפריטים המפורטים בכתב האישום לא היו מתאימים לאותו אקדח, לרבות גליל משתיק הקול. בהתייחס לעבר הפלילי, צוין כי מדובר בעבירות שבוצעו בשנת 2006-2004, עוד טרם מלאו לנאשם 18 שנים.

הן אמו של הנאשם, הן ארוסתו, והן הנאשם עצמו, ביקשו להסתפק בהטלת עונש מתון, אשר יעניק לנאשם פתח של תקווה ויאפשר לו לשקם את חייו ולהתמיד בניהול אורח חיים נורמטיבי.

דיון והכרעה

6.בשים לב לכך כי הסדר הטיעון כלל התייחסות לעניין העונש, אין אפשרות לצעוד במתווה הקבוע בתיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וראה בעניין זה עמדת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט יועד הכהן), במסגרת ת.פ (מחוזי - י-ם) 27505-06-12 מדינת ישראל נ' אבו חארתיה (27.12.2012), אשר קבע את הדברים הבאים:

"לטעמי אני, כאשר מוצג לבית המשפט, "הסדר טווח" לעניין הענישה, אין מקום שבית המשפט עצמו יקבע מתחם ענישה. כמו-כן, אין לטעמי, כשמדובר בהסדר לעניין העונש, תחולה לחובת ההנמקה המפורטת בסעיף 40יד לחוק, במובן זה שאין צורך כי בית המשפט יפרט את קביעת מתחם העונש ההולם בהתאם לעקרון ההלימה, תוך פירוט הנסיבות לגזירת העונש בתוך המתחם או לחריגה מאותו מתחם ונקודת המוצא היא כי אותם שיקולים נשקלו על ידי המאשימה בהסכימה להסדר. בעניין זה יש לתת גם את הדעת לעמדת הפסיקה לפיה ככלל על בית המשפט לתת תוקף להסדרי טיעון גם לעניין הענישה, אלא אם כן הוא סבור כי קיימת בהסדר המוצע לפניו פגיעה מהותית בטובת הציבור. מכאן, שכאשר מציגים הצדדים לפניו טווח ענישה, בין טווח "פתוח", כמו בענייננו, ובין טווח "סגור", עליו להתייחס לטווח זה כאל טווח הענישה הראוי בנסיבות המקרה ולא לקבוע מתחם ענישה עצמאי מטעמו. יחד עם זאת, בהתאם לגישת האיזון, שהיא הגישה המנחה בפסיקה, ראו: ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577, ודנ"פ 1187/03 מדינת ישראל נ' פרץ, פ"ד נט(6) 281, מובן מאליו שעל בית המשפט לשקול גם את היחס בין טווח הענישה המוצע על ידי הצדדים לבין טווח הענישה הראוי בעיניו וככל שקיימת סטייה מהותית מטווח זה, הן לחומרה והן לקולה, עליו לתת דעתו לכך ולשקול האם יש מקום לכבד את ההסדר. כנגזרת מגישה זו, לטעמי, בנסיבות המקרה שלפניי, יש, כנקודת מוצא לגזירת הדין, לראות בטווח הענישה שהוצג על ידי הצדדים, בגדר ההסדר, כטווח הענישה הראוי ולגזור את העונש בגדרו.

במסגרת ת.פ 38431-04-13 מדינת ישראל נ' רוזנפלד שניתן על ידי ביום 3.2.13, אימצתי את עמדת בית המשפט המחוזי בירושלים, ובהמשך – אומצו עיקרי הדברים אף על ידי כב' השופט אינפלד, במסגרת במסגרת ת.פ (מחוזי - ב"ש) 5093-02-10, מדינת ישראל נ' גיאמי (18.2.2012).

לצד האמור לעיל, ציינתי בגזר הדין בעניין רוזנפלד, והדברים ישימים לענייננו, את הדברים הבאים:

"ודוק: המסקנה מתייחסת לאי החלת המתווה הקבוע בתיקון 113, ולא לאי החלת העקרונות והשיקולים המנחים בענישה אשר נקבעו במסגרתו. עקרונות ושיקולים אלה ימשיכו להנחות את בית המשפט בבואו לבחון את סבירות הסדר הטיעון והעונש המוצע, ואת העונש שיש להטיל במסגרתו, וזאת לצד מתן משקל לאותם שיקולים יחודיים להסדרי טיעון כמתחייב מפסיקת בית המשפט העליון בפס"ד פלוני. ניתן לומר כי בעידן שלאחר כניסת תיקון 113 לתוקף, ועל מנת שבית המשפט יכבד הסדר טיעון, צריך ההסדר להתיישב עם העקרונות והשיקולים המנחים בענישה שנקבעו במסגרתו, וחזקה על התביעה כי תגבש את הסדרי הטיעון לאורם.

באשר לחובת ההנמקה, וכיון שחובה זאת קשורה בטבורה למתווה גזירת הדין הקבוע בתיקון, ברור כי במקרה של הסדרי טיעון לעניין העונש, לא ניתן לקיימה על דרך של קביעת מתחמי עונש הולם. יחד עם זאת, נראה כי גם בהקשר זה אין המסקנה מובילה לביטול הרציונל בהנמקת גזר הדין, אלא שבאותם מקרים בהם נגזר הדין במסגרת הסדר טיעון לעניין העונש, צריכה ההנמקה לכלול התייחסות לשאלה האם העונש המוסכם שהוצע אינו מפר את האיזון הדרוש בין טובת ההנאה שהנאשם מקבל לבין אינטרס הציבור (כנהוג, ובהתאם לאמור בפס"ד פלוני), ולשאלה האם יש בהסדר כדי להתיישב עם העקרון המנחה בענישה, ועם יתר העקרונות והשיקולים שנקבעו בתיקון 113".

7.טרם אסקור את הנתונים הרלוונטיים לענישת הנאשם, דומני כי ראוי תחילה להסיר מהשולחן את כל אותם נתונים אשר פורטו בכתב האישום ככאלה היוצרים "אווירה", אך אין בהם כדי להשליך על העונש הראוי. דברי אלה מכוונים בעיקר לתיאור שטח ביתו המגודר של הנאשם, והעובדה כי החזיק בו מצלמות, כלבים, ומכשירי קשר. לא הונחו בפני נתונים כלשהם מהם ניתן ללמוד על רלוונטיות עובדות אלה לכתב האישום או לעונש, ואינני סבור כי די בתיאור שסיפקה התביעה בכתב האישום על מנת להוביל להחמרה מסויימת בעונש, ולו קלה. בהיעדר נתונים הקושרים בין "האווירה" ל"עבירה", מה לי (ולעונש) אם הנאשם החזיק את האקדח והתחמושת באוהל מט לנפול, או החזיקו בביתו המגודר ברחוב תל אביב, ומה לי (ולעונש) אם גידל הנאשם בחצר ביתו ארנבים וחתול סיאמי, או גידל באותו מתחם 3 כלבי תקיפה?

8.כעת, יש לבחון את הנתונים הרלוונטיים לענישת הנאשם, ואלה הם:

החומרה הטבועה בעבירות נשק

סבורני כי יש מקום לאמץ את עמדתה העקרונית של התביעה באשר לחומרה הקיימת בעבירות נשק, ונראה כי עמדת הפסיקה בהקשר זה היא עמדה עקבית, במסגרתה, ברוב המקרים מוטלים עונשי מאסר בפועל, תוך התייחסות לחומרת המעשה והשלכותיו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ